שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מה אתם באמת מבינים מהתעודות?
    ההתקדמות של הילד, מצבו החברתי והרגשי, ההצלחות הקטנות שלו ביום-יום, המאמץ שהשקיע כדי להתקדם ולהשתפר - כל אלו מסתכמים בסוף השנה למספר אחד, ציון בתעודה. מה באמת אומרים לנו הציונים והאם זו הדרך הנכונה להעריך ילדים? נראה שלא

    ריחו של החופש הגדול כבר באוויר, היומן מלא במסיבות סיום והופעות, דמעות ה'עוף גוזל' מוכנות לכל מקרה בזווית העין, אבל רגע לפני, יום חשוב לפנינו – יום חלוקת התעודות. כשנפגוש את ילדינו באותו יום, העיניים ידברו עוד לפני המילים. ניצוץ גאה וחיוך – תעודה טובה, עיניים מושפלות – "אינך ממצה את הפוטנציאל", "עליך לשפר את התנהגותך" ועוד מילים שצלילן צורם עוד בטרם הובהרה משמעותן.

     

    פעם משכו לילד באוזן (במקרה הטוב) כשהתעודה לא סיפקה את ההורים. האם חל מאז שינוי במבנה התעודה? האם מעבר לראיית התלמיד כמספר, ניתן לתת ביטוי לפרמטרים אחרים ולא פחות חשובים בתעודה?

     

    קודם כל, האם חובה לתת תעודות?

    "ישנה רק תעודה אחת רשמית של מדינת ישראל וזו תעודת הבגרות", אומרת לאה רוזנברג, סמנכלי"ת ומנהלת המנהל פדגוגי במשרד החינוך. "תעודות סוף השנה בשתי נקודות זמן, מהוות תנאי מסוים להמשך - בסוף כיתה ו' ועם סיום חטיבת הביניים. מעבר לכך, אין הנחיות של משרד החינוך בנושא התעודות, לא לגבי עצם חלוקתן ולא לגבי המבנה שלהן. בבתי ספר רבים לא נוהגים לחלק תעודות בכיתות א' - ג' ובהמשך כן. ישנו מיעוט של בתי ספר בהם עד סוף כיתה ו' לא נותנים הערכה כמותית. בבתי ספר מסוימים נותנים במקום תעודה תדפיס של ההישגים ביום ההורים".

     

    מהי מטרת התעודה?

    רוזנברג: "מבנה תעודה אופטימאלי יכלול את כל המרכיבים של להיות תלמיד ראוי בבית הספר. הוא יכלול מרכיבים לימודיים, אך גם פרמטרים חברתיים כמו יחס לחברים, למורים ולסביבה. תלמיד מבלה הרבה מאוד מזמנו במערכת החינוך והתעודה צריכה לתת ביטוי להישגים שלו ולשאלה איזה תלמיד הוא היה לא רק במקצועות הלימוד. אם למשל הוא חבר פעיל ותורם במערכת העיתון הבית ספרית או חונך ילדים, זה צריך לבוא לידי ביטוי בתעודה".

     

    "תעודה נותנת איזשהו מענה לצורך אנושי של משוב", מוסיפה ד"ר אביבה קליגר, ראש המסלול העל יסודי במכללה האקדמית בית ברל. "כל אדם רוצה לדעת מה חושבים עליו ואיפה הוא עומד. המטרה של תעודה היום במערכת החינוך, היא בעיקר הערכה לשם למידה ולא הערכה של הלמידה. הכוונה היא להערכה מעצבת".

     

    התעודות הסטנדרטיות, שהן אוסף של מספרים או אותיות, הנפוצות ברוב בתי הספר, לא נותנות מענה למטרה זו.

    "יש היום המון תעודות מגוונות. בית הספר יכול להתאים את מבנה התעודה למטרותיו, לרוח בית הספר ולאני מאמין שלו. בית הספר צריך לדון בנושא התעודה בכובד ראש ולגבש את המבנה המתאים עבורו. השילוב המנצח לדעתי הוא השילוב בין ההערכה הכמותית לבין ההערכה המילולית. אני חושבת שמורים מתחילים להבין שתפקיד ההערכה היא לשם שיפור".

     

    "חשוב לנו שהתעודה תזמן ערוצים להתקדמות, לא תטייח את המציאות ולא תפגע בילד", אומרת כרמית גלעדי, מנהלת ביה"ס היסודי "מעבר אפק" בקיבוץ עינת, "שתצביע על נתיב שאפשר להתקדם איתו יחד במשולש הנצחי תלמידים–הורים–מורים".

     

    "אבל ביסודי הוא היה נהדר"

    ב"מעבר אפק", היו עד לפני 3 שנים תעודות פתוחות לחלוטין – נייר יפה עם שורות, שהמחנכות היו ממלאות. השורות התייחסו בעיקר לחוזקות של התלמיד ולנקודות טעונות שיפור שנכתבו ממקום של חיזוק. בחלק האחרון התלמיד העריך את עצמו, מה היה לו טוב ובמה רוצה להתקדם בהמשך.

     

    "שמנו לב שההורים לא מבינים את כוונת הכתוב", אומרת גלעדי. "בגיל זה, התעודה מיועדת לתלמיד ולהוריו. אם ההורה קורא את התעודה ולא מבין מה רוצים ממנו, לא ניתן להשיג שיתוף פעולה.

     

    "בעיה משמעותית נוספת שנוצרה הייתה במעבר לחטיבת הביניים. כאשר התלמידים קיבלו לראשונה תעודת אמצע שנה בשפה מאוד ברורה וחד משמעית של ציונים, ההורים הופתעו. הם אמרו 'אבל ביסודי הוא היה נהדר'. אנחנו לא חשבנו שהוא היה נהדר, אבל התברר שהם לא פירשו נכון את התעודה.

     

    "התפיסה והתרבות הבית ספרית רואה את ההישגים לא כדבר החשוב ביותר, אלא חשוב כמו התפתחות רגשית ונפשית. שינינו את התעודה. חשוב לנו שהיא תהיה מחוברת לרוח הבית ספרית, אך שגם תיתן תמונה מדויקת. לפני ששינינו את מבנה התעודות אצלנו יזמנו שיח פילוסופי שעשינו על מנת להבין מה חשוב בתלמיד. הגענו ל-3 נושאים מרכזיים: יכולת עבודה ושיתוף פעולה בתוך קבוצה, יכולת לקבל את האחר וכמה הוא מוכן לתרום למען אחרים. אלו נושאים שחייבים לבוא לידי ביטוי.

     

    "היה לנו חשוב שהתעודה לא תהיה ארוכה. היא כוללת שני עמודים - כל ההיבט הלימודי וההתנהגותי, כאשר לכל מקצוע יש 3 קריטריונים בהם התלמיד מוערך ולא יותר, ומתוכם ניתן לראות מהי מידת השליטה שלו במיומנות או בידע וכיצד הוא מתפקד שם. ההערכה היא מילולית – טוב, טוב מאוד וכו'. בעמוד השני המחנכת מעריכה את התלמיד באופן כללי, כולל כמה שורות שבהן היא כותבת רק את הצדדים החזקים שלו. כשרואים קשיים, נכתוב משפטים המנסחים צורך בשיפור – 'השתדל להיות'. אנחנו נותנים תעודה פעם בשנה וחושבים שבאמצע השנה מספיקה שיחה".

     

    כיצד ההורים מתייחסים לתעודה?

    "יש הורים שמאוד חשוב להם מה כתוב בתעודה. הם מתגאים, מראים לבני המשפחה האחרים ומשתמשים בה כמנוף גם במשך השנה. קבוצה אחרת כמעט ולא מתייחסת לתעודה. ההורים אומרים 'אנחנו יודעים מי אתה והיינו בימי ההורים'. הקבוצה השלישית כוללת הורים שמאוד מתקשים עם מה שנכתב בתעודה. התעודה מאכזבת אותם (או בעצם הילד) ואני מניחה שהם יזרקו אותה הצידה או שישתמשו בה בשביל להביע את אי שביעות הרצון כלפי הילד או כלפי בית הספר".

     

    מה היית משנה?

    "בעל-יסודי, התעודות חסרות בעיני", אומרת גלעדי. "הן לא אומרות לי איזה אדם הוא הילד שלי בתוך מערכת החינוך, אלא רק מה הן היכולות הלימודיות שלו. ציונים זה לא הכל, אפילו בגרויות ניתן לשפר והעולם לא נגמר בסוף יב'. את העבודה האמיתית אני צריכה לעשות כשאדע איך הילד שלי מתפקד בבית הספר כאדם וזה לא תמיד כפי שהוא בבית".

     

    "התנאי ההכרחי להערכה הוא שהפרמטרים ידועים מראש", אומרת רוזנברג. "בסוף התעודות יש בדרך כלל מקום לכתוב חוות דעת כללית. חסרים לי הפרמטרים לחוות הדעת הזו. תלמיד צריך לדעת שכשהוא מקבל הערכה, היא מבוססת על דברים שבהם כולם נמדדים שווה ולא כהתרשמות כללית שעלולה להיות מוטה על ידי מערכת יחסים לא מוצלחת עם המורה וכו'. הייתי רוצה שחוות הדעת הכללית תתבסס על פרמטרים ברורים כמו יחס לחברים ומעורבות חברתית.

     

    "ביקשתי עבודה שנעשתה לפני כשנתיים, שמטרתה הייתה לראות כיצד בתי הספר היסודיים מעריכים את התלמידים כיום. בעקבות העבודה הזו התחלנו לגבש סוג של תעודה שתכלול קטגוריות נוספות להערכת התלמיד".

     

    בסיס לתחרות

    כיום בעיקר בעל-יסודי, הממוצע שניתן בסוף על אוסף של פרמטרים כמו מבחנים, נוכחות, שיעורי בית וכו', משטיח את ההישגים ואינו יוצר מוטיבציה גם אם ילד התאמץ והצליח במבחן.

    "באמצעות התעודה את יכולה גם לקבוע סדרי קדימויות של המערכת", אומרת רוזנברג. "אם למשל יש ילד שמתקשה בהכנת שיעורי בית, ניתן להחליט שאצלו השיקלול של הפרמטר הזה בציון יהיה נמוך יותר. אין ספק שבשיקלול משקולות יש לקחת בחשבון את המאמץ שהושקע בהישג".

     

    מדוע אם כך לא יוצאות הנחיות לגבי המבנה הרצוי של התעודה?

    "יש תוכנית בנושא זה, והתוכנית צריכה לקבל אישור של השר והמנכ"ל החדשים. אין לי לו"ז בנושא. זוהי שאלה עקרונית של מדיניות. אחד הדברים שמאוד חשובים לשר ולמנכ"ל הזה הוא שקודם כל, כל תלמיד ימלא את חובתו הבסיסית הכוללת גם נוכחות בבית הספר ובזמן".

     

    "בפועל, התעודה מהווה בסיס לתחרותיות ולהישגיות", אומרת מירב וקסלר, אמא לילדים בגילאי 14, 9, 7, 3, המנוסה בענייני תעודות. "היא יוצרת פרופיל גם בעיני המערכת וגם בעיני החברה לגבי המיקום והמיצוב של הילד. התלמיד הופך מ'פרסונה' לציון. לפעמים ילד שיודע את החומר במהלך השנה, מגיע לציון שלא משקף את רמת הידע שלו. מפריע לי שבסוף השיקלול מקבלים משהו ממוצע ובינוני.

     

    "אם היו נותנים לי לבנות תעודה הייתי נותנת מקום מכובד לתהליך - איך הוא התחיל ולאן הוא הגיע, בהערכה איכותית ואישית. אני רוצה לראות יותר אדם מאחורי המספר. בבית הספר היסודי מקבלים יותר פידבקים מהמורה בצורה אישית וחמימה, והקשר יותר מובנה. בעל-יסודי הם פוגשים את המורים הרבה פחות ואני חושבת שיש מקום בתעודה להתייחסות הרבה יותר אישית. הערכה עצמית הנהוגה ביסודי, חשובה בעיני גם בחטיבה. אם המחנכת והיועצת מסתכלות לאחר מכן על ההערכה האישית של הילד, מול התעודה הן יכולות ללמוד מזה הרבה דברים".

     

    הפלא ופלא, כולם מסכימים - התעודות צריכות לשקף אדם רב מימדי בהקשר הבית ספרי ולא רק מספר והן צריכות לבנות מוטיבציה להתקדמות עתידית. ואם כולם מסכימים, נשאלת השאלה מדוע לא כך הוא ברוב בתי הספר כיום? המבנה השכיח ביסודי הוא אינספור דפים עם מונחים מקצועיים שרק המורות מבינות ולצידן טור של אותיות, ובעל יסודי מספרים ממוצעים וחסרי נשמה. שיעורי בית לחופש הגדול - לצמצם מפה, להרחיב משם ולהעמיק. להיזכר מחדש מה בעצם המטרה של כל העניין הזה. שיעורי בית לבתי הספר ולמשרד החינוך.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים