שתף קטע נבחר

צילום: אלי אלגרט

הגודל לא קובע: השחקנים שלא נספרו בדראפט

מאנו ג'ינובילי נבחר במקום ה-57, טוני פארקר הסתפק ב-28, קרלוס בוזר נתקע ב-34 וג'וש הווארד חיכה ל-29. לקראת דראפט 2009, הנה כמה מהשמות הבולטים שעשו את הדרך מלמטה

לא תמיד השחקנים שנבחרים במקומות הראשונים בדראפט נהפכים לכוכבים גדולים ב-NBA. מנגד, יש שחקנים שנבחרו בסוף הסיבוב הראשון או אפילו בסיבוב השני ועדיין הפכו לשחקנים מובלים בקבוצותיהם, חלקם אף היו שחקני מפתח בזכייה בתואר האליפות.

 

 

לקראת דראפט 2009, שיתקיים ביום חמישי, בדקנו על אילו שחקנים הסקאוטים לא הימרו, אך ברגע שהחלו לכדרר בליגה הטובה בעולם - הם פרחו. בחרנו עשרה מתוכם, שפרט לשניים, אף כיכבו, בין היתר, גם במשחק האולסטאר.

 

1998: רשארד לואיס, מקום 32 (סיאטל)

אולי מפני שלא שיחק בליגת המכללות, לואיס נבחר במקום נמוך יחסית בדראפט על ידי סיאטל. אצל הסוניקס שיחק תשע עונות, כשהתחנה השנייה שלו היא אורלנדו - אותה הוביל השנה לגמר ה-NBA מול הלייקרס. לואיס שיחק פעמיים במשחק האולסטאר.


נבחר על ידי סיאטל, הגיע לגמר באורלנדו. רשארד לואיס (צילום: רויטרס)

 

ממוצעים: 16.9 נקודות ו-5.8 ריבאונדים ב-777 משחקים. בנוסף הוא שיחק ב-50 משחקי פלייאוף.

 

1999: מאנו ג'ינובלי, מקום 57 (סן אנטוניו)

השחקן הארגנטינאי, שהרשים באיטליה בפרט וביורוליג בכלל, לא עשה כנראה רושם על ציידי הכשרונות ב-NBA. כשהיה כמעט בן 22 נבחר על-ידי סן אנטוניו, אך הגיע לספרס שלוש שנים לאחר מכן. הוא זכה בשלוש אליפיות, שיחק פעם אחת באולסטאר ואשתקד אף נבחר לשחקן השישי של העונה.

 

העונה, לעומת זאת, הוא החמיץ משחקים רבים בשל פציעה. היעדרותו ממשחקי הפליאוף היתה אחד הגורמים העיקריים להדחתם של הספרס כבר בסיבוב הראשון. ג'ינובילי הוביל, ביו השאר, בשנת 2004 את נבחרת ארגנטינה לזכייה במדליית הזהב באולימפיאדת אתונה.


ג'ינובילי ופארקר. איך היתה נראית סן אנטוניו בלעדיהם? (צילום: AFP)

 

ממוצעים: 14.7 נקודות, 4.1 ריבאונדים ו-3.2 אסיסטים ב-478 משחקים. בשבע העונות שלו ב-NBA שותף גם ב-107 משחקים בפליאוף.

 

2000: מייקל רד, מקום 43 (מילווקי)

רק שלושה שחקנים מדראפט 2000 שיחקו באולסטאר, רד (שחקנה של מילווקי באקס) אחד מהם. הוא הגיע למעמד הזה ב-2004. כמו כן, שיחק בנבחרת ארצות הברית באולימפיאדת בייג'ינג וזכה במדליית הזהב.

 

ממוצעים: 20.5 נקודות ו-4.1 ריבאונדים ב-550 משחקים.

 

2001: טוני פארקר, מקום 28 (סן אנטוניו)

שוב שחקן לא אמריקני ושוב סן אנטוניו מהמרת ופוגעת בול. הרכז הצרפתי משחק כבר שמונה עונות בספרס והוא הוביל אותה לשלוש אליפויות. פארקר שותף בשלושה משחקי אולסטאר, אך התואר המשמעותי ביותר בקריירה שלו הוא ה-MVP בגמר ב-2007. הוא האירופאי הראשון שזכה בתואר הזה.

 

ממוצעים: 16.7 נקודות ו-5.6 אסיסטים ב-612 משחקים. הוא גם הספיק לשחק ב-122 משחקי פלייאוף.


ארינאס. כבר בעונתו השנייה הפך לשחקן המשתפר ב-NBA (צילום: רויטרס)

 

2001: גילברט ארינאס, מקום 31 (גולדן סטייט)

הוא שיחק בגולדן-סטייט, שבחרה בו בדראפט, במשך שתי עונות. בעונה השנייה הוא זכה בתואר השחקן המשתפר של הליגה. משם עבר לוושינגטון, השתפר עוד יותר והפך לאחד משחקני המפתח ב-NBA. הגארד, עם הסיפרה 0 על החולצה, שיחק שלוש פעמים באולסטאר ופעם אחת נבחר לחמישיית המזרח. העונה הוא שיחק רק שני משחקים, בשל פציעה.

 

ממוצעים: 22.8 נקודות, 4.2 ריבאונדים ו-5.5 אסיסטים ב-433 משחקים.

 

2001: מהמט אוקור, מקום 38 (דטרויט)

הסנטר של אפס פילזן נבחר על-ידי דטרויט ולאחר שתי עונות עבר ליוטה, שם הוא משחק עד היום. הוא זכה באליפות עם דטרויט ב-2004 - בסדרת הגמר מול הלייקרס, אם כי הוא שותף אז ב-11.5 דקות בלבד לערב. שלוש שנים לאחר מכן כבר שיחק באולסטאר.


אוקור במדי יוטה. את האליפות לקח בדטרויט (צילום: AP)

 

ממוצעים: 13.9 נקודות ו-7.2 ריבאונדים ב-531 משחקים. הוא גם שותף ב-70 משחקי פלייאוף.

 

2002: קרלוס בוזר, מקום 34 (קליבלנד)

השחקן שזכה עם דיוק באליפות המכללות ב-2001, נבחר על-ידי קליבלנד. לאחר שתי עונות בקאבס הוא עבר ליוטה. הוא שיחק פעם אחת באול-סטאר. בנוסף הספיק לזכות עם נבחרת ארצות הברית בזהב בבייג'ינג ובארד האולימפי באתונה.

 

ממוצעים: 16.8 נקודות ו-10 ריבאונדים ב-432 משחקים.

 

2002: לואיס סקולה, מקום 55 (סן אנטוניו)

שוב אין אמון בשחקנים הארגנטינאים שכיכבו באירופה. סקולה גם כן נבחר על ידי סן אנטוניו, שהמתינה כמה שנים לפורוורד שליהטט בטאו ויטוריה הספרדית. בסופו של דבר הוא לא שיחק בספרס, אלא עבר בטרייד ליוסטון - שזכתה מההפקר. בעונה הראשונה שלו ב-NBA הוא נכלל בנבחרת הרוקיז. יחד עם ג'ינובלי, זכה סקולה במדליית הזהב האולימפית באתונה.

 

ממוצעים: 12.7 נקודות ו-8.8 ריבאונדים ב-164 משחקים. שיחק אף ב-19 משחקי פלייאוף.


הווארד עם בחירה קצת יותר גבוהה בדראפט (צילום: רויטרס)

 

2003: ג'וש הווארד, מקום 29 (דאלאס)

הווארד, שנבחר על ידי דאלאס (בה הוא משחק עד היום), עורר כמה שערוריות בקריירה שלו. הוא נעצר ונכלא על נהיגה במהירות מופרזת, אמר שאין לו בעייה להשתמש במריחאונה וגם התבטא נגד ההמנון האמריקני. למרות כל זאת, על המגרש, הוא מככב. הווארד שיחק, בין היתר, במשחק האולסטאר ב-2007.

 

ממוצעים: 15.6 נקודות ו-6.2 ריבאונדים ב-400 משחקים. הוא גם הספיק לשחק ב-62 משחקי פלייאוף.

 

2003: מו וויליאמס, מקום 47 (יוטה)

וויליאמס נבחר על ידי יוטה ובעונה הראשונה שלו ב-NBA הוא ממש לא הרשים. לאחר שנה בסולט

 לייק סיטי, הוא עבר למילווקי כשחקן חופשי. בבאקס וויליאמס דווקא פרח והפך מהר מאוד לשחקן חמישייה. בתחילת העונה הוא עבר לקליבלנד וסייע מאוד ללברון ג'יימס, שנבחר 46 מקומות מעליו באותו דראפט. היה אמור לשחק העונה במשחק האולסטאר המסורתי, אך החמיץ אותו בשל פציעה.

 

ממוצעים: 13.5 נקודות ו-4.8 אסיסטים ב-410 משחקים.

 

כמעט נכנסו לרשימה

ריאן גומס (מקום 50 בדראפט 2005), מארק גאסול (48 ב-2007), טרבור אריזה (43 ב-2004), קטינו מובלי (41 ב-1998), מונטה אליס (40 ב-2005), ראפר אלסטון (39 ב-1998), כריס דוהן (38 ב-2004) וקווין מרטין (26 ב-2004).

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים