שוברת שתיקה
כמו רבים לפניה, אושרת קוטלר גילתה את הבודהיזם, וכמוהם - היא רוצה לשתף בזה את כולם. הבעיה היא שבערוץ 10 נתנו לה לעשות את זה בפריים טיים עם "תשתקו ותהיו מאושרים"
לכל אחד יש רגע בו הוא מוצא שביל ומתוודע אל דרך חדשה ומרתקת לפענח את החיים. לכל אחד יש רגע בו הוא משיל עוד שכבת הגנה ופוגש את עצמו במקום אמיתי יותר. לא לכל אחד מאיתנו יש גישה לציוד צילום וזמן אוויר בערוץ מסחרי.
למזלכם, לאושרת קוטלר היה גם את זה וגם את זה. לכן כשהיא עלתה על משהו חדש, נועז ומסעיר, באופן טבעי היא ביקשה לחלוק את האוצר הזה אתכם. זה לא יהיה פשוט, תידרש פתיחות מאוד גדולה מצדכם, יותר גדולה אפילו מזו שנדרשה מקוטלר כשהתבקשה לדבר אל כרית, אבל ככה זה עם אוונגרד. רבותי, אושרת קוטלר גילתה את הבודהיזם, והיא פה כדי לספר.
בסופו של דבר, כולנו נאבקים בסבל. ברגולציה, בשיטת הזכיונות, בנטישת בעלי מניות ומשקיעים, במשבר הכלכלי, בכאפות שרוכש עבורכם דודו טופז. לכל אחד יש דרך אחרת לעשות את זה. מייקל ג'קסון ופארה פוסט בחרו פשוט למות, כי שם הסבל נגמר. "קשת" מצאו דרך להפוך את הז'אנר הדוקומנטרי למגזין לייף סטייל בנושא סקס, בגידות ורמי קליינשטיין.
"תשתקו ותהיו מאושרים". עכשיו באים? (צילום: ערוץ 10)
ערוץ 10, שמגדיר את הצופים שלו כמשכילים ואנינים יותר, לקח את הניאו-ז'ורנליזם ותרגם אותו לחצי שעת שידור על המובן מאליו, מנקודת מבטה של אושרת קוטלר. בחצי השעה הזו תתפלאו לגלות שמדיטציה זה אחלה, שהרגש והשכל לא תמיד מסתדרים, שאנשים מסכימים להתחבק עם זרים בסדנאות רוחניות, כאילו ניסים אמון מעולם לא הגיש את "סוד האושר הפנימי" בערוץ 8 לפני עשור בערך. הזֶן אומר לקבל את המציאות ולא לנסות להתאים אותה למה שהייתם רוצים שיקרה. צפייה ב"תשתקו ותהיו מאושרים" מאוד מאתגרת מהבחינה הזאת.
אמרו את זה קודם
ברקורד של קוטלר פגישות עם המובן מאליו על סמים, קבלה, אקולוגיה, ריאליטי ושלל סוגיות בוערות אחרות. בכולן עשתה קוטלר מאמץ ראוי להערכה להביא נקודת השקפה אמיצה וחדשנית אבל נפלה על סעיף "אמרו את זה לפנייך", וחבל, כי בדיוק בשביל זה ברא אלוהים את הארכיון, לא?"עכשיו צריך לסגור את המצלמה כי היא מפריעה לי", הודיעה קוטלר באחד הרגעים היחידים בתוכנית שהכילו פוטנציאל של מסמך אישי מעניין, והבהירה שהניאו זו'רנליזם המצולם הזה לא באמת יושב טוב על הפריזורה שלה.
ואולי זאת לא כזאת אבידה, כי כאישיות טלוויזיונית קוטלר לא אוחזת בתובנות מקוריות במיוחד או באישיות סוחפת, שיאפשרו לתוכנית מהסוג הזה להישען עליה. כשהיא מגובה בסטטיסטיקות או מחקרים אז מילא, אפשר לדחוף את זה תחת תחקיר, אבל צפייה בקוטלר טובלת את קצה הזרת שלה באוקיינוס הזן בודהיזם ומדווחת ברצינות שהמים עמוקים, לא באמת מצדיקה חצי שעה מזמנכם.
בקטנה:
בזווית מסוימת, קוטלר (שנראית לא רע בכלל) ממש מזכירה את שרי אריסון. אז הנה מסר קטן בשבילך: סטייליסט.
