הטיפ היומי: מדוע מומלץ לאכול חסה (ולא רק בדיאטה)

חושי הישרדות בעלי עוצמה חבויים בבני אדם, בחיות ולמרבה הפלא גם בצמחים. הם מתגלים במצבים של איום קיומי. במחקר מרתק שנעשה במחלקת הצמחים של אוניברסיטת קנזס בארה"ב נבדקה ההשפעה של תנאי סביבה מאיימים על ההרכב התזונתי של חסה רומית (הזן הנפוץ בארץ‭.(‬

ידוע שצמח שעובר בתקופת הגדילה שלו מזג אוויר חם במיוחד, או קר במיוחד, או קרינת שמש חזקה במיוחד, מגביר את ייצור נוגדי החמצון שלו במטרה להגן על עצמו מפני התנאים המאיימים. במסגרת המחקר גודלה בבית גידול מיוחד חסה מזן רומי. כשמלאו לה חמישה שבועות חשפו אותה לחום של 40 מעלות צלזיוס למשך עשר דקות. לאחר מכן חשפו אותה לקור של ארבע מעלות צלזיוס למשך 24 שעות. לבסוף חשפו אותה לקרינת אור חזקה, הדומה לקרינת השמש בקיץ הישראלי, למשך 24 שעות.

הנפוצה ביותר בארץ - החסה הרומית (צילום: ירון ברנר)

ההתעללות האקלימית בחסה גרמה לה להכפיל ולשלש את נוגדי החמצון מהסוג המכונה פנולים. ההשפעה המשמעותית ביותר הייתה של קרינת האור, שהעלתה את ערכה התזונתי.

לפי דיווחי מועצת הצמחים, חסה רומית היא הנפוצה ביותר בארץ ותופסת נתח של כ‭67%-‬ מכל סוגי החסות. אחריה נפוצה חסה אייסברג עם ‭19%‬ ואחריה חסות אחרות, כמו חסת משי, חסה צבעונית, חסה בעלת עלים מפוצלים, חסה מסולסלת וחסה בייבי – עם ‭.14%‬

ככל הנראה בתקופת התנ"ך היה טעמה של החסה מריר יותר מזה שאנו מכירים כיום. ייתכן שמסיבה זו מסמלת החסה את המרור – זכר לעבדות ולחייהם המרים של בני ישראל במצרים.

כמות הקלוריות הממוצעת בחסה היא בין הנמוכות בירקות: 100 גרם חסה (שתי כוסות חסה חתוכה) מספקים כ‭15-‬ קלוריות, שזה מעט מאוד, וכ‭50%-‬ מכמות ויטמין A המומלצת ליום, כשליש מכמות החומצה הפולית המומלצת ליום וכמות גדולה במיוחד של נוגדי חמצון מסוג קרוטן, לוטאין וזאקסנטין.

ההשערה היא שחסה הנקטפת בתקופת הקיץ, שעברה קרינת שמש ישראלית חזקה, עשירה עוד יותר ברכיבי התזונה שמגינים על הגוף, מחזקים את המערכת החיסונית ותורמים לאיכות הראייה, לבריאות הלב ולבריאות ולחיוניות העור.

• הכותבת היא דיאטנית קלינית