משחק מספר 5? כמה טוב שבאת הביתה
שבע פעמים חווה הכדורסל הישראלי משחק מספר 5, שבע פעמים ניצחה הקבוצה הביתית. מצד שני, גליל הגיעה למעמד פעמיים, ובשני המקרים היא ניצחה. היסטוריוני מביא לכם תזכורת
הפועל חולון וגלבוע/גליל יפגשו הערב (ה') למשחק מספר חמש ביניהן - הקרב על הכרטיס לפיינל ספוט בפיינל פור. נברנו מעט בדפי ההיסטוריה, וגילינו כי עד היום נערכו שבעה משחקים במעמד הסיפרה 5, כששני נתונים מעניינים צצים מכולם: אחד מהם לטובת חולון - בכל המפגשים ניצחה הקבוצה הביתית, והשני לשחקניו של עודד קטש - גליל הגיעה למעמד פעמיים, ובשני המקרים ניצחה.
אורן שמר מפתיע את כולם
ב-11 באפריל 1990 הגיעו אפי בירנבוים ומכבי ר"ג לכפר בלום, לאחר 2:2 בסדרת חצי גמר הפלייאוף, כשצבי שרף ומכבי ת"א כבר המתינו בגמר. האדומים הגיעו בהנהגת מולי קצורין על הקווים, וכפייבוריטים ברורים. היה זה המפגש השמיני בין הקבוצות במהלך כל העונה, וקצורין עדיין הצליח להפתיע - אורן שמר בחמישייה.
הגארד הוביל את גליל לפתיחה מצויינת, כשהשמירה האיזורית מבלבלת את קני סימפסון ומילטון וואגנר, שני הזרים הנפלאים של ר"ג. הראשון הסתבך בעבירות, והשני, לבד לגמרי, קלע 20 נק' במחצית הראשונה, אך זה לא הספיק. וויין קמפבל, מהצד השני, שאב 15 ריבאונדים, וביחד עם סטיב מאלוביק, הבטיח שליטה גלילית מתחת לסלים.
בקו האחורי, ביחד עם שמר, הצטיין בחור בשם דייויד בלאט, עם 18 נק' וארבעה סלי שלוש. ברד ליף ואנדרו קנדי נתנו את הערב הרגיל שלהם, והאדומים ירדו להפסקה עם 38:51. ר"ג חזרה וצמצמה לעשר בלבד, כשמייקל "המשוגע" קרטר, הוחלף לאחר ערב חלש וגילי שוורצמן ואמיר בינו שמרו את האורחים בתמונה. בסיום ניצחו הגליליים 77:99, אך עדיין לא השכילו לעבור את הצהובים מיד אליהו.
קלעו לגליל: קנדי 31 נק', בלאט 18, מאלוביק 17, קמפבל 16, ליף 15, שמר 2. לר"ג: וואגנר 31 נק', סימפסון 19, בינו 12, שוורצמן ונאווי 6 כ"א, קארטר 3.
מרסר הוריד את שטיינהאואר והפועל לפרקט
ב-19 במאי 1992 זה כבר היה משחק על האליפות. שתי הגדולות של הכדורסל הישראלי, לפחות ד-אז, מכבי והפועל תל אביב, נפגשו לסכם סדרה גדולה במשחק אחד. את הפועל הדריך המכביסט האולטימטיבי - רלף קליין, ביחד עם דייויד "השריף" ת'רדקיל ופרביס שורט כשחקנים המובילים. מהצד השני - לבאן מרסר, חוסה וארגס ומייק מיצ'ל.
לפני פתיחת המשחק היתה תחושה שההגמוניה של מכבי לאורך כל השנים תמה, והפעם הפועל טובה יותר. צביקה שרף בחר לפתוח עם מוטי דניאל ומרסר בחמישייה, על חשבונם של מיצ'ל ונדב הנפלד. הפתיחה היתה רצחנית. 25 שניות מהטיפ אוף שלח מרסר אגרוף לפניו של תומר שטיינהאואר, אך השופטים הסתפקו בעבירה מכוונת ולא בהרחקה.
מכבי ברחה ל-12:21, הרבה בזכות מרסר ו-וארגס, שקלע 23 נק' והוריד 9 ריב' באחד ממשחקיו הטובים במכבי. גיא גודס ניטרל את עמוס פרישמן, והוביל את הצהובים למתפרצות, כשהנפלד, כשנכנס, עצר את שורט, ודווקא ג'מצ'י נעצר על 9, וארבע החטאות לשלוש. לאחר שהפועל צמצמה עד למחצית, וירדה בפיגור 4 נק' בלבד, רצו הצהובים ל-0:15, מכאן הפועל כבר לא חזרה. זה נגמר ב-63:81 למכבי כעבור 40 דקות, ואליפות מספר 23 בכיס. אחת המתוקות שהיו.
