שתף קטע נבחר
 

יפתח את לבבו

כבר בלימודים סימנו אותו כאיתי טיראן הבא, הוא לא מפחד לסרב לתפקידים גדולים אבל בורח מאהבה. ראיון עם יפתח אופיר, הדבר הכי טוב שקרה לתיאטרון הישראלי בשנים האחרונות

ליפתח אופיר יש את כל מה שדרוש כדי להיות הדבר הגדול הבא. הוא יפה, מוכשר, אינטליגנטי, יהיר ומודע במידה שווה, ומעבר לכך יש לו טעם טוב. נדירים הם השחקנים שכבר בראשית דרכם מתעקשים על בחירותיהם הבימתיות. אחרי תפקיד מחליף בהצגה "המלט" של עמרי ניצן, תפקיד ראשי לא קל לפיצוח בהצגה הטעונה "משחקים בחצר האחורית" ותפקידי משנה בהפקות דגל כמו "החגיגה" ו"כנר על הגג", אופיר מככב בימים אלה גם בשתי הפקות מרכזיות בתיאטרון תמונע: בעיבוד של לילך דקל למחזה "מקבת" של שקספיר ובהצגה "רוחות רפאים" של איבסן בבימויה של יעל קרמסקי.


אופיר ב"רוחות". מה הלב רוצה? (צילום: יעל שחר) 

 

אופיר הוא ילד טוב רעננה שרצה בכלל להיות רופא. תשעה וחצי חודשים של שכרון חושים בדרום אמריקה אחרי הגיוס ועוד שלושה חודשים בהם עבד בחנות סקס בצ'לסי, שכנעו אותו ללכת בעקבות הלב. "חשבתי שעם השכל תמיד אוכל לעבוד, אבל לפני כן אולי כדאי לבדוק מה הלב רוצה. לא הייתי בטוח שאני רוצה משחק", הוא אומר, "הלכתי למורה לדרמה שנתנה לי משהו שנקרא 'מונולוג' מתוך משהו שנקרא 'מחזה' שקראו לו 'השחף'. לא היה לי מושג ואפילו את המחזה לא קראתי בשלמותו. הייתי מת לשבת היום באודישן שלי אצל יורם לוינשטיין ולראות אותי מזיע".

 

לוינשטיין כעס על חוסר המוכנות אבל זיהה את הפוטנציאל. "אין לי מקום בשבילך", אמר לאופיר ושילח אותו להשתפשף במכינת הבוקר. "דמיינתי את זה אחרת לגמרי", הוא אומר, "מכינה זה לא בית ספר, המחויבות שונה, אבל בדיעבד הייתי זקוק לנקודת הביניים הזו". אחרי המכינה הוא היה מוכן לשלב הבא: "הייתי מוכן להכל בלי מחסומים של בושה או חוסר ביטחון, רק רעב וצמא לעשייה".

 

עני מרוד ומאושר

שנה א' היתה גן הרפתקאות ענק. אל המחזור שלו התנקזה חבורה של מוכשרים בהם יובל ינאי, אסף שיינברגר, דיאנה אברמוב, רועי מילר ואסף בן שמעון, כולם התקבלו יפה בתיאטראות ומחוצה להם. שנה א' זכורה לאופיר במעורפל למרות שהחוויות נחרטו בו: "זו שנה שבה אתה מרגיש שזרקת את החיים שלך לזבל. אני רציתי משהו צבאי, מיליטנטי, מלא דיסציפלינה והייתי מוכן לעשות הכל. רציתי לומר שלום לאזרחות, אז שנייה לפני תחילת הלימודים עשיתי מוהוק עם כתמים וצבעים". התספורת הזו זיכתה אותו בפרסומת לסלקום. "אמרתי שלום לחיים. זמן קצר לפני הלימודים עברתי לתל אביב, עבדתי בהרצליה פיתוח והיה לי רכב. בסוף שנה א' לא היה לי רכב, עבודה או דירה. היו בעיקר חובות. הייתי עני מרוד ומאושר. חזרתי לאימא הביתה לרעננה ונסעתי בטרמפים".


ב"מקבת". לא להיות זניח (צילום: גדי דגון) 

 

לא תמצאו אותו אומר מילה רעה על בית הספר למשחק. הוא מדבר על הווי שאין שני לו ועל התמסרות טוטאלית. "למדתי שיש לתיאטרון חוקים שצריך לכבד. שהבמה היא מקום קדוש שצריך לבוא אליו ולחדר החזרות מוכן", הוא אומר, "למדתי טקסטים בעל פה ובשביל ילד חצי מגמגם שלא יכול היה לחבר משפט, זו היתה מטלה לא פשוטה. למדתי לחיות בקבוצה, להתמודד עם הקדחתנות של הלימודים ולמצות את הרגע עד הסוף ואז איבדתי את הצפון".

