שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אכיפה אלקטרונית בכבישים - בעד או נגד?

    כבר בשנה הבאה יאלצו נהגי ישראל להתמודד עם מערך מודרני של אמצעי אכיפה אלקטרוניים לאורך הכבישים. ובלשון פחות טכנית - עם עשרות, ומאוחר יותר מאות מצלמות מהירות משוכללות. פרויקט ענק שיעלה הרבה, אבל יכניס הרבה יותר. האם הוא יעזור להפחית את מספר ההרוגים בתאונות?

    נהגים ממהרים? כדאי לכם להאט. החל מ-2010, הסיכויים שתמצאו עצמכם מצולמים ונענשים, עומדים לגדול באופן ניכר. מערך אכיפה אלקטרונית חדש, הכולל 300 מצלמות מהירות ורמזור, יוצב בכבישים העירוניים והבין עירוניים כבר בשנה הבאה. במשטרה מצפים כי סכום הקנסות יתפח במאות מיליונים, במקביל לירידה במספר ההרוגים. אלה חדשות טובות אמנם, אבל הן אינן נקיות מביקורת. (* הגיבו בסיום בעד או נגד התכנית).

     

     

    יש הטוענים כי מדובר בלא יותר ממערך גביית כספים משוכלל מציבור הנהגים, וכי שום תועלת לא תצמח מכך. אחרים אומרים כי יש להגדיל עוד יותר - ובאופן משמעותי - את מספר המצלמות המוצע, מכיוון שרק כך הן יהיו אפקטיביות. מול מחקרים המראים ירידה דרסטית במספר ההרוגים לאחר הצבת מצלמות, יש כאלה המבטלים את השפעתן החיובית, וטוענים אף לעיוות התוצאות.


    עוד מצלמות, אכיפה, קנסות וכסף לקופה. ומספר התאונות? (תצלום: עידו ארז)

     

    מי צודק? קשה לדעת, אך אפשר לנסות ולהסתמך על מחקר חדש ומקיף - במימון עמותת אור ירוק - שנערך במכון לחקר התחבורה בטכניון, ובו נבדקה יעילותן של מערכות אכיפה אלקטרוניות. המחקר הזה, שלא במפתיע, מחזק את המצדדים במערך מצלמות צפוף כמה שיותר לאורך הכבישים. הנתונים מתפרסמים כאן לראשונה, ולפיהם אכיפת המהירות תקטין ב-32% את מספר תאונות הדרכים הקטלניות, ולמעלה מ-23% את סך התאונות עם נפגעים.

     

    עוד עולה מהמחקר, כי אכיפת מהירות אוטומטית - באמצעות מצלמות דיגיטליות נייחות - יעילה יותר מאכיפה ידנית, המבוצעת על-ידי שוטרים המפעילים אמצעים כמו אקדח לייזר. "אכיפה אוטומטית, שמסתמכת על כלים מבוססי טכנולוגיה במקום כוח אדם אנושי, עשויה לשפר משמעותית את איכות ויעילות האכיפה, ולהוביל לשיפור משמעותי בבטיחות בדרכים".

     

    "השפעה משמעותית על התאונות"

    עורכי המחקר, ד"ר תומר טולדו וד"ר שגיא פילין, בדקו את השפעת האכיפה על הבטיחות בכביש בשני היבטים עיקריים: השפעה ישירה על מספר התאונות, והשפעה עקיפה על מידת ציות הנהג לחוקי התנועה. וכך הם קובעים: "התוצאות מראות שלאכיפה, ובצורה הבולטת ביותר לאכיפת המהירות ולאכיפת השימוש באלכוהול, יש השפעה משמעותית על התאונות ועל הציות לחוק".

