על כנפי נשרים

בדברי ימי מדעי החברה נכתב ונאמר לא מעט על חוויית ההגירה: הקשיים וההזדמנויות העומדות בפני אדם המתנתק מארץ מולדתו ומתרבותו ומשתקע במדינה זרה. וכל אשר נכתב נכון שבעתיים כאשר הארץ היעד שונה בתכלית מארץ המוצא, וכך ככל הנראה היה גם בקרב העולים מתימן במסגרת מבצע "מרבד הקסמים" (1949 - 1950).

לטוב ולרע צביונה של מדינת ישראל ב-1949 הושפע לא מעט מתרבותן של מדינות אירופה (במזרח ובמערב) וכמעט שלא כלל מרכיבים מתרבות תימן (אם בכלל). מה חשו העולים מתימן כאשר נחתו על אדמת ארץ הקודש? האם אהבת הארץ, אידיאל הציונות והשאיפה לחיים טובים יותר הצליחו לאזן את תחושת הזרות והניכור?

מעט על אשר התרחש באותן רגעים של היכרות ראשונה אפשר ללמוד מן הסרטון המוצג לפניכם, שבו תיעד הנדבן היהודי-אמריקאי פרד מונוסון, את הגעתם לארץ של כמה קבוצות עולים מתימן.

 מזהים את אחת הדמויות המופיעות בסרטון? כתבו אלינו או פרסמו תגובה ושתפו את כולם.

קצת היסטוריה

ערב הקמת המדינה ישבו בתימן כ-50,000 יהודים. לאחר הכרזת העצמאות ועל רקע מלחמת השחרור ותמיכתן של מדינות ערב (ובכללן תימן) בערביי א"י, הורע מצבם של יהודי תימן, הן מצד השלטונות והן מצד התושבים המקומיים, שהחלו לפרוע ביהודים.

בתחילת 1949 נרצח שליט תימן, האימם יחיא, ותחתיו מונה בנו, אשר החליט במאי 1949 להתיר את יציאתם של היהודים מהמדינה. הודות להזדמנות החדשה שנוצרה, ובעקבות החשש פן יהפכו שלטונות תימן את ההחלטה על פיה, החליטה ממשלת ישראל, בראשותו של דוד בן-גוריון, על מבצע "מרבד הקסמים", להעלאת יהודי תימן למדינת ישראל.

מבצע "מרבד הקסמים" לווה בראשיתו באי-סדר רב. ראשית, פריסתם של אנשי הסוכנות היהודית שנשלחו לתימן על מנת לעודד את העלייה ולפקח על מהלכה לא היתה מספקת, בעיקר בשל חוסר המודעות למספר היהודים הרב שביקש לעלות לישראל. בנוסף, נאלצו אנשי הסוכנות לעשות את עבודתם באופן חשאי, בשל חששו של השלטון המקומי כי האוכלוסייה המוסלמית, כמו גם יתר מדינות ערב יצאו חוצץ נגד המהלך שהובילה תימן. 

עם היוודע הידיעה על פתיחת שערי תימן, החלו יהודים שהיו מפוזרים בכל קצוות המדינה, בין עשרות ערים, עיירות וכפרים מרוחקים לזרום למחנה "גאולה" שבעדן. המחנה, ששימש שנים מספר קודם לכן לבית המעצר של הפליטים היהודים שביקשו לעלות לא"י, הוכשר בתיאום עם שלטונות תימן לאתר ממנו יוטסו היהודים לישראל. 

במהלך מסעם למחנה "גאולה" שבעדן, נפלו היהודים קורבן להתנכלויות מצד התושבים המוסלמים העוינים ולפשיטות של שודדי דרכים, ואל המחנה הגיעו כאשר הם תשושים וסובלים מנפגעים רבים. לקראת סוף שנת 1949 הלך מחנה "גאולה" (אשר תוכנן להכיל כמה מאות אנשים בלבד) והתמלא בלמעלה מ-10,000 איש. הצפיפות הרבה ותנאי המחייה הקשים הביאה רבים מתושבי המחנה הזמניים למצב פיסי קשה. משלחת רופאים שהגיע מהארץ לבחון את מצבם של היהודים במחנה, הזדעזעה למראה המצב הנואש, ודיווחה לגורמים הממונים בישראל כי יש להגביר את קצב העלייה. אלא שבעת זו, היתה מדינת ישראל נתונה באחת משעותיה הקשות ביותר, ועל כן, ניסו גורמים פנימיים שונים, דווקא להאט את קצב העלייה. אולם המצב בשטח, והוראתו של ראש הממשלה בן גוריון להגביר את קצב העלייה, האיצו את מספרן ותדירותן של הטיסות אשר הביאו את העולים לישראל.

במסגרת מבצע "מרבד הקסמים" הוטסו בסך הכל לישראל כ-47,000 מיהודי תימן ועוד 1,500 מיהודי עדן ו-500 מיהודי ג'יבוטי ואריתראה, כל זאת בכ-380 טיסות (במטוסים שחכרה ממשלת ישראל). הטיסה האחרונה במסגרת המבצע נחתה בארץ בספטמבר 1950.

מי אתה פרד מונוסון?

בשבועות הבאים נציג בפניכם סרטונים בלעדיים נוספים מתוך אוסף סרטיו של פרד מונוסון. מי היה מונוסון? באילו נסיבות צילם את האירועים החשובים ביותר בתולדות המדינה לפני הקמתה ובשני העשורים הראשונים שלה? כיצד ניצל ארכיון סרטיו ברגע האחרון מהשמדה? את התשובות לשאלות אלה ואחרות וחשיפה של סרטיו הצבעוניים הנדירים כינס הבימאי אבישי כפיר (מנהל ארכיון מונוסון) לכדי סרט תעודי בשם "אני הייתי שם בצבע" (סרטם של אבישי כפיר ויצחק רובין), שיוקרן בקרוב בערוץ הראשון. מידע נוסף אודות הסרט.

אנציקלופדיה ynet מכילה מגוון עצום של ערכים וחיונית לתהליכי למידה והעשרה כמקור מידע מוביל, אמין ובטוח. ערכי האנציקלופדיה נכתבים ונערכים על-ידי צוות עורכים מקצועי, ומשולבים בהם סרטונים, מצגות ועוד.

                         לרכישת מינוי לאנציקלופדיה ynet