שתף קטע נבחר

"לחברה שלי 'שורף' בזמן קיום יחסי מין"

דלקת מבוא העריה (וסטיבוליטיס) היא הסיבה השכיחה ביותר לכאב בזמן קיום יחסי מין בנשים צעירות. מדובר בתגובת כאב דמוי צריבה באזור הכניסה לנרתיק. סיבות ופתרונות אפשריים

שאלה:

בשבועות האחרונים אני כמעט לא מקיים יחסי מין עם חברה שלי, שטוענת כי "שורף" לה בסוף הסקס. אני בהחלט דואג למשחק מקדים, כדי שתהיה מוכנה, אבל זה לא עוזר ועדיין היא מדווחת על צריבה.

 

פעם היינו שוכבים מספר פעמים בלילה, אבל עכשיו היא בקושי רוצה פעם אחת, כי זה שורף לה. בנוסף, היא אומרת שהגלולות מורידות לה את החשק המיני (עם החבר הקודם שלה היא היתה ללא גלולות והיה לה יותר חשק, לדבריה).

 

האם זה באמת קשור לגלולות, או שזה רק תירוץ ? ולמה זה פתאום כל הזמן שורף לה? מה אפר לעשות עם זה?

 

תשובה:

צר לי לקרוא את מצוקתכם. קשה לעבור מתדירות של מספר פעמים בלילה לתדירות שאתה וחברתך אינכם נהנים ממנה. אינך מציין כמה זמן אתם יחד, אינך כותב אם קרה משהו בשבועות האחרונים המעיב על מצב רוחה של זוגתך. לא ציינת גם את טיב מערכת היחסים שלכם והאם קרה ביניכם עוד משהו שמקלקל את היחסים. עם זאת, הרשה לי להתייחס לשני הנושאים שאתה מעלה בפנייתך.

 

ראשית, אכן ידוע שגלולות עלולות לפגוע בחשק המיני. גלולות למניעת הריון שונות זו מזו מבחינת מינון האסטרוגן והנגזרת הפרוגסטטיבית שבהן. המינון הנמוך של האסטרוגן הוא שמונע את תופעות הלוואי כגון עלייה במשקל וגודש בשדיים. הנגזרת הפרוגסטטיבית היא שעלולה לדכא את החשק המיני. יש גלולות שמכילות נגזרת פרוגסטטיבית שפחות גורמת את דיכוי החשק המיני.

 

המשחק המקדים לא חייב להתנהל רק במיטה

מסקרים של חברת גיאוקרטוגרפיה עולה ש-21% מהנשים שמפסיקות ליטול גלולות עקב תופעות הלוואי הנגרמות מנטילתן, ושיעור בלתי מבוטל מהן מפסיקות בגלל הכרסום בחשק המיני. מכאן שאתה יכול להירגע ולהאמין לה שזה כנראה לא אתה. עם זאת, אין זה פוטר אותך מלהתאמץ יותר (ולא שאני מרמז שאתה לא עושה זאת) כדי לעזור לחברתך להתמלא חשק. זה יכול להיות המשחק המקדים, כדבריך, אבל זה המשחק המקדים לא חייב להתנהל רק במיטה – אפשר לזרוק רמזים מיניים מדליקים ולעורר את הדמיון גם בסיטואציות זוגיות אחרות, ובכך להגביר אצלה את החשק.

 

הקושי השני שאתה מעלה בפנייתך הוא נושא תחושת "שריפה" בתום האקט המיני. אחת הסיבות למה שאתה מתאר היא דלקת מבוא העריה – וסטיבוליטיס. זו הסיבה השכיחה ביותר לכאב בזמן קיום יחסי מין בנשים צעירות. מדובר בתגובת כאב למגע באזור הכניסה לנרתיק. זה בדרך כלל כאב בעל אופי שורף, או צורב בזמן קיום יחסי מין או אפילו החדרת טמפון. במצבים קשים קיימים אי נוחות או כאב כל הזמן, ללא קשר ליחסי מין או חדירה. התופעה חלה בדרך כלל באוכלוסיית נשים צעירות בנות 20 עד 30 ושכיחה בקרב כ-15% מכלל הנשים שבאות לבדיקה גינקולוגית ומתלוננות על כאב במגע מיני.

 

יש וסטיבוליטיס ראשוני - PVVS - מצב בו תמיד יהיו כאבים בזמן נסיונות לקיום יחסי מין, או וסטיבוליטיס משני – SVVS - כשבעבר האשה קיימה יחסי מין ללא כאבים, ומסיבה כלשהי פיתחה כאבים בזמן קיום יחסי מין באזור מבוא העריה (פתח הנרתיק). הסיבות לתופעה עדיין לא ברורות דיין, אבל מזכירים את הגורמים הבאים:

 

• נמצא קשר לזיהומים נרתיקיים כמו פטריות או וירוסים (פפילומה, הרפס וקשר גם לדלקות בדרכי השתן.

• נמצא קשר הורמונלי (גלולות, לידות, החמרה בכאבים לקראת מחזור או בזמן מחזור), כנראה עקב השפעת הורמון הפרוגסטרון.

• הועלו השערות על הפרשת יתר של מלחי אוקסלט בשתן, אבל אלו כבר די נסתרו.

• נמצא גם קשר גנטי – שכיחות מוגברת של וסטיבוליטיס בקרב אחיות או אמהות ובנות.

הפרעות במנגנון החיסוני.

הפרעות במערכת העצבית עם רגישות יתר כללית של העצבים בגוף.

• התאוריה הרווחת לאחרונה מתייחסת לבעיה כאל תסמונת כאב כרוני, כמו שיש כאב גב כרוני, או כאב ראש כרוני.

• בנשים עם וסטיבוליטיס (ראשוני בעיקר) נמצא קשר לתופעות של תסמונת המעי הרגיז, תלונות שונות בדרכי השתן החל מתכיפות ודחיפות בהשתנה ועד למצב של דלקת כרונית של רירית השלפוחית וגם פיברומיאלגיה, שהיא כאבים בשרירים וברקמות חיבור במקומות שונים בגוף.

 

כדי להגיע לאבחנה נוגעים בעזרת מקלון עם ראש צמר-גפן במגע ישיר ועדין באזור מבוא העריה מסביב לפתח הנרתיק. לעתים קרובות רואים באזור זה אודם בדרגות שונות.

 

הטיפולים במצב של וסטיבוליטיס:

טיפול התנהגותי-נפשי המתבצע במרפאות לטיפול מיני עובד על מרכיבים פסיכולוגיים המבטאים את התופעה, טכניקות הרפיה בשילוב עם שמנים שונים, טיפולים מניעתיים לפטריות ומשחות מקומיות כמו מאלחשים בזמן קיום יחסי מין . הצלחה של בין 45 ל-50%.

טיפול בביופידבק מתבצע על ידי פיזיותרפיסטיות המומחיות בטיפול בשרירי רצפת האגן, על פי שיטת גלזר. הצלחה של כ-50% שיפור.

כריתה ניתוחית של העור הרגיש (וסטיבולקטומיה, פרינאורפיה) - הצלחה של 60%-90%, כשהשיפור המירבי הוא במקרה של וסטיבוליטיס משני.

 

(יש כל מיני מחקרים המדווחים על אחוזי הצלחה כאלו ואחרים השונים ממה שהצגתי).

 

אם האשה עוברת את הניתוח ועדיין סובלת מכאבים ומחרדות מהחדירה, יש מקום להפנותה לטיפול מיני התנהגותי או לטיפול בביופידבק. ההמלצה הרווחת היא לנסות קודם כל טיפולים שמרניים, ורק במקרה של כישלון טיפול להפנות לאפשרות הניתוחית (גם כאן יש דעות אחרות וסותרות).

 

לשאלתך מה ניתן לעשות, מכל הכתוב לעיל, יהיה נכון שתפנו יחד למרפאה לטיפול מיני, על מנת לעבור איבחון והתאמה של טיפול נכון שיחזיר את שניכם לימים או יותר נכון ללילות הטובים והמהנים לשניכם.

 

בהצלחה!

  • עידן מיליצ'ר הוא סקסולוג ומטפל זוגי. ניתן לשלוח שאלות למערכת, אבל לצערנו אין אפשרות לקבל תשובה אישית לכל פונה.

 

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המלצה רווחת: לנסות קודם טיפול שמרני
המלצה רווחת: לנסות קודם טיפול שמרני
צילום: ויז'ואל פוטוס
מומלצים