     

    עורכי המחקר החליטו לסקור ולהשוות מחקרים נוספים שנערכו בשנים האחרונות. המסקנה כאן אינה שונה. אכיפת מהירות הנסיעה תורמת - כך הם מסיקים - באופן ישיר להפחתה משמעותית במספר תאונות הדרכים, כאשר ההשפעה המשמעותית ביותר היא על מספר התאונות הקטלניות. במקומות בהם מתבצעת אכיפת מהירות, נאמר במחקר, נרשמת ירידה במספר התאונות עם הרוגים בשיעור ממוצע של 32%. במונחים מקומיים - 143 בני אדם מתוך 449 ההרוגים שנרשמו ב-2008.

     

    אלא שחוקרי הטכניון נוקטים בעמדה חריפה עוד יותר, ומסבירים כי אכיפה אקראית או דלילה - כמתוכנן ב-2010 - אינה יעילה, ולא תביא לתוצאות המיוחלות. כדי להשיג שיפור משמעותי, על המדינה להרחיב את האכיפה הרבה יותר. "כאשר האכיפה היא בהיקפים משמעותיים, השפעתה היא לא רק נקודתית, אלא קיימת גם באופן כללי ברשת (הכבישים) ולאורך זמן. האפקט של האכיפה משמעותי יותר כאשר האכיפה היא מסיבית, ונמשכת לאורך זמן".

     

    מי עיוות את הסטטיסטיקה?

    במחקר של הטכניון, שמומן על-ידי קרן רן נאור, נסקרות תוצאות הצבת מערכים דומים במדינות שונות בעולם, כפי שהן מוצגות במחקרים שנערכו בשנים האחרונות. הנתונים משתנים בין המדינות, אך ברובן שיעור הפחתת מספר התאונות עולה על 30%. דוגמה אותה מציגים עורכי המחקר הישראלי בהרחבה - ושזוכה לפופולאריות גם בקרב תומכי האכיפה בישראל - מגיעה מצרפת. מחקר שנערך על-ידי המוסד הצרפתי להערכת הבטיחות בדרכים, טוען כי הצבת 1,000 מצלמות מהירות בדרכים בינעירוניות הביאה לירידה של 31% במספר התאונות הקטלניות בין השנים 2002 ו-2005.

     

    אלא שנתונים אחרים מצרפת, זוכים להבלטה קטנה יחסית, אם בכלל. אחרי הכל, התוכנית הצרפתית שמודגשת כיעילה כל-כך, כללה צעדים רבים נוספים. בהם תוספת של 1,200 שוטרים, רכישת ניידות תנועה חדשות ומהירות, וייזום מסעות פרסום ויחסי ציבור. בנוסף, יש לזכור כי כאשר החלה צרפת ליישם תוכנית לאומית למלחמה בתאונות ב-2002, היה מספר התאונות בכבישיה גבוה משמעותית מאשר במדינות אחרות במערב אירופה - מספרן היה כמעט כפול מאשר באנגליה או הולנד.

     

    ויש נושא נוסף, שנראה כאילו נעלם כמעט מטיעוני המצדדים באכיפה האלקטרונית. הירידה במספר התאונות עליה מצביעים המחקרים השונים, כולל המחקר של הטכניון, יכולה להיות מיוחסת לגורמים רבים - ולא רק לאכיפת מהירות הנסיעה או עבירות אחרות. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות מייחסים תרומה משמעותית לגורמים כמו מערכות בטיחות מתקדמות בכלי הרכב, קיצור זמני פינוי הפצועים מזירות תאונה, ושיפור במערכי הטראומה בבתי חולים. גם חוקרי הטכניון מתייחסים לכך: "הירידה בכמות התאונות יכולה להיות מושפעת מגורם הרכב (רכבים חדישים בעלי מנגנוני הגנה מתאונות), גורם התשתית (רמת הכבישים עולה) וגם מהגורם האנושי".


    מי יעיל יותר? מצלמה אוטומטית, או שוטר בשר ודם?  (תצלום: דייגו מיטלברג)

     

    אבל לא רק ב"דוגמה הצרפתית" מובלטת היעילות ונשכחים נתונים אחרים. דוגמה נוספת, החביבה אף היא על חוקרים, היא אנגליה. בסוף שנות התשעים ובתחילת ה-2000 הותקנו במדינה אלפי מצלמות מהירות. משרד התחבורה האנגלי, כמו-גם חוקרים רבים, טענו כי המצלמות הביאו לשיפור ניכר במצב הבטיחות, והפחיתו את מספר ההרוגים בעשרות אחוזים.

     

    אלא שמחקרים אשר התפרסמו בשנים האחרונות, טוענים כי השפעת המצלמות כלל אינה חד-משמעית. בדו"ח של גוף ביקורת ציבורי, שפורסם ב-2006, נטען כי נתוני הסטטיסטיקה פשוט עוותו על-ידי המשטרה, כדי להראות ירידה במספר ההרוגים. זאת, בזמן שלא חל שינוי משמעותי לאורך עשור (1997 עד 2006) במספרם.

     

    הדוגמה של דרך בגין

    במשטרת ישראל אוהבים לדון בדוגמה הבאה, אשר מוכיחה לטענתם את יעילות מערך האכיפה האלקטרוני. "כשפתחו את דרך בגין בירושלים", אמר מפקד אגף תנועה, "כל שנה היו ‎3-4 הרוגים. הצבנו מצלמות, וכבר שנתיים וחצי אין אף הרוג. אגב, המצלמות עבדו שם כמו מטורפות, כי לקח זמן עד שאנשים קלטו שיש שם מצלמות... עובדה, עד שהמצלמות לא היו שם, חטפנו שלושה הרוגים בשנה. מרגע שהצבנו את המצלמות, נכון להיום אין הרוג אחד".

     

    במשטרה עשויים לאמץ בחום גם את המסקנה הבאה של צוות חוקרי הטכניון, ואשר נוגעת להשפעה האפשרית של מערכת האכיפה העתידית. החוקרים, המתבססים על מחקרים שנערכו בתחילת שנות ה-2000 על-ידי המשטרה, מציינים כי פריסה דלילה של מצלמות, גורמת לתופעה שלילית: "עם הלמידה של הנהגים על מיקום המצלמות, נראית בבירור מגמה של האטת מהירות הנסיעה בסמוך למצלמות, והאצה בקטעים שבין המצלמות". החוקרים אף קובעים כי תופעה זו פסלה את ההשפעה המרחבית של המצלמות, "אלא אף גרמה להרעה במצב הבטיחות בכביש".

     

    הפתרון המוצע על-ידי החוקרים הוא הצבה של מספר רב ככל האפשר של מצלמות מהירות. למעשה, עורכי המחקר מציעים מערכת אכיפה משוכללת הרבה יותר מזו המתוכננת על-ידי המשטרה: במקום מצלמות המתעדות רק עבירות מהירות, המחקר קובע כי ניתן לפרוס מערך של מצלמות היכולות לתעד גם עבירות נוספות, כמו סטייה מנתיב. המערך המוצע מתבסס על שתי מצלמות: אחת המוצבת בגובה, ומשמשת לאיתור עבירות, ומצלמה נוספת ונמוכה, המתעדת את מספר הרישוי של כלי הרכב.

     

    במילים אחרות - כדאי למדינה לשקול בחיוב הצבה של מאות מצלמות נוספות. וכל המוסיף, הרי זה משובח. כך תבוטל כל השפעה שלילית הנוגעת לדלילות אכיפה, כך תגדל ההכנסה מקנסות עוד יותר, כך יקטן עוד יותר מספר התאונות וההרוגים, וכך ניתן יהיה להשתמש בפחות שוטרים לביצוע אותה עבודה. והנהג? הוא יאלץ להיזהר שבעתיים.

     

    * אם אתם חושבים שהצבת מאות מצלמות מהירות תקטין את מספר התאונות והקטל בכבישים, הצביעו תומך. אם אתם חושבים שמערך המצלמות לא יביא את השינוי המובטח, הצביעו מתנגד.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מצלמת מהירות נייחת - יעילה?
    צילום: עידו ארז
    אכיפת מהירות - משפיעה?
    צילום: הלל פוסק
    אכיפה אוטומטית אין - אכיפה אישית אאוט
    צילום: תומריקו
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים