הגמר שלא נגמר

תודה לאל (שניה, רק נצא לפרסומות), השחקן האמיתי לקח את הגמר (הפסקה קצרצרה וכבר חוזרים). זאת היתה הצלה (אחרי זה - עוד מאותו הדבר!) אמיתית של המשחק, ושל (טוב, הבנו, יש לכם תוכנית שקוראים לה "הבלוק") כבודנו העצמי. מדובר בהצלה קריטית (רק עוד פרסומת אחת אחרונה) במיוחד לאור האלטרנטיבה, להלן הקדושה מלוד, שהיא אמנם שליחת האל עלי אדמות (נו, ו-sms שלחתם כבר?), שתשעה קבין של טוּב וחסד אנושיים התגלמו היישר אל הבלונד פלטינה שלה, ומחר בבוקר, אחרי שהיא תסגור חשבון עם אלוהים, היא תתפקד למפלגת השלטון.

כלום מרוח על שום דבר

שלוש שעות מורטות נימים ועצבים (צילום: ערוץ 10)

מה שמביא אותנו לשלושת המושבעים שכן האמינו שמירית היא הדרך, של כל העם וגם שלהם, לשלום וביטחון: גיא, איתי ואנסטסיה. קרוב לוודאי שגיא הצביע למנהיגת האירובי כי הם מנהלים סוג של יחסים קרובים (ויעיד מעגל המשפחה הראשון של מירית שמפנטז בקול על איחוד מחודש במקלחת).

אנסטסיה ואיתי הם הזוכים הגדולים במשימת "נעלבתי ולכן אתנקם". שניהם הבהירו לאריק שהמשחק מעניין אותם כאורז דאשתקד, ומה שעומד פה על הפרק הוא שיפוץ מאסיבי של האגו שלהם, ואם אין להם מיליון אותו הם יוכלו לפוצץ על פרקט איכותי ותריסונים מאיקאה - לפחות הם יקיאו את מררתם בפריים טיים של ערוץ 10.

ואולי, ילדים, תוכלו לעזור לי למצוא את המקבילה הישראלית לשלב הפנטסטי במשדר הגמר, להלן האיחוד, בו כל המתמודדים יושבים אחד ליד השני לפי סדר ההדחה, וג'ף פרובסט מג'נגל ביניהם, מרחף כמו פרפר, עוקץ כמו דבורה ומנהל שיחת סיכום מופתית של העונה.

מפיסות האיחוד שהצלחתי לדלות מהמשדר, עולה תמונה מזעזעת בה גיא זוארץ הופך לדודה פולניה שמתאמצת להגיע לשרשרת אורגזמות, לפי המתכון הרשמי של העדה: סולחות ושידוכים. קצת מעיין ואופיר מזה, נסרין ובשבקין משם, דיווה מבקשת סליחה ממיכל ואיזה וויש על הרומן בין גיא למירית, וזהו. עכשיו אפשר לפרוש בשקט לטיול קצר סביב הקבר של הפורמט, כי לנוח אנחנו ננוח אתם יודעים איפה.

הבן אדם שמתחת לפחמימות

למזלנו, יש דברים שאי אפשר להרוס, לא משנה כמה נתאמץ. גם מיום הלימודים הארוך מאוד הזה - כמו מתוכניות ריאליטי אחרות – יוצאים הצופים עם מסקנה אחת: לתוכנית הגמר המתמודדים מגיעים חמושים בתדמיות שלהם, בפסאדה של מי שהיו רוצים להיות, אבל בתנאי השבי והלחץ יוצא הבנאדם שמתחת לכל אלה, פשוט כי אין מספיק פחמימות כדי לתחזק את הדמות.

העם אמר את דברו? (צילום: ערוץ 10)

בסופו של דבר, חביבים ככל שיהיו, שידורי גמר של "הישרדות", בארץ וגם בעולם, הם לא יותר מסיומת מנומנמת לדבר האמיתי – הסדרה עצמה. הדבר היחיד שמשמעותי שם הוא ההכרזה על המנצח. בארה"ב יעטפו את זה בשעה מהודקת של קונפטי נוצץ. בארץ ימרחו את זה על שלוש שעות מורטות עצבים של אין-תוכן.

אבל זה לא יעזור. כי כשהם יושבים על הספסל, מאופרים, משועשעים ומדושנים מיחסי ציבור ובולמוסי

אכילה, מדקלמים את המנטרות ששיננו בבית מול המראה ומתחנפים זה לזה, אין במתמודדים אפילו שליש מהקסם שאפיין אותם כשנלחמו על חתיכת קוקוס, מכתב מהבית או עוד שלושה ימים על האי. וזו גם הסיבה שנצחונו של הדוקטור הוא הניצחון של כולנו (טוב, אולי חוץ ממירית), הצופים שאוהבים את הטלוויזיה שלהם צבעונית, מתוחכמת, מצחיקה ובעיקר לא חינוכית.

בקטנה אחרונה:

• "קחי, זה נוצץ" (יואב משכנע את נטע-לי להעדיף את האוטו על הגמר)

• "באירובי אני מרגישה מנהיגה כי אני אומרת לבנות מה לעשות" (מירית)

• "איזה חומר יש לנו בלוד, ראיתם?" (אחר כך אל תבואו אלינו בטענות כשתושבת לוד בעצמה מנציחה את הסטיגמה)

• "בחיים האמיתיים אני לא משקר כל כך הרבה" (אריק, שלא התאפק והצליח לרדת על אנסטסיה עד השניה האחרונה)

• "העם אמר את דברו" (גיא זוארץ ממציא פורמט)