שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    ביטוחי המנהלים: מי שהסתכן פחות הרוויח יותר

    ביטוחי המנהלים חגגו על גל העליות האחרון בשוק. מבדיקת כלכליסט עולה כי החברות שהסתכנו פחות השיגו תשואה עודפת בחמש שנים. החברות המובילות: מגדל והראל

    מדי חודש מפרסמים העיתונים הכלכליים את התשואות שהשיגו חברות הביטוח ובתי ההשקעות לעמיתיהם בקופות הגמל ובביטוחי המנהלים, באופן שהוגדר על ידי בכירי השוק כ"תחרות יופי של תשואות".

     

    דיו רב נשפך על היתרונות ועל החסרונות שבהצגת תשואות על בסיס חודשי בהשקעות עם אורך חיים של יותר מ־30 שנה. ואמנם, גם בפיקוח על שוק ההון, הביטוח והחיסכון הפיקו לקחים, והודיעו לאחרונה על הפסקת החגיגה: בקרוב יידרשו הגופים המוסדיים לפרסם תשואה שנתית בלבד.

     

    מבדיקת "כלכליסט" ביחס לתשואה המצטברת שהשיגו הגופים בטווח השקעה של חמש שנים, עולה כי ייתכן שהדבר מוצדק. בשנות הפריחה בשוק ההון, 2005-2007, הציצו העמיתים בטבלאות החודשיות והסתנוורו. הם החלו לפתח תאוות סיכון, ובחנו איזה גוף הניב תשואה גבוהה יותר, ואם במקרה השקיעו בגוף שהשיג תשואה נמוכה יחסית, מיהרו להתמרמר.

     

    באותה עת היו אלה חברות הביטוח הראל, הפניקס ומנורה, שעמדו בראש הטבלאות של ביטוחי המנהלים, וכלל ומגדל פיגרו מאחור.

     

    ב־2008 התהפכה התמונה. העמיתים, שאיבדו חלק ניכר מחסכונותיהם, בחנו כעת איזה גוף הצליח לעבור את הסערה בשווקים בהפסד מינימלי. והנה, במחצית הראשונה של 2009, כאילו לא עבר השוק משבר קשה וממושך, השיב הראלי בשווקים את תחרות היופי, והגופים שהתברגו בראש הטבלאות כבר החלו לחגוג על המתחרים, שלא מיהרו לתפוס את השלל שהציעו המחירים האטרקטיביים של המניות והאג"ח הקונצרניות.

     

    מגדל מתרחקת ממניות הייתר

    אם נחזור לנקודת המוצא, שלפיה יש לבחון חיסכון ארוך טווח לאורך זמן, מניתוח התשואה המצטברת שהשיגו החברות ממאי 2004 עד סוף אפריל 2009 מתברר כי היתה זו מגדל שהשיגה את התשואה המצטברת הגבוהה ביותר (35.62%) בביטוחי המנהלים (קרן י'), בעוד הפניקס הגיעה לתחתית הטבלה עם תשואה מצטברת של 20.9%.

     

    חברת הביטוח הראל מתברגת ישירות לאחר מגדל, בפער קטן מאוד עם תשואה מצטברת של 35.4%. בשקלול תשואות חודש מאי, שבו התברגה הראל במקום השני, הפער הזה מצטמצם אף יותר.

      

    מגדל, שאת ניהול השקעותיה מרכזת ענת לוין, ואשר עמדה בראש הטבלה בשנת 2008, התברגה בתחתית הטבלה מתחילת 2009 (למעט חודש מאי), לנוכח מדיניות ההשקעות של לוין, המתרחקת ממניות היתר ומהאג"ח הקונצרניות בעלות הדירוגים הנמוכים, שהתאפיינו בחודשים אלו בעליות חדות.

     

    שימו לב לסטיית התקן

    כאן נכנס לניתוח אלמנט חשוב נוסף, והוא סטיית התקן שלפיה נוהלו ההשקעות של כל גוף. סטיית התקן משקפת את רמת הסיכון של הנכסים שבהם הושקעו כספי החיסכון, מכיוון שהיא בוחנת את מידת התנודתיות של הנכס. כך, למשל, סטיית תקן של מניות בדרך כלל גבוהה יותר מסטיית תקן של אג"ח ממשלתיות, שנחשבות נכס בטוח יותר.

     

    התפיסה הרווחת עד פרוץ המשבר הנוכחי היתה שגם אג"ח קונצרניות הן נכס עם סטיית תקן נמוכה יחסית, תפיסה שהתנפצה אל מול הירידות החדות שעברו על מוצר השקעה זה. מניתוח התוצאות מתברר לא רק שמגדל השיגה את התשואה הגבוהה ביותר על פני חמש שנים, היא גם הצליחה לעשות זאת תוך לקיחת הסיכון הנמוך ביותר (סטיית תקן של 1.99% בממוצע).

     

    סטיית התקן של הראל גבוהה במקצת ועומדת על 2.1%. מנורה מבטחים, שמככבת בראש הטבלאות ב־2009, נוטלת סיכון גבוה בהרבה, של 2.42%. יוני טל, מנהל ההשקעות של מנורה מבטחים, מרבה להשקיע את כספי העמיתים באג"ח בדירוגים נמוכים ובמניות היתר, מתוך התפיסה שלטווח ארוך הן יניבו תשואה עדיפה.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים