בג"ץ: כביש 531 לא יעבור במנהרה

החלק המערבי של כביש 531, שאמור לחבר בין כביש 6 לכביש 4, ייסלל ללא מנהרה גם באזורים בהם הוא עובר ליד שכונות מגורים - כך קבע אתמול (ג') בית המשפט העליון. ההחלטה דוחה למעשה את עתירת תושבי האזור, שנאבקו לשינוי התוכנית ולקידום חלופת המינהור יחד עם עיריית רעננה ועמותת "אדם טבע ודין".

החלק המזרחי של הכביש עובר בין כפר סבא והוד השרון ומחבר בין צומת חורשים (הסמוך לכביש 6) וצומת מל"ל הסמוך לצומת רעננה. החלק המערבי אמור להיסלל כהמשך החלק המזרחי, מאזור מחלף רעננה דרום (בקרבת מושב רמות השבים), בין רעננה למושב גבעת ח"ן ועד לחיבור עם נתיבי איילון (כביש 20) באזור כפר שמריהו. אלא שהמשך העבודות מתעכב בשל העתירה שהגישו התושבים.

העותרים ביקשו להפחית את זיהום האוויר והרעש שצפויים להיגרם בעתיד מהכביש, על ידי העברתו במנהרה באזור מחלף רעננה דרום. הדבר, הם אמרו, יחסוך למדינה בעתיד הוצאות טיפול גדולות בגין נזקי הבריאות שייגרמו לתושבים כתוצאה מהכביש הפתוח.

עוד טענו העותרים שהעברת הכביש במנהרה תאפשר להימנע מהפקעת קרקעות ומתן פיצוי לבעליהן, וכן פיצוי בגין ירידת ערך הנכסים הסמוכים. בתחשיב הכללי, הם אמרו, חלופת המנהרה תחסוך למדינה כ-3 מיליארד ש"ח לעומת התוכנית הנוכחית. בנוסף הם טענו שמנהרה תאפשר להקים פארק מעל הכביש לרווחת התושבים, באופן שישמור על החיבור הטבעי של הערים באזור.

אך בית המשפט דחה את טענותיהם וקבע כי אינו רואה מקום להתערב בהחלטות מוסדות התכנון, שקבעו שהכביש ייסלל בצורה רגילה - ולא במנהרה. 

השופטים אמרו כי לא השתכנע מהטיעונים שהוצגו בפניו. בפסק הדין כתבו שצוות מומחים מיוחד שנשכר על-ידי הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) בחן את היבטיה השונים של המנהרה – אך קבע כי איננה ישימה כלל.

לצד זה קבעו השופטים כי המנהרה לא תביא לחיסכון אלא תייקר את הפרויקט בלמעלה ממיליארד שקלים, וכי ההשפעות הסביבתיות של הפרויקט בצורתו הנוכחית לא הוכחו כמזיקות יותר לעומת חלופת המנהרה.

התושבים שנאבקו כנגד סלילת הכביש במתכונתו הנוכחית מתחו ביקורת חריפה על החלטת בית המשפט, והבהירו כי בכוונתם להמשיך במאבק.

חברת הכנסת לשעבר, וחברת מועצת העיר רעננה, עו"ד מלי פולישוק, שעמדה בראש ועד הפעולה המקומי, אמרה ל-ynet: "בית המשפט נתן אישור להרעיל את תושבי השרון". לדבריה, כבר בימים אלה נשלחו לשרי התחבורה והגנת הסביבה פניות בנסיון להיפגש עימם ולנסות להשפיע על ההחלטות בפרויקט.

כמו כן ציינה פולישוק כי העובדה שבית המשפט הסתמך על מומחי הוועדה לתשתיות לאומיות היא בעייתית. לדבריה, בית המשפט הוטעה על ידם הן לגבי עלות המינהור והן לגבי ההיתכנות ההנדסית של הפרויקט, "אך אין לו את הכלים לבחון את אמיתות הנתונים שהביאו בפניו".

מעמותת "אדם טבע ודין" נמסר בתגובה: "מקרה זה מעיד על כך שנדרשת חקיקה שתבטיח את שיתוף הציבור ותגביר את השקיפות כבר בשלב בחירת החלופות שיבחנו בתסקיר הסביבתי. בכוונתנו לפעול לניסוח יוזמת חקיקה זו, זאת כדי להבטיח שחלופות שיכולות לצמצם את הנזק הסביבתי ואת הפגיעה בבריאות כמו חלופת המנהור שנדחתה כאן, יבחנו לעומקן כבר בשלב מוקדם של התכנון".