למרות הנתק, המאהבת ואני עדיין באותו מקום

צמרת ואני חזרנו להיות ביחד. אני חושב. אני לא בטוח, וגם היא לא. האמת היא שזה לא כל כך ברור. אני נשוי, וצמרת המקסימה שלי, שהיא יפה כמו דוגמנית צמרת, רווקה. בכוונה אנחנו בוחרים לא להגדיר את הקשר שלנו ולא לנסח כללים, מפחד שזה ייאלץ אותנו להיפרד שוב. אבל כשאין כללים, החיים מסתבכים. הם אולי יותר מעניינים, אבל בהחלט גם יותר מוזרים.

לפני מספר ימים מצאנו את עצמנו, צמרת ואני, באירוע גדול ומפואר, שעשתה חברה גדולה בתחום בו אנו עוסקים. אני לא תמיד הולך לאירועים כאלו, אבל הפעם התוכנית היתה מרשימה ורציתי לנצל את ההזדמנות לבלות עם צמרת שלי. צמרת הכינה אותי שנפגוש באירוע בחור איתו יצאה לא מזמן, כשלא היינו יחד. הרגשתי מוזר. היינו כבר באירועים כאלו בעבר והקפדנו לא להקשות זה על זה. אני לא הבאתי את אשתי לכאלו מקומות, וצמרת היפהפיה שלי הקפידה להיות איתי במהלך הערב.

לא הפעם. הקשר הלא מוגדר שלנו אפשר לצמרת מרחב תמרון, ואני אפשרתי לה ליהנות ממנו. אפשרתי כי ידעתי והאמנתי והייתי בטוח שאת הערב הזה נסיים יחד, במיטה.

צמרת ואני נפרדנו לפני שנה, אחרי רומן של שנתיים, כשהבינה שאני לא מסוגל לעזוב את המשפחה שלי למענה. ניסינו להיפרד אין ספור פעמים, ובסוף נתלינו במקרה קשה שעברנו והחלטנו להתנתק. לאורך השנה הקפדנו באדיקות בלתי מתפשרת (כמעט) לעמוד בהחלטה הקשה שלנו והצלחנו בכך עד ש... בסוף התפשרנו פעם אחת.

במהלך הזמן שבו לא היינו ביחד, צמרת יצאה מספר חודשים קצר עם הבחור ההוא. לדבריה, הוא לא היה רציני והיא החליטה להיפרד ממנו. זה קרה בערך סביב התקופה שחזרנו להיות בקשר טלפוני מוגבל. אני לא תמים לחשוב שזה לא קשור, אבל חודש לאחר שהיא נפרדה מהבחור חזרנו לקשר אינטימי, מוגבל אף הוא.

איש באירוע לא ידע על ההיסטוריה המשותפת של צמרת ושלי, פרט לבוסית של צמרת ובעלה של הבוסית, שישבו איתנו באירוע סביב אותו שולחן, ביחד עם החבר לשעבר וזוג חברים שלו . כבר אמרתי שזה היה מוזר?

ניצלתי כל הזדמנות כדי לגעת בה. ליטפתי לה את הרגל בהיחבא

בהתחלה צמרת ישבה לידי. ניצלתי כל הזדמנות כדי לגעת בה. ליטפתי לה את הרגל בהיחבא. כל פעם שרכנתי לעברה כדי ללחוש לה משהו הייתי מעביר את ידי על גבה ומלטף לה את הכתפיים והמותניים. זה היה כיף, אבל יתכן שקצת הגזמתי, כי בשלב כלשהו הסתובבה אלי צמרת ובחיוך מתפנק אמרה לי "תרגיע. מתוקי".

יכול להיות שזה הרגע שהבחור חיפש. הוא קרא לה אליו וביקש ממנה לשבת לידו. הערב היה בתחילתו, וצמרת נטשה אותי ועברה לשבת מולי, מותירה אותי עם הבוסית שלה ובעלה. התחברתי אליהם מיידית. אפשר להגיד שהבוסית שלה, שיודעת על הסיפור שלנו, אפילו אוהבת אותי. אמנם קשה לה עם זה שהקשר הזה "תוקע" את צמרת ולא מאפשר לה "להתקדם בחיים" כהגדרתה, אבל אותי היא אוהבת.

את בעלה של הבוסית הצלחתי להקסים די בקלות. הוא יזם הייטק מוצלח, שהתרשם מאוד מהשקעות בהן הייתי מעורב ומאנשים שאני מכיר בתעשיה. מהר מאוד עברנו לדבר גם על נושאים אחרים, ובהחלט היה לנו נחמד. אבל הראש שלי היה במקום אחר. צמרת ישבה מעברו השני של השולחן, והייתי צריך כל הזמן לעשות את עצמי כאילו אני לא רואה אותה, כאילו אני לא עוקב אחריה.

במרכז האירוע היה מופע שהתחיל וגרם לכולנו להפנות את המבטים אליו. כשמבטי מופנה הצידה יכולתי לראות מזווית עיני את צמרת יושבת ליד הבחור הקודם שלה, ידו מונחת על כתפה בנון שלאנטיות כאילו הוא מכריז: "היא שלי". צמרת לא ניסתה להתחמק ממנו. היא לגמה את כוס היין השלישית או הרביעית שלה, ונראה שהיא נהנית מאוד מתשומת הלב שהיא מושכת.

