חצי הכוס המלאה - נבחרת הנשים ביורובאסקט
ישראל אמנם סיימה את אליפות אירופה עם שלושה הפסדים, אבל הדרך בכל זאת מעודדת. על קטיה לויצקי, שי דורון, היורש של פרדי קרוגר והתספורת המוזרה ביבשת. להתראות בפולין 2011
הדמעות של ליעד סואץ-קרני בסיום ההפסד הדרמטי של נבחרת הנשים אמש (ג') לצרפת 73:70 אמרו הכל. זה היה מרגיז, אבל בעיקר כואב. מרגיז כי לישראל הגיע לנצח את אחת הנבחרות הטובות ביבשת; כואב בגלל ששי דורון, לירון כהן, קטיה לויצקי ושאר השחקניות בכחול-לבן היו צריכות לצאת מיורובאסקט 2009 לפחות עם ניצחון אחד.
זהו, נגמרו השנים שהנבחרת מגיעה רק לשמש תפאורה או שמחה בעצם העפלתה לקצפת של אירופה. היא כאן ורוצה ללכת עד הסוף. או לפחות לשבור את המנחוס שרובץ עליה מאז 1991, מהניצחון האחרון ההוא מלפני 18 שנים. הכחולות-לבנות אמנם סיימו את האליפות עם מאזן 3:0, אבל גם עם הרבה כבוד.
שי ושמו קטיה
לא משנה מי הוא, אבל סוכנה של קטיה לויצקי צריך לקום מחר בבוקר, לרכוש את כל קלטות משחקיה של הנבחרת באליפות ולשלוח אותן לבכירות קבוצות היבשת. הסנטרית בת ה-23, זו שרק לפני שנה וחצי עוד שיחקה בבנות השרון, הוכיחה שמקומה בטופ של כדורסל הנשים האירופי.
שי דורון היתה הכי יציבה, לירון כהן רשמה משחק שיא מול צרפת, אבל לויצקי היא ככל הנראה ההפתעה הנעימה. משחק פנים, קליעות מבחוץ, הגנה נהדרת. ללויצקי יש את הכל במאגר, השאלה היא מתי היא שולפת מה. גג מדהים על סנדרין גרודה הצרפתייה, זו שהרוויחה 'רק' 300 אלף יורו יותר ממנה בעונה האחרונה, היה זה שאולי הבטיח לה חוזה עתיר מזומנים בליגה הרוסית.

קטיה לויצקי. ההפתעה הנעימה של הטורניר (צילום: רענן וייס)
כרטיס טיסה לחו"ל
דורון וכהן לא ישחקו בעונה הבאה בארץ, סואץ, לייני סלווין וג'ניפר פליישר כבר עשו עונות נהדרות מעבר לים. לויצקי וקטיה אברמזון יילכו כנראה בעקבותיהן בשנה הקרובה. השאלה הגדולה היא מה זה אומר על ליגת העל שלנו.
רמת השרון ורמלה יתקשו להתחרות, אם בכלל, בכסף הגדול של אירופה. אנחנו נראה פה רק את המחליפות של הנבחרות ועוד כמה ישראליות מוכשרות. הגענו לימים הטובים, בשביל הטופ שבטופ הישראלי נצטרך לקנות כרטיס לטיסה לפולין, צרפת או אפילו רומניה. זה מה יש.

לייני סלווין. תהיו בטוחים, בעתיד לא נהיה כ"כ פראיירים (צילום: רענן וייס)
חסר גרוש ללירה
"שוב נשארנו עם המחמאות, וזה לא כיף כזה גדול". עוד ציטוט מבית מדרשה של סואץ-קרני שקלע בול למטרה, הפעם אחרי ההפסד לאיטליה בערב השני של האליפות. אם חשבנו שהפספוס מול בלארוס (עליה הובלנו בהפרש דו-ספרתי ברבע השלישי) והרבע הראשון הזוועתי מול איטליה היו החמצה, אז הגיעה הדרמה מול צרפת.
כהן היתה מדהימה (30 נק'), גם סלווין, סואץ ודורון. לויצקי, אברמזון, אפשטיין וצעירי עשו גם כן את העבודה. אבל שוב הגענו לשניות הסיום, ושם נגמר הכוח (ותודה גם לשופטים) והיתרון שוב החליף צד. תהיו בטוחים, בעתיד כבר לא נהיה כל כך פראיירים. גם אם זה אומר שנחסיר פעימה ונגיע שוב לסיום צמוד. זו הבטחה.

ואלה שמות
נכון, יש עוד 13 משחקים עד סיום הטורניר, אבל הגיע הזמן לסיכום ביניים, גם אם לרובכם השמות הבאים לא יגידו הרבה. אנט ג'אקובסן-זאגוטה, ה-MVP של
האליפות כבר אחרי הבתים המוקדמים; אוהדי נבחרת ליטא, כל מה שיספרו לכם לא יתקרב למראה עיניים; איזבלה יעקובו הצרפתייה, עם תואר התספורת המוזרה ביבשת; ג'יאמפרו טיקי, מאמן נבחרת איטליה והכוכב הבא בסרט ההמשך השמיני של פרדי קרוגר; אילונה קורסטין ואנג'יסקה ביברז'יסקייה האלוהיות; וכמובן מילה טובה לכל אחת משחקניות הנבחרת, בעוד שנתיים כולנו ביורובאסקט 2011 בפולין.
