בכנסת עדיין מתווכחים על "מס הבצורת"

בכנסת ממשיכים להתווכח על "מס הבצורת" וגם אחרי שנכנס לכאורה לתוקף, עדיין לא ברור מה יעלה בגורל המהלך השנוי במחלוקת. רשות המים הציגה את העניין כסגור ומוחלט; חברי הכנסת מצידם עדיין מנסים לשנות את נוסח התקנה לפני שתובא להצבעה במסגרת חוק ההסדרים. מבולבלים? גם אנחנו.

עיקר הויכוח אינו על עצם הטלת הקנס - ישנה הסכמה שזו דרך יעילה לתמרץ את הציבור; הויכוח הוא בעיקר על מה תחשב צריכת מים סבירה ומה יחשב ביזבוז - וגם על מועד כניסת ההיטל לתוקף. גם לאחר הדיון היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, אין הכרעה סופית, ובין רשות המים וכמה חברי כנסת הפועלים מטעם ועדת הכספים מתנהלים מגעים וניסיונות להגיע לפשרה.

ההתקדמות היחידה שהושגה עד כה הייתה נכונות רשות המים להגדיל את מכסות המים שתקצה לכל אדם כדי להרחיק מעט את סף הצריכה שעליה יוטל המס.

עד כה טענה הרשות כי 30 קוב מים צריכים להספיק לארבע נפשות במשך חודשיים, וכל צריכה נוספת אינה הכרחית ויש להטיל עליה את המס כדי לעודד את הציבור להימנע מביזבוז. עוד טענו ברשות כי עבור כל נפש נוספת יש להקצות 3 קוב בחודש.

חברי הכנסת מצידם טענו שהמכסות קטנות מדי ויגרמו לחלקים גדולים בציבור לשלם סכומי כסף גדולים בחשבון המים. הם דרשו שרשות המים תקצה לכל נפש לפחות 5 קוב בחודש. פחות מזה, הם אמרו, היא כמות לא סבירה שתטיל על הציבור עול קשה מדי. לחצים שהפעילו הח"כים הניבו הסכמה לפיה כל נפש במשפחה תקבל 4 קוב לחודש, כך שמשפחה בת ארבע נפשות תקבל 16 קוב לחודש - 32 קוב לחודשיים; חמש נפשות יקבלו 20 קוב בחודש - ו-40 קוב בחודשיים וכן הלאה.

נושא אחר שנותר שנוי במחלוקת קשור לצריכת המים המינימלית למשפחה (גם אם יש בה אדם אחד). רשות המים התגמשה גם במקרה הזה והוחלט שהמכסה תהיה 16 קוב בחודש (32 בחודשיים).

עניין עקרוני נוסף, ואולי סלע המחלוקת העיקרי, נסוב סביב עניין מועד כניסת המהלך לתוקף. רשות המים טוענת שגם אם חוק ההסדרים טרם עבר, יש היגיון בהכרזה על החלת ההיטל באופן רטרואקטיבי מיולי משום שהמטרה היא להאבק בביזבוז המים בתקופת הקיץ - אז יש צריכת מים מוגברת. כל דחייה במועד, אומרים ברשות, תחטיא את המטרה משום שאין טעם לעודד את הציבור לחסוך במים בחורף, אז ממילא אסור להשקות גינות וצריכת המים יורדת.

הח"כים טוענים שלא ייתכן שתקנה כה משמעותית לחיי הציבור תיכנס לתוקף מבלי שאושרה כחוק בכנסת. עוד הם טוענים כי יש כל כך הרבה נושאים שטרם באו על פתרונן במישור הביורוקרטי, ולכן יש לדחות את מועד כניסת ההיטל לתוקף לספטמבר.

על רקע הלחצים להגיע לפשרה ישנה אפשרות שהצדדים יחליטו שההיטל ייכנס לתוקף מחודש אוגוסט, אך רשות המים עדין טוענת שכל דחייה תחטיא את המטרה.

הפשרות המסתמנות מרוקנות אמנם את רוב היתרונות שרשות המים שאפה להשיג, אולם ניצחון אחד לפחות הם רושמים לעצמם: סביב ה-1 ביולי, כשהרשות הודיעה על כניסתו לתוקף של ההיטל, המהלך לווה בלא מעט תקשורת - וגם לא מעט ביקורת. הציבור לא נותר אדיש נוכח האפשרות שישלם מאות שקלים בחודש על המים, וברשות מציינים לעצמם שלפחות הצליחו לגרום לישראלים להיות מודעים קצת יותר למים שהם צורכים, ולמחיר שלהם - גם אם הם מתכוונים להפחית את הצריכה וגם אם לא.