קלעו למכבי: וארגס 23 נק', מיצ'ל 22, גודס וג'מצ'י 9 כ"א, הנפלד ומרסר 7 כ"א, סימס ודניאל 2 כ"א. להפועל: ת'רדקיל 25 נק', שטיינהאואר 14, שורט 12, דלזל 9, אמסלם 3. נאווי, פרישמן וריכליס שותפו.
להלן: הדובדבנים
שנה מאוחר יותר, אמנם בחצי הגמר, נערך המשחק החמישי הזכור מכולם. גליל עליון ודורון שפר נגד מכבי תל אביב ואלון בן זקן. כזכור, מכבי פתחה את העונה עם פציעה קשה (גודס) וחילוף שני זרים (דיירון ניקס וחוסה וארגס בווינפרד קינג ודייויד אנקראם), ומאמן אחד - יעקב אדלר.
בתום סדרה צמודה הגיעו הצהובים לכפר בלום מוכים, חבולים, אך עדיין אלופים. לעוד 40 דקות בלבד. אלי קנטי, שהחליף את אדלר שלושה מחזורים מסיום העונה, בתרגיל שלא עבד, שלח את גודס להתחמם עם השחקנים, למרות שממש לא היה כשיר.
העצבים הורגשו בקרב כל שחקני מכבי, מג'מצ'י, דרך דניאל, ועד לקורן אמישה ומרסר. פיני גרשון, מהצד השני, ניהל את המשחק בצורה מבריקה. משחק פושר של אנדרו קנדי ומייק גיבסון חופה על ידי קונצרט של דורון שפר וברד ליף, ששוב היו שם ברגע האמת. מאלוביק וניר מטלון הוסיפו כוח מתחת לסל.
גליל שלטה במשחק לכל אורכו, גם אם לא ברחה. למחצית היא ירדה עם יתרון 35:41, ובהמשך עלתה ל-41:51 ו-62:71. מכבי הורידה לחמש בלבד, אך לא מעבר. זה נגמר 80:88 לגליל, מכבי לא אלופה לראשונה מזה 24 שנה, פיני גרשון עושה היסטוריה. הקבוצה הצפונית תמשיך ותנצח את הפועל ת"א בארבעה משחקים, ותחגוג אליפות היסטורית.
קלעו לגליל: שפר 24 נק', ליף 22, קנדי 12, מאלוביק ומטלון 10 כ"א, גיבסון 7, סיימון 3. למכבי: אנקראם 32 נק', ג'מצ'י 12, מרסר 9, הנפלד 8, דניאל ואמישה 6 כ"א, קינג 4, בן זקן 3.
ובמקביל - הפועל בגמר
באותו הערב נערך המשחק המקביל בסדרה המקבילה, שאם לא רעידת האדמה שהתחוללה בכפר בלום, היה מצדיק התייחסות מעמיקה יותר. הפועל ת"א והפועל י-ם נפגשו לראש בראש, גיים 5, שמכריע מי תוכל לעלות לגמר ראשון שמכבי ת"א לא תהיה בו.
שמעון אמסלם, במשחק חייו (22 נק' ו-12 ריב'), הוביל את הלבנים ל-78:96 ענק על עדי גורדון (28 נק') וטוני מאסופ (14 נק' ו-13 ריב'). הקבוצה של רלף קליין הלכה במחצית הראשונה פנימה, ותומר שטיינהאואר נתן עשרים דקות גדולות (17 נק' מתוך ה-21 בסה"כ). בעוד שעמי נאווי לא מצליח לעצור את גורדון, רדנקו דובראש החזיר מהצד השני.
9 נק' של פפי תורג'מן במחצית הראשונה איפשרו לאדומים לרדת בפיגור מינימלי - 47:45. בהיעדר ארז חזן הפצוע, יורם חרוש הלך בעיקר לגבוהים, כשהאווי לאסוף ונוריס קולמן עוזרים למאסופ. בתחילת החצי השני הריץ עמוס פרישמן את הפועל ת"א ל-2:17, מכאן הירושלמים כבר לא חזרו.
להפועל ת"א: אמסלם 22 נק' (12 ריב'), שטיינהאואר 21 (11 ריב'), ת'רדקיל 17, דובראש 16, פרישמן 14, זלוטיקמן, נאווי ופייר 2 כ"א. לירושלים: גורדון 28 נק', מאסופ 14 (13 ריב'), תורג'מן 12, קולמן ושפע 8 כ"א, גוט 6, לאסוף 2.
ננו והשריף שלחו את הפועל ת"א לגמר
עוד עונה עברה, ושוב - חוזרים לחצי גמר הפלייאוף. הסגנית הנצחית והיורשת שלה: הפועל ת"א והפועל י-ם, נפגשו למשחק שיסכם סדרה גדולה. מצד אחד: ננו מרקוביץ' ודייויד ת'רדקיל. מצד שני: נוריס קולמן ועדי גורדון. על הקווים של הפועל, שימו לב: צביקה שרף. מולו: מיקי ברקוביץ'.
ננו מרקוביץ'. 31 נקודות, ומקום בגמר הפלייאוף (צילום: רויטרס)
התל אביבים הובילו לאורך כל המשחק, כשהם יורדים למחצית ביתרון שש - 37:43. לאחר ההפסקה ברחו האדומים ל-40:53, ירושלים עם סל אחד בחמש הדקות הראשונות. ארבע דקות לסיום העלה ת'רדקיל את המקומיים ל-63:75. גמור? לא כל כך מהר. פיני לוי, נוריס קולמן וגורדון צמצמו ל-82:83, אך ליאור ארדיטי שמר על קור רוח, ומקו העונשין העלה את הפועל לגמר הפלייאוף. מכבי תל אביב, כמובן, זכתה באליפות.
קלעו להפועל ת"א: מרקוביץ' 31 נק', ת'רדקיל 20, ארדיטי 15, שטיינהאואר 8, פליישר 7, אלוש 4. אמסלם ונאווי שותפו ולא קלעו. לירושלים: קולמן 32 נק' (11 ריב'), גורדון 15, לוי 11, ברקוביץ' 10, רוברטס 6 (11 ריב'), גוט 5, תורג'מן 4.
ג'ו דאוסן הבלתי נגמר
לאחר הפסקה של ארבע שנים, חזר משחק מספר 5 לעניינים, כשהפועל אילת המיתולוגית עלתה לחצי גמר הפלייאוף, לאחר ניצחון ביתי 62:77 על מכבי ראשל"צ של פיני גרשון. המשחק היה בשליטה ביתית מוחלטת מהפתיחה, כשג'ו דאוסן, אדי אליסמה ומאיר טפירו מורידים את המקומיים ביתרון 10 נק' למחצית. ג'מצ'י ודניס הופסון הורידו את ההפרש לשש בלבד, אך אז משה ויינקרנץ הוציא את אמיר "הידית" כץ והכניס את יובל אשכנזי, והחגיגה החלה.
לאילת: דאוסן (10 ריב') ואליסמה (14 ריב') 18 כ"א, טפירו (11 ריב'!!!!) 15, כץ (3 מ-13 לשלוש) 13, הרוול 8, אשכנזי 5. לראשל"צ: ג'מצ'י 13, הופסון 12, כץ 9, בלול 9, סלרס 8, קנט 6, קדוש 5.
אחרי הכדורגל, הגיע הכדורסל
הפעם האחרונה שנתקלו עינינו במשחק מספר 5 בארץ הקודם היתה ב-2005, כששוב דובר על רבע גמר. עירוני אשקלון הקטנה, עם יתרון הביתיות, עברה את עירוני נהריה בתום דרמה גדולה, כשניצחה 69:70. יום אחרי שקבוצת הכדורגל עלתה לחצי גמר הגביע, הגיעה תורם של קורי קאר ועומאר סניד להביא לחגיגות מקומיות. לאחר רבע ראשון צמוד, ברחו האורחים ל-14 הפרש, כשסניד וקאר מחזירים את אשקלון למשחק.
שמונה שניות לסיום העלה אדריאן פלדג'ר את נהריה ליתרון, וויקס וסניד החטיאו הזדמנות לנצח, אך קאר לקח את הריבאונד, וניצח לבדו את המשחק. להבדיל מהסדרה בינם לפני כמה ימים, הפעם אבי אשכנזי הפסיד לאריאל בית הלחמי. קלעו לאשקלון: קאר 19, דין (13 ריב') 17, סניד (10 ריב') 14, סוכר 11, וויקס 9. לנהריה: מרקוביץ' 13, קמפבל 10, פלדג'ר ופרינגטון 9 כ"א, וודלדריג ופלג' 8 כ"א, בן דוד 7, לב 5.
- סייע בהכנת הידיעה: אהרל'ה ויסברג
