דירקטורים בפויכטונגר ישלמו פיצוי: 33 מיליון שקל
הפיצוי נקבע במסגרת פשרה בין הדירקטורים של פויכטונגר לנאמן, שתבע מהם 250 מיליון שקל על התרשלות. לטענתו, התנהלותם הובילה לקריסת חברת ההשקעות. כלל ביטוח, שביטחה את הדירקטורים, תישא במלוא הסכום
ארבעה דירקטורים שכיהנו בחברת פויכטונגר השקעות לאחר שקבוצת פלד־גבעוני השתלטה עליה ואישרו שורת עסקאות ענק מסוכנות, שהובילו לקריסתה, ישלמו פיצוי של 8 מיליון דולר. בתמורה יימחק כתב התביעה שהוגש נגדם בסכום של 250 מיליון שקל.
פרטי הסכם הפשרה גובשו בשבועות האחרונים ולאחר שייחתם הוא יובא לאישורה של השופטת ורדה אלשיך מבית המשפט המחוזי בתל אביב. לפי ההסכם, במלוא הסכום תישא המבטחת של הדירקטורים בביטוח אחריות מקצועית, חברת הביטוח כלל. היקף הפוליסה של כלל עמד על 10 מיליון דולר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית עד יום התשלום בפועל (כיום שווי הפוליסה הוא יותר מ־60 מיליון שקל). כלל גם תממן עבור הדירקטורים את ההוצאות המשפטיות, הנכללים בהסכם הפשרה.
הדירקטורים שבגינם ישולם הפיצוי הם פרופ' ז'ק אשרוב, דניאל יצחקי, תמר גיא ויוסף ברון. במקור הוגשה התביעה נגד עוד ארבעה דירקטורים, אך הם נמחקו ממנה בעקבות החלטת השופטת אלשיך, שקבעה שהם מונו לאחר שורת הישיבות שבה אושרו העסקאות הדרמטיות שהובילו לקריסה.
הפוליסה זירזה את הפשרה
הליך שבו דירקטורים מחויבים לשאת בתשלום בגין אחריותם לקריסת החברה שבה כיהנו הוא נדיר יחסית. התקדים נוצר בפרשת בנק צפון אמריקה שקרס. לפי פסק דין שניתן ב־1993 התקבלה תביעה שהגיש כונס הנכסים הרשמי נגד שורת בעלי תפקידים בבנק בגין אחריותם לקריסה. במהלך שנים אחר כך נחתמו בזה אחר זה הסכמי פשרה עם הדירקטורים ונושאי המשרה ששילמו מיליוני דולרים.
גם באוקטובר 2008 הושג הסכם פשרה עם דירקטורים ונושאי משרה, שכיהנו בבנק למסחר בזמן המעילה שהביאה לקריסתו, ובו הם התחייבו לשלם 12 מיליון שקל. בתמורה נמחק נגדם כתב התביעה בסכום של 270 מיליון שקל. רוב הסכום (2 מיליון דולר) שולם על ידי חברת הביטוח שביטחה את הדירקטורים.
העובדה שפוליסת הביטוח של הדירקטורים בפויכטונגר היתה גבוהה יחסית היא שהובילה לסכום הפיצוי הגבוה, כמו גם העובדה שבתחילת ההליך האשימה כלל עצמה את הדירקטורים ברשלנות, כשהגישה מסמך לבית המשפט בתור מבעלי המניות בפויכטונגר.
דירקטוריון חסר ניסיון
קבוצת פלד־גבעוני, שבראשות המפכ"ל לשעבר רפי פלד, איש העסקים אריה גבעוני והיועץ הפיננסי טל יגרמן, החלה במסע השתלטות על חברות בורסאיות והשתלטה על פויכטונגר השקעות באוגוסט 2001. עד אז היתה פויכטונגר סמל ליציבות ולאיתנות פיננסית.
מיד לאחר ההשתלטות מינו בעלי השליטה דירקטוריון חדש מטעמם, אשר רוב המכהנים בו היו חסרי ניסיון. בתוך ארבעה ימים אישר הדירקטוריון החדש שורה ארוכה של עסקאות ענק מסובכות ומורכבות ביותר מ־240 מיליון שקל, סכום שעלה על הונה העצמי של החברה. העסקאות כשלו והובילו את החברה לקריסה מוחלטת ביולי 2002.
למשל פויכטונגר השקעות התחייבה לרכוש את חברת יסקל לפי שווי שהיה גבוה ב־90% ממחיר השוק שלה באותה עת. בעסקה אחרת, נטען, אישרה החברה הסכם אופציה עם מאיר חן על מניות החברה תמורת 28 מיליון שקל, שהועברו אליו באופן מיידי וללא ביטחונות. כן שולמו ליגרמן 5 מיליון שקל כעמלת תיווך, וכל נכסי החברה הועמדו כבטוחות לאשראי בהיקף של מיליוני שקלים, שנלקחו מהבנקים לצורך רכישות נוספות.
"הפרו את חובת הזהירות"
בכתב התביעה שהגיש ב־2004 הנאמן, עו"ד שלמה נס, הוא ביקש לחייב את הדירקטורים בתשלום 250 מיליון שקל ואת המבטחת כלל במלוא שווי הפוליסה. נס תקף את הדירקטורים וטען כי אישורם לעסקאות ניתן בהליך חפוז ובלתי סביר, תמורת מחיר מופקע וחסר כל הסבר ותוך הפרת חובת הזהירות שלהם כלפי החברה.
נס מיוצג בהליכים באמצעות עורכי הדין יאיר ליבוביץ, גיא גיסין ויהושע שטיין. הדירקטורים מיוצגים על ידי עו"ד גד טיכו ממשרד כספי ושות'. חברת הביטוח כלל מיוצגת על ידי עו"ד רחל לויתן. כל הצדדים סירבו להגיב לידיעה.
לפנייה לכתב/ת 
