מהרשעה להרשעה: מי אתה, יחיא פרחאן?

אם יש מישהו שבמשטרה ובשב"ס לא יופתעו לשמוע כי הוא החשוד ברצח דנה בנט - כנראה שיחיא פרחאן הוא האיש. צמד המלים "עבריין מועד" רק מתחיל לספר את סיפורו של האיש שהיום (ב') הותר לפרסם כי הוא החשוד ברציחתה של בנט במרס 2003, ובעוד שלושה מעשי רצח. פרחאן, כך עולה מעיון בהיסטוריה המשפטית שלו, בילה את רוב רובו של העשור האחרון בכניסה ויציאה מבתי כלא, והוא סוחב עמו רפרטואר מרשים ומגוון של אישומים והרשעות מכל הבא ליד: עבירות מין, אלימות, רכוש, סמים, זיוף, מרמה ועוד.

למעשה, בכל פעם ששוחרר מהכלא, הצליח פרחאן להסתבך מחדש במהירות שיא, ולעתים אף לא הספיק להשתחרר בטרם יוגש נגדו אישום נוסף. גם פענוח הפרשה הנוכחית "תפס" אותו בעודו נתון במעצר עד תום ההליכים בתיק אונס - שגם בו הואשם תוך כדי ריצוי עונש מאסר בגין הרשעות קודמות. "מדובר באחד העבריינים הקשים שידענו", אומרים במחוז הצפוני של המשטרה.

אז מי אתה, יחיא פרחאן? הוא נולד לפני 33 שנה בכפר ואדי חמאם שלמרגלות הארבל, בשם עדואן פרחאן - הצעיר מבין 13 אחים. יש לו ייחוס משפחתי: אביו היה אחד הלוחמים הבדואים במסגרת הפלמ"ח, ולחם לצד היהודים במלחמת העצמאות. אך האב מת כשבן הזקונים היה בן חמש בלבד, והאם התקשתה לגדל את הילד, שמהר מאוד התברר כי הוא הכבשה השחורה של המשפחה, ומגיל צעיר שהה במעונות סגורים בשל המעשים הפליליים שבהם היה מעורב. לפני שנתיים שינה את שמו ליחיא, כשם אביו, בניגוד לדעת המשפחה.

הפרטים הביוגרפיים היבשים עלולים ליצור מצג שווא של איש משפחה: פרחאן נשוי ואב לארבעה ילדים, בהם ילדה החולה במחלת כליות קשה. אך עיון ברשימה הולכת ומתארכת של אישומים והרשעות מגלה כי למעשה, בעשור האחרון לא בילה האב זמן רב עם משפחתו.

הרומן המסועף של פרחאן עם עולם הפשע החל כבר כשהיה בן 16, אך בשערי בית הכלא נכנס לראשונה רק ב-1998, בהיותו בן 22. מאז, הוא מרצה תקופות מאסר לסירוגין בבתי הכלא שיטה, אשמורת, צלמון ואשל. בשירות בתי הסוהר הוא מוגדר "טעון הגנה", המוחזק בהפרדה משאר האסירים, שכן רואים בו אסיר בעייתי.

חזר לעבור על החוק עשר שעות לאחר שחרורו

הנה מקבץ הרשעות מהעשור האחרון: בינואר 1999 נדון פרחאן לארבע שנות מאסר באשמת אונס ועבירות מין נוספות, ובספטמבר 2002 הוא משתחרר לאחר שלוש שנים ועשרה חודשים. בתחילת 2004 הוא מורשע שוב, הפעם בעבירות של אחזקת נשק, ונדון לתקופת מאסר של שנה ושמונה חודשים בפועל (בתוספת 20 חודשי מאסר על תנאי). "מתברר כי הנאשם התוודע לעולם הפשע עוד בהיותו בן 16 ומאז ועד היום לא פסק מלהסתבך עם החוק", כתב אז בגזר הדין שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, האשם ח'טיב.

מסע הרצח - לפי חשדות המשטרה 

ב-2006 משתחרר פרחאן ממאסר זה, והפעם הוא מספיק לנשום את אוויר החופש שבועיים בלבד, ונעצר שוב. הוא מורשע בשורת עבירות, בהן פריצה וגניבת כלי רכב, זיוף וקבלת דבר במרמה, הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות, משיכת המחאות ללא כיסוי, ולקינוח - שני מעשי שוד. באחד מהם, גנב דלק מתחנת דלק תוך שהוא דוקר את בעל התחנה במכשיר חד ומאיים עליו: "אם תפתח את הפה אשרוף לך את האוטו". במקרה השני שדד תושבת טבריה תוך שהוא מאיים עליה במברג.

בבקשה שהוגשה אז להארכת מעצרו של פרחאן עד לתום ההליכים, כתב השופט יצחק כהן: "מדובר בעבריין אשר כעשר שעות לאחר ששוחרר מבית האסורים, וכאשר תלויים ועומדים כנגדו מאסרים על תנאי ברי הפעלה אם יורשע, בוחר בדרך עבריינית, בה לא בחל בעבירות רכוש, עבירות אלימות, פגיעה בסדרי שלטון ומשפט".

בקשת השחרור המוקדם לא התקבלה

בפרקליטות מחליטים לאחד את התיקים המצטברים נגד פרחאן, והוא מורשע ונדון לשלוש וחצי שנות מאסר בפועל. עוד טרם סיום תקופת מאסרו, פונה פרחאן לבית המשפט לעניינים מנהליים בבקשה לאפשר את שחררו המוקדם בתום ריצוי שני שליש מתקופת המאסר. הפנייה לבית המשפט נעשית לאחר שוועדת שחרורים של שירות בתי הסוהר דוחה את בקשתו, בהסתמך על כך ששב לחיי הפשע בתום שתי תקופות המאסר הקודמות. בית המשפט מצטרף לדעת השב"ס, וקובע כי אין לשחררו, בין היתר משום שהוא מכור לסמים.

"הוא אמנם ביקש בעבר להשתלב במסגרת טיפולית לגמילה מסמים", נכתב בהחלטת השופט, "אולם מן העובדה כי גם לקראת סיומם של מאסריו הקודמים הוא הגיש בקשות

דומות, למד בית המשפט כי לא רצון כן לגמילה הניע את המבקש - אלא מטרה אחת ויחידה: קיצור מאסרו".

פרחאן נשאר בכלא, ובדצמבר 2008, עוד לפני שהספיק להשתחרר, הוגש נגדו כתב אישום נוסף, ולצדו בקשה - שהתקבלה - למעצר עד תום ההליכים, בתיק אונס המתנהל בבית המשפט המחוזי כנצרת. מדובר במשפט המתנהל בדלתיים סגורות, ולא ניתן לפרסם את פרטיו. פרחאן הועבר בעקבות אישום זה למעצר בכלא אשל בבאר שבע, אך בעקבות הארכת מעצרו בפרשה הנוכחית, של ארבעת מעשי הרצח, הועבר שוב - הפעם לכלא צלמון.