לייקרס - נאגטס. מה שבטוח: יהיה צמוד
בלילה שבין שלישי לרביעי תחל סדרת גמר המערב, שעשויה ללכת אף היא לשבעה משחקים. בראיינט וגאסול מצד אחד, בילאפס וכרמלו מצד שני. בסוף הספסל וההיסטוריה יכריעו
הצהובים סגולים של אלופת המערב המכהנת, לוס אנג'לס לייקרס, עבדו קשה מאוד כדי להדיח את יוסטון רוקטס בחצי הגמר האזורי בשבעה משחקים. דנבר נאגטס, לעומת זאת, סגרה עניין עם דאלאס מאבריקס בחמישה משחקים, ושחקניה הרוויחו כמעט שבוע של מנוחה לפני הקרב הגדול מול חייליו של פיל ג'קסון.
הלילה (ג', 4:00 לפנות בוקר שעון ישראל) תחל הסדרה החשובה במערב שבהחלט עשוייה ללכת לשבעה משחקים נוספים. העייפות של שחקני לוס אנג'לס תסייע לדנבר, אך ההיסטוריה, הניסיון ויתרון הביתיות מצביעים על יתרון ללייקרס. לקבוצה מקולורדו זו הופעה ראשונה בגמר המערב מאז 1985 - כשהיא מגיעה לגמר לאחר פעמיים 1:4 בסדרות הקודמות. קובי וחבריו רשמו אף הם 1:4 מול יוטה, אך רק 3:4 מול יוסטון.
בעונה הרגילה נפגשו הלייקרס ודנבר ארבע פעמים. שלוש פעמים ניצחו הסגולים ופעם אחת היתה ידה של דנבר על העליונה. הניצחון היחיד של הנאגטס היה בבית
| שם | נק' | אסיסטים | ריבאונדים |
| בילאפס | 22.1 | 7.2 | 3.8 |
| פישר | 7.2 | 2 | 1.7 |
דרק פישר - צ'ונסי בילאפס: דנבר בנוקאאוט
לאחר שהצליח לעבור את כריס פול וג'ייסון קיד, ייתקל בילאפס במשוכה פחות גבוהה בדמותו של פישר, שבעוד כמה חודשים יימלאו לו 35. פישר קלע בכל ששת המשחקים ששיחק מול יוסטון 32 נקודות ביחד - כמו שבילאפס קלע במשחק השלישי מול דאלאס. פישר מסר בסה"כ 7 אסיסטים, לעומתו רכז דנבר מסר 7.2 בממוצע. בדנבר לא מצטערים לרגע על הטרייד שעשו עם דטרויט, כאשר אלן אייברסון נשלח לפיסטונס ובילאפס חזר לדנבר - שם שיחק בתחילת הקריירה.
לבילאפס, אגב, זהו גמר אזורי שביעי ברציפות. בששת הפעמים הקודמות הוא עשה זאת עם דטרויט. רק ארבעה שחקנים מאז 1970 השלימו הישג דומה של שבעה גמרים רצופים או יותר ברציפות והם שחקני הלייקרס לשעבר: מג'יק ג'ונסון, מייקל קופר, קארים עבדול ג'אבר וקורט רמביס.
סיכום: יתרון לבילאפס.
קובי בראיינט - ג'יי.אר סמית: אין ספק
כמו תמיד, קובי מספק את הסחורה בפלייאוף. נגד יוסטון זה היה קשה - אבל אחרי הניצחון במשחק השביעי הכל היסטוריה. במשחק האחרון הוא נתן משחק סולידי
של 14 נקודות, 7 ריבאונים ו-5 אסיסטים. אבל זה היה משחק יוצא דופן מבחינת יכולת הקליעה שלו. הממצועים שלו בפליאוף הם 27.4 נקודות, 5 ריבאונדים, 4.5 אסיסטים ולקינוח גם 2.2 חטיפות. אחרי שרון ארטסט ניסה לעצור אותו בסיבוב הקודם, הוא ייתקל בין היתר בסמית בדרך לטבעת.
הממוצעים של סמית ב-10 משחקי הפליאוף של דנבר הם: 16.3 נקודות, 3.4 ריבאונדים ו-2.5 אסיסטים. הוא לא ירד מ-10 נקודות באף אחד מהמשחקים, אך מצד שני הוא לא קלע יותר מ-21. בסטטיסטיקה שלו בולט נתון, שלא כ"כ אופייני לגארד, 63.6% מהקו - הרבה פחות מהאחוזים בעונה הרגילה.
סיכום: יתרון לבראיינט.
טרבור אריזה - כרמלו אנתוני: מלו, בקלות
בפעם האחרונה שדנבר היתה בגמר המערב, היה אנתוני בן שנה. המאזן של דנבר, מאז הגיע 'מלו' לקבוצה בעונת 2003/04 ועד העונה שעברה, היה מחפיר בפלייאוף. 3 ניצחונות מול 20 הפסדים. אחרי שני הסיבובים הראשונים העונה המאזן השתפר ל-11 ניצחונות מול 22 הפסדים.