 

כלומר?

 

"התחרפנתי. הטקסטים פשוט לא נכנסו לי למוח. פתאום משהו התערער, נשבר. זו היתה תקופה קשה ואני שמח שיצאתי ממנה. בית הספר היה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים. למדתי בו בעיקר הרבה על עצמי. זה מקום שבו אתה לומד לספוג ביקורת, להיות חשוף ולאפשר לאחרים להתבונן בך. כישרון זה משהו שיש או אין אבל בית ספר מלמד אותך למקד את השפה, התנועות והמציאות שבה אתה חי על הבמה ומחוצה לה. את הכוח הזה, שבא עם הכישרון, צריך ללמוד לרסן. זה מה שפרק אותי. הבנתי שאסור לשחק ברגשות של אנשים ושזה יכול בקלות לצאת משליטה.

 

"הלכתי לאיבוד כי זה מה שקורה למי שלוקח את המשחק רחוק מדי. אחרי הכל מה זה תיאטרון? אנשים משלמים כסף כדי שישקרו להם ומבקשים שהשקר הזה יהיה אמיתי כמה שיותר. כולנו יודעים שזה לא באמת ולמרות זאת, אנחנו משתפים פעולה".

 

יפתח טיראן

תיאטרון הקאמרי היה ראשון שפתח לו את הדלת לפני שנתיים. הוא ניגש לאודישנים להפקה המחודשת של "משחקים בחצר האחורית". מול הבמאי עמרי ניצן החליט אופיר להמר על כל הקופה. באודישן הוא עשה סצנה מ"המלט" שרץ במקביל בקאמרי בבימויו של ניצן. "בכל עוזי ויהירותי האינסופית עשיתי את המונולוג מול עמרי ניצן. הלב שלי היה בתחתונים. לא הכרתי אותו, רק ידעתי שהוא אחראי על כל העסק הזה ושעדיף שזה ירשים אותו". בדיוק באמצע המונולוג, הטלפון של ניצן צלצל. הוא אמר סליחה וכיבה אותו. "כל כך כעסתי שכל המונולוג כוון אליו כמו חיצים ובאיבה שלא הכרתי. זרקתי עליו את הטקסט ובסוף האודישן הוא אמר לי לבוא אליו למחרת".


עם איתי טיראן ב"החגיגה". לגמגם מולו  (צילומים: ז'ראר אלון)

 

אופיר, שזכה בשנות לימודיו אצל לוינשטיין לכינוי "יפתח טיראן", מצא את עצמו בלי להתכוון משחק זמן קצר לאחר מכן עם איתי טיראן בהצגה "המלט" של ניצן. "שנים קראו לי 'יפתח טיראן' ופתאום הבנאדם הראשון שעומד מולי על במה מקצועית הוא איתי טיראן. זה היה יותר מלחיץ מלעשות אודישן", הוא אומר, "איתי הוא צעיר שעשה את זה בגדול. יש לי הערכה עצומה אליו על הצניעות, המשמעת העצמית, היכולת הטכנית שלו. אין לי דבר רע לומר על האיש. זה יוצא דופן. גמגמתי מולו טקסטים לא פעם".

 

טיראן אמר לי פעם שהוא מחבב כישלונות מפוארים. איך אתה עם הצלחה וכישלון?

 

"לי אמרו 'רק אל תהיה בינוני'. או שיאהבו אותך, או שישנאו אותך, אבל אל תהיה זניח, תשאיר רושם. אני מודה על כך שבשלב מוקדם נכנסתי לתוך המילייה הזה של העשייה. אני מנסה להיות זהיר אבל גם ישר עם עצמי. כשעמרי ניצן שאל אם ארצה לשחק את שלונסקי בהצגה 'היה או לא היה' ישבתי מולו ומול עדנה מזי"א ועם זוג ענק של ביצי שור אמרתי שאני מעדיף שלא כי זה תפקיד שלא מתאים לי. להגיד שלא הרגשתי את הקירות לוחצים עליי באותו המעמד? אבל בסופו של דבר יש קו מנחה וזה האינסטינקט הכי בנאלי של לעשות מה שמעניין אותי ולנסות לא להתפשר".

 

אופיר העדיף תפקיד קטן בהצגה "החגיגה" שביים חנן שניר על תפקיד מרכזי במחזה של מזי"א והוא לא מצטער. "חנן שניר אפשר לי לשבת לצד חבורת גלאקטיקות. המניין הזה של השחקנים שמקומם מובטח וכבודם נמצא, זו חגיגה. אני מעריך מאוד אנשים ששורדים את חיי השחקן, קל וחומר כאלה ששרדו ונשארו בני אדם. אי אפשר שלא ללמוד מהם. זה שיעור מאוד חשוב שלא לומדים בשום מקום אחר".

 

לומדים לחיות עם זה

"כנר על הגג" היתה עוד חוויה שלא ישכח, כזו שלימדה אותו על פניו האחרים של התיאטרון. "שלום עליכם היה גאון", הוא אומר, "הטקסט הזה כל כך חכם ומלא חמלה והוא כל פעם מפתיע אותי מחדש. מאוד רציתי להיות במחזמר כי יש לי חיבה גדולה לז'אנר ואת הקול הדרוש. זה לא היה ברור מאליו והבמאי משה קפטן לקח איתי סיכון כי אני לא בדיוק מקורץ מהחומר של בית צבי".


"כנר על הגג". לקחת סיכונים 

 

ואז הגיעה הצעה שלא יכול היה לסרב לה והוא נכנס לנעליו של סאלח בכרי בהצגה "מקבת" בבימויה של לילך דקל בתמונע. אופיר שמח על הדילוגים בין התיאטרון הרפרטוארי לעולם הקסום והרעב של הפרינג'. "אני רוצה הכל", הוא אומר, "מי לא חולם על שקספיר ועוד כל כך מוקדם. אני יודע שמדובר בהפקת פרינג' ששעון הזמן יושב על צווארה, אבל זה עונג גדול. גם המטוטלת הזו בין מחזמר שממלא אולמות להפקה פוסט מודרניסטית קשה לעיכול של שקספיר בפרינג', עושה לי טוב. זה שיעור תיאטרון מופלא ואני, בכלל, עדיין לא יצאתי מבית ספר למשחק".

 

בית ספר הוא רצה וקיבל גם בטלוויזיה, כשהשתתף בהפקה "כפיות" של ערוץ 2 לצד עפר שכטר, קרן מור, אנה בוקשטיין וליאור אשכנזי. "אומרים לך בפנים שהשם שלך לא גליק כזה גדול ולכן אולי תיכנס לפרקים הראשונים אבל אז תגווע לאיטך כי לא אתה זה שמביא קהל", הוא אומר, "קשה לקבל את זה, אבל לומדים לחיות עם זה".

 

ילד פלא

קצת טלוויזיה, קצת קולנוע (תפקיד ב"עיניים פקוחות" של חיים טבקמן) והרבה תיאטרון מאפשרים לו לגמור את החודש. "התכנית היא לחיות מזה אבל לא להיות משועבד", הוא אומר, "מחקתי הרבה דברים מהחיים הקודמים שלי ואני רוצה להחזיר לעצמי את מה שאבד. יש כל כך הרבה עולמות ולא הייתי רוצה להסתפק רק באחד. אני רוצה לאפשר לעצמי להיות מאוהב, להתמודד עם מערכת יחסים אינטימית וזה קשה. אני בורח מזה. בתיאטרון זה קל יותר. בתיאטרון השכל מחזיק אותי שפוי, אבל בחיים האמיתיים על הלב והרגש אתה לא באמת יכול לשלוט וכשהם מתלקחים, הכל נשרף. אני מתאהב מהר מדי".


ב"רוחות". "הית' לדג'ר שעדיין חי" (צילום: יעל שחר) 

 

גם אוסוולד הדמות שאתה מגלם ב"רוחות" של איבסן היא כזו שנשרפת מבפנים ומתכלה.

 

"זה תפקיד מדהים. אני לא חושב שהתחלתי לגרד אותו. הקהל מנחש שהוא חולה אבל לא יודע בדיוק מה יש לו. זה סוד שאני מחזיק בידיים והוא נותן לי חופש. אדם בשעותיו האחרונות יכול להיות הכל. הוא מנסה להיאחז במה שהוא מכיר ולהיות, במקביל, כל מה שהוא אף פעם לא היה. אוסוולד הוא אינסופי".

 

אז מיהו אוסוולד?

 

"ילד פלא. הוא ה-Flavour Of The Month שסיים את חייו בעודו בחיים. הוא הית' לדג'ר אבל כזה שעדיין חי. הוא חולה. זו מחלה טרמינאלית שהופכת אותו לצל של מה שהוא היה. הוא רוצה לדעת שבסוף הדרך יהיה שם מישהו שיוציא את השטקר ויאפשר לו למות. פחדתי מאוד מהבחור הזה. אי אפשר שלא לשמוע איידס כשאתה קורא את הטקסט ובאמת עשיתי את הבדיקה במהלך החזרות. יש משהו שנדבק בך תוך כדי עשייה ובמהלך העבודה על ההפקה הייתי חולה כמה פעמים. קשה מאוד להדוף את הבמה מהחיים".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אופיר ב"משחקים בחצר האחורית". רוצה הכל
צילום: משה שי
לאתר ההטבות
מומלצים