שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "קורים דברים מעניינים בספרות שלנו"

    תרזה פריד-בירון מהוצאת עם עובד עדיין מחכה לכתב יד של סופר גדול באמת, מיכל חרותי מהוצאת מטר אומרת על שבוע הספר: "זה השבוע היחיד בו הספרים נכנסים לחדשות". שתי עורכות, ראש בראש

    השאלון של תרזה פריד בירון

     

    1. צריך בכלל את שבוע הספר?

     

    "לדעתי, שבוע הספר חיוני ממש, ובמיוחד בשנים האחרונות, שבהן ענף הספרים כולו נתון במשבר קשה. זו ההזדמנות של הקוראים להתקרב אל כל מי ששותפים בעשייה הזאת, שגם הם מבקרים בדוכני הוצאות הספרים - הסופרים, העורכים, היחצ"נים, המנכ"לים - כולם, מגדול ועד גדול יותר".

     

    "חשוב שהקהל ידע עד כמה נוכחותו בדוכנים חשובה, במיוחד לסופרים, שהלחץ של הרשתות הקמעונאיות שחק עד דק את שכרם הזעום ממילא. בואו בהמוניכם לשבוע הספר, עזבו את חנויות הספרים הגדולות לשבוע אחד בשנה, והביעו הזדהות עם ענף תרבותי שנתון בסכנה שאתם אפילו לא ערים לה!".

     

    2. כמה כתבי יד את קוראת בחודש, כמה מתוכם ממשיכים הלאה
     

    "אני קוראת שלושה-ארבעה כתבי יד בשבוע. לפעמים אף לא אחד מהם לא ממשיך".

     

    3. איזה ספר פסלת ואת מצטערת על כך?

     

    "ספרו החדש של עמנואל פינטו, שעתיד לראות אור בקיבוץ המאוחד".

     

    4. מה הספר שהכי קרוב ללבך בזמן האחרון, שהתחלת איתו את התהליך של הבחירה ועד לעריכה וגימור?

     

    "מוזיאון הכניעה ללא תנאי מאת דוברבקה אוגרשיץ'".

     

    5. עם איזה סופר שלא מההוצאה שלך הכי היית רוצה לעבוד?

     

    "דוד גרוסמן".

     

    6. מהם רגעי הסיפוק הכי גדולים בעבודה הזאת?

     

    "מאחר שעבודתנו נעשית במחשכים בדרך כלל, רגע חשוב הוא כאשר טקסט מסוים מתקבל באופן דומה לאופן שבו אני רואה אותו".

     

    7. כמה פעמים קורה שאת פוסלת כתבי יד מעולים כי הם אינם מסחריים מספיק?

     

    "כתבי יד מעולים אינם נפסלים; לעומת זאת, יש בהחלט כתבי יד טובים רבים מדי שנפסלים מן הנימוק הזה".

     

    8. איזה סוג של כתבי יד את שואפת לקבל וטרם קיבלת?

     

    "כתב יד של סופר גדול, של אמן אמיתי".

     

    9. מה חסר לך בזירת הספרות המקומית?

     

    "מה שחסר לי זו הפרדה בין אלה שעוסקים בעשיית ספרים לבין אלה שכותבים עליהם או מבקרים אותם".

     

    10. מי הדמות הספרותית שמעוררת בך השראה?

     

    "שיקספיר, אם היה אדם כזה ואם לאו".

     

    • תרזה פריד-בירון, עורכת הספריה לעם - ביחד עם נילי מירסקי ומשה רון במשך 8 שנים. קודם היתה מו"לית עצמאית ובעלת הוצאת "סצנה" - שם הוציאו כ-17 ספרים (מקור ותרגום). למדה באוניברסיטה העברית בלשנות ובסורבון - תולדות האמנות וספרות כללית. מתגוררת בירושלים


    השאלון של מיכל חרותי

     

    1. צריך בכלל את שבוע הספר?

     

    "הנושא הכאוב של מה שנהיה מחנויות הספרים בשנים האחרונות כבר נלעס מכל הכיוונים, ואין לי משהו חדש להגיד על זה. אבל בגדול, מאז שבמשך כל השנה מוכרים ספרים כמו מלפפונים בשוק, פחות או יותר לפי משקל, שבוע הספר הפסיק להיות אטרקטיבי מבחינת מחירי הספרים".

     

    "מה שעדיין נשאר חשוב הוא ההזדמנות לפגוש בדוכנים את ה"בק ליסט" של כל הוצאה. מאחר שחיי המדף בחנויות הם כל כך קצרים, נוצר מצב שרק בדוכני שבוע הספר אפשר להשיג ספרים ישנים יותר, שנעלמו מן המדפים בחנויות. בנוסף זו כמובן ההזדמנות לפגוש את הסופרים עצמם ולקנות את ספרם בליווי חתימה אישית".

     

    "וגם, אם לסיים בנימה אופטימית, שבוע הספר בכל זאת היה ונותר היומולדת של הספרים. זה השבוע שבו הזרקור מופנה כלפי התעשייה החשובה הזאת, זה השבוע שבו אנחנו נכנסים לרגע לאג'נדה של מהדורות החדשות".

     

    2. כמה כתבי יד את קוראת בחודש, כמה מתוכם ממשיכים הלאה?