הממוצעים של אנתוני השנה במאני טיים לא רעים: 27 נקודות, 6.4 ריבאונים, 4.3 אסיסטים וגם שתי חטיפות. דווקא את המשחק היחיד בו הפסידה הקבוצה
| שם | נק' | ריב' | אס' |
| כרמלו | 27 | 6.4 | 4.3 |
| אריזה | 10.9 | 3.8 | 2.9 |
אריזה, לעומתו השתפר העונה, אך התרומה ההתקפית שלו, עד המשחק האחרון בסדרה עם יוסטון, לא היתה מספקת. במשחק הזה הוא קלע אמנם 15 נקודות, אבל רובן בדקות הפתיחה כשהלייקרס החלו לברוח. הוא קלע ב-50% מחוץ לקשת, אך קרוב יותר לסל - מקו העונשין, האחוזים שלו בפלייאוף הם רק 53.1 - הרבה פחות מבעונה הרגילה.
סיכום: יתרון לאנתוני.
פאו גאסול - קניון מרטין: הספרדי, בנקודות
השחקן הספרדי היה בין הגורמים העיקריים לעלייה של הלייקרס לגמר המערב. הוא תרם בקליעה וגם בכדורים חוזרים, כאשר בחמישה מבין שבעת המשחקים מול הרוקטס הוא סיים בדאבל-דאבל. הממוצעים בפלייאוף: 18.5 נקודות, 10.8 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים וגם 1.8 חסימות.
מרטין, לעומתו, יצטרך להתמודד עם יתרון הגובה של גאסול, בזמן שאנדרו ביינום יהיה על המגרש וגאסול יהפוך לפאוור פוורווד. מרטין, הבחירה הראשונה בדראפט 2000, נעלם במשחק ההפסד לדאלאס (2 נקודות בכמעט 33 דקות). בארבעת משחקי הניצחון הוא קלע בין 8 ל-15 נקודות. ממוצעים: 9.9 נקודות, 5.1 ריבאונדים ו-2.6 אסיסטים. גם שני השחקנים האלה לא מצטיינים מקו העונשין: 67.6% לגאסול ו-64% למרטין.
סיכום: יתרון לגאסול.
ביינום - הילריו: תיקו
אנדרו, שיחק במשחק השביעי מול יוסטון 22 דקות, זמן שיא לאחר הפציעה שעבר במהלך העונה. הוא קלע באותו משחק 14 נקודות וקטף 6 ריבאונדים, נתון שמתקרב ליכולת שהציג לפני הפציעה. השאלה היא האם הוא התאושש מהפציעה, כי הפעם הוא יצטרך להתמודד עם שחקן בגובה שלו. ממוצעים: 5.6 נקודות ו-3.8 ריבאונדים.
הילריו הברזילאי לא שומר על יציבות בפלייאוף - במשחק השני מול דאלאס הוא קלע 25 נקודות, אך בשלישי נעלם עם 5 נקודות באחוזים קטסטרופליים. הממוצעים: 12.5 נק', 7.3 ריב' ו-2.5 אס'. כמו ביינום, השאלה איזה שחקן יופיע למשחק - המאכזב או המככב?
סיכום: שוויון.
ספסל: בזכות אודום
למאר אודם, שחקן חמישייה לגטימי, עולה מהספסל ותורם לא מעט ללייקרס. איתו מסייע לקבוצה גם ג'ורדן פארמר, האיש שמחליף את פישר בעמדת הרכז. וכשפיל ג'קסון צריך, הוא מעלה מהספסל גם את לוק וולטון, שאנון בראון וסשה וויאצ'יץ'.
גם לשחקני הספסל של דנבר יש מה לתרום. דנטה ג'ונס משחק בפלייאוף בערך 20 דקות ומחזיר ב-7.6 נקודות. כריס אנדרסון משחק קצת יותר ממנו ועוזר לנאגטס עם 6.9 נקודות ו-6.1 ריבאונדים. עוד מסייעים: לינאס קלייזה ואנתוני קרטר.
סיכום: יתרון קל ללייקרס.
היסטוריה: בעיקר סגול צהוב
שתי הקבוצות נפגשו שלוש פעמים בסדרות פלייאוף. ב-1985 הן נפגשו בגמר המערב. זה נגמר ב-1:4 ללייקרס. זה היה הישג השיא של דנבר ב-NBA. שנתיים
לאחר מכן נפגשו שתי הקבוצות בסיבוב הראשון ושוב ל.א ניצחה, הפעם 0:3. המפגש השלישי והאחרון היה בעונה שעברה, כששתי הקבוצות נפגשו בסיבוב הראשון ושוב ניצחו הסגולים בסוויפ 0:4.
בעוד שלרוב השחקנים בלוס אנג'לס ניסיון במעמדים כאלו, לרוב שחקני דנבר אין ניסיון כזה. היוצאים מן הכלל הם בילאפס, היחיד בקבוצה המחזיק בטבעת אליפות, כשגבר על הלייקרס. שנה לאחר מכן הגיע שוב הרכז לגמר ה-NBA, אך הפעם נכנעו הפיסטונס לסן אנטוניו.
גם למרטין, לו אין טבעת, ניסיון של גמרים. ב-2002 הוא הגיע עם הנטס לגמר הליגה, והובסו ע"י הלייקרס 4:0. שנה לאחר מכן שוב הגיע מרטין לגמר עם הנטס - ושוב קבוצתו הפסידה, הפעם לסן-אנטוניו 4:2.
לפנייה לכתב/ת 