צמרת היתה בוודאי הבחורה היפה ביותר באירוע (גם אם לא - אני ראיתי את זה כך) היא הרגישה זאת, אבל יותר מכך היא נהנתה מלהראות לי מה אני מפסיד. אני אמנם הרגשתי בטוח, אבל ידעתי שאסור לי להפגין את הביטחון הזה לעיני צמרת. היא רצתה שאני אקנא, ורציתי לתת לה ליהנות מההרגשה. ידעתי עד כמה צמרת מקנאה בי ובמשפחה שלי, ורציתי שגם לה יהיה קצת נחת מזה שאני מקנא לה. חוץ מזה, קינאתי. ודאי שקינאתי, רציתי רק להפגין זאת בדרך מתונה.

הפניתי את המבט שלי אליה וחיכיתי לצוד את מבטה. חייכתי אליה ומיד הפניתי את מבטי ממנה, כאילו אני מתבייש שנתפסתי בוהה בה. עשיתי זאת מספר פעמים, מחייך פחות ופחות, עד שבשלב כלשהו חייכה צמרת אלי בחיוך מלאכותי ענק כאומרת לי "אולי תחייך יותר?".

לא בא לי לחייך. אמנם ידעתי שצמרת האהובה שלי מחכה לי בסוף הערב, אבל תהיתי כמה זמן אוכל להמשיך במשחק.

היא עמדה מולי כשלגופה חוטיני ונעלי עקב בלבד

באחד הרגעים המתים של ההופעה פרשנו צמרת ואני לשירותים. מצאתי תא פנוי ומשכתי אותה לתוכו. וידאתי שהרצפה נקייה ובתנועת יד אחת הפשטתי את צמרת משמלתה, שמלה שבוודאי משכה מבטים לא מעטים במהלך הערב. היא עמדה מולי כשלגופה חוטיני ונעלי עקב בלבד. התנשקנו בלהט כשאני לוחש לה: " את משגעת אותי, את יודעת? את אוהבת את זה? את אוהבת את זה שאני נטרף ממך?"

בטח שהיא אהבה את זה. עמדנו כך, לא מפסיקים להתנשק ולהתלטף. גופה הסעיר אותי, אבל הייתי חייב להתאפק. כעבור מספר רגעים שמענו מישהו נכנס, וזה היה האות שלנו להפסיק. עזרתי לה ללבוש שוב את השמלה ויצאנו החוצה בהתגנבות יחידים.

חזרנו לשולחן. הפעם הייתי יותר רגוע, אבל גם התחלתי להרגיש לא נעים כלפי הבחור שישב ליד צמרת. מרגע לרגע נראה לי שהוא מאמין שהוא ימשיך את הערב עם צמרת אחרי האירוע. אני יודע איך מרגישים גברים בסיטואציה הזו: הבחורה שלידם, קצת מבוסמת, מחייכת אליהם בלי הרף, מאפשרת להם לשים עליה יד, והם כבר בטוחים שהנה הנה יש מצב ל"הופה ני נה ניי ניי".

הייתי במצב הזה. מזמן אמנם, אבל הייתי. ריחמתי עליו. הייתי גם במצב שהוא הולך להיות בו עוד מעט: כשהבחורה נפטרת ממך והולכת עם מישהו אחר. אני מכיר את ההרגשה, והיה לי קצת נעים בשל כך, אבל רק קצת. 

הערב הסתיים כמו שציפיתי: הבחור רצה לקחת את צמרת הביתה, אבל הבוסית שלה, במהלך מתואם, לא אפשרה לו. "את באה איתי", אמרה לה ומשכה אותה בידה. "את נוסעת הביתה איתנו".

צמרת נפרדה ממנו בנשיקה על הלחי ונכנסה לרכב של הבוסית שלה, שם ישבתי אני וקיבלתי אותה בחיבוק גדול. ישבנו לנו מחובקים במושב האחורי, ורק אני מצאתי את עצמי מביט על הבחור שצעד בראש מורכן למכוניתו שבקצה מגרש החניה.

בהמשך הערב סיפרה לי צמרת יותר על יחסיה עם הבחור ומדוע לדעתה הגיע לו יחס כזה ממנה. היא גם היתה בטוחה שהיא כלל לא פגעה בו, מכיוון שלטענתה ממילא לא אכפת לו ממנה. ציינתי לעצמי שהנה עוד הוכחה לכך שלא רק הגברים לא מבינים נשים - גם הנשים לא מבינות אותנו בחזרה.

אף אחד מאיתנו לא יוצא טוב מהסיפור הזה. לא אני ולא צמרת וגם לא הבחור, שלא נתן לצמרת להרגיש שאכפת לו ממנה כשהיו יחד, ועכשיו ניסה רק לראות אם אפשר להתקמבק ללילה.

במהלך השנה שחלפה לא התקדמנו צמרת ואני לשום מקום. אני לא מסוגל לעזוב את המשפחה שלי למענה, וצמרת עדיין לא מצאה לה מישהו שיכול להיות לה חבר לחיים ואב לילדים שהיא כל כך רוצה. אני אוהב אותה בכל נפשי וגם היא אוהבת אותי. הנתק של השנה הזו לא עזר להקהות את הרגש.

איזו שנה מבוזבזת. כל כך סבלנו בשנה הזו שנינו, כל כך התאמצנו לשנות ולהשתנות, ולאחר שנה אנו מוצאים את עצמנו כמעט באותו המקום - רק קצת יותר מבוגרים והרבה יותר מבולבלים.