     

    "את כתבי היד שנראים לי פוטנציאליים בתהליך המיון אני מעבירה ללקטורות. אם הלקטורה חיובית אני קוראת את כתב היד בעצמי. אני מעריכה שיוצא לי לקרוא חלקית כ-50 כתבי יד בחודש, ולקרוא מהתחלה עד הסוף כעשרה כתבי יד. בסה"כ אני מוציאה כשבעה כותרים בשנה".

     

    3. איזה ספר פסלת ואת קצת מצטערת עליו?

     

    "אני מודה שהיו כמה כאלה. השם הראשון שעולה לי בראש הוא בן ורד, שהוציא לבסוף את ספרו כלבי קיץ בהוצאת בבל.

     

    4. מה הספר שהכי קרוב ללבך בזמן האחרון, שהתחלת איתו את התהליך של בחירה ועד לעריכה וגימור?

     

    "ספרה של נועה זית, ארבע אחרי הצהריים, שזכה השבוע בפרס ספיר בקטגוריית ספר הביכורים. קיבלתי אותו בדואר בתור כמה סיפורים, התחלתי לקרוא ואחרי שלושה עמודים היו לי דמעות בעיניים וגוש בגרון. ידעתי שזה קול נדיר שאני לא יכולה לוותר עליו. עבדנו קשה, נועה ואני, והפכנו את הקובץ לרומן".

     

    "הספר נולד במקביל ללידת בני, שלחנו אותו לחנויות בגאווה גדולה, אבל בזמן אמת הוא לא זכה לחשיפה שחשבתי שהגיעה לו. והנה השבוע נעשה התיקון בדמות פרס ספיר".

     

    5. איזה סופר שלא מההוצאה שלך הכי היית רוצה לעבוד איתו?

     

    "מבין הסופרים הקאנוניים שזכיתי לעבוד איתם בעבר הייתי רוצה אצלי את דוד גרוסמן, שמעבר להיותו סופר ענק הוא איש יקר שמאד מעריך עריכה. אשמח לעבוד שוב גם עם יורם קניוק האחד והיחיד, ועם יהודית רותם, אישיות מופלאה שהכתיבה שלה מרגשת אותי. הייתי רוצה לעבוד עם רונית מטלון שהיא סופרת מבריקה בעיני, ומבין הסופרים הצעירים עם אסף שור, יוצר מעניין ומאד ואחר, ועם דרור בורשטיין המעולה".

     

    6. כמה פעמים קורה שאת פוסלת כתבי יד מעולים כי הם אינם מסחריים מספיק?

     

    "לצערי זה קורה לא מעט לאחרונה, בגלל קשיי התקופה. היום יותר מתמיד אנחנו נאלצים לחשוב כל הזמן גם על מסחריות, וקורה שכתבי יד נפסלים בישיבת מערכת על הסעיף הזה".

     

    7. איזה סוג של כתבי יד את שואפת לקבל ואת לא מקבלת בכלל?

     

    "אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה "סוג", אבל באופן כללי חסר לי הומור, חסר לי טיפול מעמיק בדמויות ובנושאים, שפה ייחודית, וגם, בז'אנר של ספרי מתח חסרים ספרי מתח מקוריים שבנויים טוב".

     

    8. מה חסר לך בזירת הספרות המקומית?

     

    "לאחרונה דווקא קורים פה דברים מעניינים בספרות המקומית, אבל עדיין הייתי שמחה אם היו

    צומחים כאן יותר קולות דומיננטיים שיזכירו במשהו את מקארתי מצד אחד, את ניקול קראוס מצד שני, וגם את הסופרות האיטלקיות הנהדרות כדוגמת נטליה גינצבורג ואלנה פרנטה, שיודעות לומר הכול בצמצום, בחיסכון, באנדרסטייטמנט נפלא שמרעיד לך את קצות העצבים".

     

    9. מהם רגעי הסיפוק הכי גדולים בעבודה?

     

    "כשאני מוצאת מבין ערמות כתבי היד כתב-יד שיש בו ניצוץ; כשאני מצליחה להגיע עם סופר לעבודת עומק שמשדרגת פלאים את ספרו; כשסופר יודע להעריך; כשספר שעבדתי עליו קשה יוצא סופסופ לאור, וכמובן, אם הספר בסופו של דבר מצליח גם מסחרית, זה נעים לכולם".

     

    10. מי הדמות הספרותית שמעוררת בך השראה?

     

    יש הרבה כאלה, וזה משתנה מתקופה לתקופה. לאחרונה הוצאתי את ספרה הנהדר של יעל מדיני, "המרתף", שמספר את סיפורו של יהושע האנטי-גיבור, האנטי-ציוני, בתל אביב הציונית של שנות השלושים. אשתו של יהושע, בלה, היא דמות שחלחלה לי לנשמה ומלווה אותי מאז". 

     

    • מיכל חרותי, עורכת ספרות המקור של הוצאת מטר. שימשה בעבר עורכת מקור בידיעות אחרונות, ועוזרת לעורך ראשי בהוצאת הספרייה החדשה בוגרת המחזור הראשון ללימודי עריכה באוניברסיטת ת"א. תואר ראשון ושני בספרות כללית. בת 37, אם לילד

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    חרותי. חיה בשביל הניצוצות
    צילום: רוני טובי
    בירון פריד. אין הפרדה בתעשייה
    לאתר ההטבות
    מומלצים