אני מסרבת להתנצל על כך שאני אשה מינית
אתם רוצים נשים חסודות וטהורות ששומרות את גופן לאביר על הסוס הלבן. אבל פתאום הן כבר לא רוצות לעשות איתכם סקס כי הן עייפות מהעבודה, הן אחרי לידה, הן במחזור או כואב להן הראש. ואז אתם הולכים לחברים שלכם ובוכים "האשה שלי לא רוצה לעשות איתי סקס". אבל זה בדיוק מה שרציתם, לא?
במקום הזה אני תמיד מסתכלת על העולם מנקודת מבט של ילדה, בעיניים פקוחות לרווחה ומלאות פליאה, מתמוגגת מהיופי שנגלה אלי כל פעם מחדש. לרוב אני עושה את הדרך הזו באופניים. הפעם, בהמלצת איש יקר, הלכתי ברגל. "הליכה ברגל תסדר לך את המחשבות", אמר, וכמה שהוא צדק. תוך כדי הליכה נינוחה ראיתי דברים שלא שמתי לב אליהם אף פעם ממרום מושב האופניים, במהירות הנסיעה.
היו לי הרבה מחשבות לסדר בראש. כבר זמן מה אני הופכת בתגובתה של "רגליים" לאחד מטורי האחרונים: "הו יעל, תני לנו טיפה מעצמך", כתבה. ואני חשבתי שאני נותנת לכם כל כך הרבה ממני. כבר יותר מחצי שנה אני חושפת בפניכם את נבכי מחשבותיי ואת רגשי ליבי. בכל שבוע אני שולפת תיקיה אחת ממגרות הזיכרון ושוטחת בפניכם עוד פיסה של חיי. ניסיתי לחשוב למה "רגליים" התכוונה, והיה נדמה לי שהבנתי. אבל אז עלו בי כל כך הרבה דברים שרציתי לספר לכם, והכל התערבל בתוהו ובוהו. כל מה שניסיתי לכתוב לא ממש יצא כמו שרציתי. ההליכה סידרה לי את המחשבות, וגם טווס יפה והדור במיוחד שפגשתי בדרך עזר לי מאוד.
כבר כתבתי בעבר, שבראש ובראשונה אני מחשיבה את עצמי כאשה רומנטיקנית. רבים מכם צחקו למקרא מילים אלו. ניסיתי לחשוב מה מגדיר אותי כרומנטיקנית, מעבר לעובדה שאני מאמינה באהבה אחת, טובה אמיתית וכנה. יש לי פנטזיה אחת גדולה בחיי. בפנטזיה זו אני אשה כבת 90, מצומקת ומקומטת, יושבת על כסא נדנדה, ובפי חסר השיניים - חיוך. עיניי מסתכלות באהבה לתוך עיניים של גבר, גם הוא זקן ומקומט כמוני, עיניו מחזירות לי אהבה, פיו מחזיר לי חיוך וידינו אחוזות.
תודה ליקום ששלח אותך אלי
בעיניי אני אומרת לו תודה. תודה ליקום ששלח אותך אלי, אתה המתנה הגדולה ביותר שקיבלתי בחיי. תודה על זה שאהבת אותי לאורך כל הדרך וקיבלת את אהבתי. תודה על שמצאת את הכוח להתגבר איתי על כל המהמורות והמכשולים שניקרו בדרכנו. תודה על כך שחלקת איתי את חיי, את חייך. תודה על שאתה הוא אתה. לא עצם קיומה של הפנטזיה הוא מה שהופך אותי לרומנטיקנית, אלא האמונה שהפנטזיה הזו יכולה להתממש במציאות והחתירה הבלתי מתפשרת להגשמתה.
קראתם לי שרמוטה, זונה בלי תשלום
אהבתי לסקס מזכה אותי מכם בשמות גנאי רבים. קראתם לי שרמוטה, זונה בלי תשלום, המזרן של החבר'ה, פותחת רגליים, שרלילה, מבחילה, מגעילה ודוחה. אמרתם לי שאף גבר לא ירצה אותי. אתם רוצים נשים חסודות וטהורות ששומרות את גופן לאביר על הסוס הלבן, בתולות, או לפחות שהיו עם מספר בחורים שאפשר לספור על כף יד אחת. ואז אתם מקבלים אותן, את הנשים הטובות, ההגונות, שלא אוהבות את תועבת הסקס.
בהתחלת הקשר הן שוכבות אתכם כאוות נפשכם. הן מגלות עניין בקבוצת הכדורגל שאתם אוהדים ורואות איתכם את כל המשחקים בשמחה, מבלי שיהיה אכפת להן מהלכלוך של פיצוח הגרעינים. הן גם אוהבות את כל החברים שלכם ללא יוצא מן הכלל. בחלוף הזמן, הנשים האלו לא יכולות להמשיך להתאמץ להיות מה שהן לא.
משחקי הכדורגל מתחילים לשעמם אותן ונמאס להן מלכלוך הגרעינים. הן שולחות אתכם לצפות במשחקים אצל חברים כי הן רוצות לקרוא ספר בבית, או לדבר עם אמא שלהן בטלפון בשקט. פתאום הן כבר אוהבות רק שני זוגות חברים שלכם, וכשאתם רוצים לפגוש חברים אחרים הן מרגישות לא טוב.
פתאום הן כבר לא רוצות לעשות איתכם סקס כי הן עייפות מהעבודה, כי הן אחרי לידה, כי הן במחזור או כי כואב להן הראש. ואז אתם הולכים לחברים שלכם ובוכים "האשה שלי לא רוצה לעשות איתי סקס". אבל זה בדיוק מה שרציתם, לא? רציתם אשה שלא אוהבת סקס, אז על מה בדיוק אתם מתפלאים?
אם בארבע שנות רווקותי הייתי מסתפקת בסקס חד-שנתי, לא היה פלא אם גם במהלך חיי הנישואים העתידיים שלי הייתי חיה בשלום עם אותה מידת מימוש מינית. אני יכולה להגיד לכם שעם הרוב המכריע של הבחורים ששכבתי, יצאתי במטרה למצוא אהבה. שניסיתי, באמת שניסיתי, שזה פשוט לא עבד.
אבל אני מסרבת להתנצל על כך שאני אוהבת סקס. אני מסרבת להתנצל על כך שאני אישה מינית, שהיו לי הרבה בחורים, שעשיתי סקס גם כי פשוט רציתי סקס. זה לא הופך אותי לפחות רומנטיקנית. טוב-לב והגינות הם דברים המשתקפים ביחסינו לסביבה, אין להם כל קשר למספר הפרטנרים בעברינו. באמת שלא אכפת לי איך תקראו לי, אבל פשוט נשבר לי מהצביעות!
הגבר האחד היחיד והמיוחד שיחיה איתי את חייו, הוא הגבר שייהנה מאהבתי לסקס. כשאתם תבואו ותבכו לו על הנשים הפריג'ידיות שלכם, הוא יחייך במבוכה וינסה להבין ללבכם, אבל הוא לא ממש יידע על מה אתם מדברים. וכשנשב זה לצד זה על כסא הנדנדה בסביבות גיל 90, הוא יגיד לי בעיניו תודה.
תודה על זה שאהבת אותי לאורך כל הדרך, תודה שאת מי שאת, תודה על ההתעלסויות הבלתי נשכחות שהענקת לי. בלעדיך החיים שלי היו פחות מלאים, פחות מאושרים, פחות בריאים.
הוא ייקח את ידי, ימשוך אותי למיטה, ינשק אותי ככה, בלי השיניים, ונעשה אהבה בפעם האחרונה.
לפנייה לכתב/ת 
