קופת המדינה תהנה החל מ-2009 מזינוק אדיר בקנסות בגין עבירות תנועה. הסיבה: תוספת של 60 מצלמות אכיפה חדשות לאורך כבישי ישראל. לאחר אינספור עיכובים ודחיות, פרויקט האכיפה הדיגיטלית של מדינת ישראל יצא לדרך ב-2009. תוך שישה חודשים תחל פריסת 60 מצלמות מהירות ומצלמות רמזור חדשות, מתוך 300 המצלמות המתוכננות במסגרת פרויקט "א3" - פרויקט האכיפה הדיגיטלית של המשרד לביטחון פנים ומשטרת ישראל. מטרת הפרויקט היא הפחתת מספר התאונות הקטלניות ב-20%, אלא שמומחי תחבורה טוענים כי אין כל סיבה להניח שכך אכן יקרה. הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שאמורה הייתה לבצע מחקר מקדים להערכת סיכויי ההצלחה של הפרויקט, נמנעה מלבצע אותו.
- אין תקציב: מצלמות האכיפה ייפרסו ללא מחקר
"מצלמות המהירות לא יפחיתו תאונות"
יותר דו"חות תנועה - אך מספר ההרוגים לא יורד
על-פי הערכות של בכירים במשרד לביטחון פנים, התקנת כל המצלמות תשלש את הכנסות המדינה מקנסות בגין עבירות תנועה חמורות: מכ-75 מיליון שקל בשנה ליותר מרבע מיליארד שקל.
הפרויקט השאפתני יוקם ויתוחזק על-ידי זכיינית פרטית, שתיבחר מבין שתי חברות המתמודדות במכרז שפרסם המשרד לביטחון פנים לפני יותר משנה וחצי. לאחר בחירת הזכיינית, ייצא לדרך השלב הראשון של הפרויקט: התקנת 60 מצלמות מהירות ומצלמות רמזור חדשות ברחבי הארץ. במשרד לביטחון פנים מעריכים כי אם לא יהיו עיכובים נוספים, כבר במחצית השנייה של 2009 יחלו המצלמות לפעול.
יש לציין כי הפעלת המצלמות מותנית בקבלת אישור ממכון התקנים הישראלי, ובכפוף להסדרת מספר סוגיות משפטיות. סך ההשקעה מצד המדינה בפרויקט נאמדת בשלב ההקמה בקרוב ל-40 מיליון שקל. עם זאת, יש לזכור כי מי שישא במרבית ההוצאות תהיה החברה שתזכה במכרז.
300 מצלמות חדשות יכניסו רבע מיליארד שקל בקנסות (צילום: עידו ארז)
התקנת המצלמות הראשונות אמורה הייתה להתבצע כבר ב-2008, אלא שעיכובים בניהול המכרז הביאו לדחיית הפרויקט. למעשה, פרויקט "א3" נדחה יותר מפעם אחת: בסוף 2006, הצהיר המשרד לביטחון פנים כי עד רבעון האחרון של 2007 יותקנו כל המצלמות. לאחר מכן, בעקבות ויכוחים בנושא תקציב בין משרדי הממשלה, נדחה תאריך היעד לרבעון האחרון של 2008. אלא שגם בתאריך יעד זה לא הצליחו משרדי הממשלה לעמוד: כבר ביוני האחרון נדחה הביצוע פעם נוספת - לתחילת 2009. כאמור, כעת צפוי הפרויקט לצאת לדרך בעוד שישה חודשים - במחצית השנייה של 2009.
ראוי לציין כי כבר ב-1999 החלו במשטרה לקדם פרויקט "אכיפה אלקטרונית אוטומטית", במסגרתו ביקשו להציב מאות מצלמות מהירות ומצלמות רמזור. כבר אז לקחו חלק בתכנון המשרד לביטחון פנים, משרד התחבורה, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, ואגף התקציבים במשרד האוצר. מאוחר יותר, בנובמבר 2004, ועדה בין-משרדית קבעה לוח זמנים חדש: פרסום מכרז בפברואר 2005, וקביעת הזוכה במאי 2005. רק ארבע שנים לאחר תאריך היעד, מתקרב המשרד לביטחון פנים לסיום המכרז האמור.
החברה שתזכה במכרז תהיה אחראית להתקנת המצלמות, אחזקתן, והפעלת מרכז שליטה ובקרה. מיקום המצלמות ייעשה על-פי תוכנית מפורטת של אגף התנועה, שכבר הגיש למשרד לביטחון פנים את המלצותיו. עם זאת, קביעת המיקום הסופי של כל המצלמות תיעשה בסמוך למועד פריסתן בפועל.
על-פי התכנון, כל המצלמות יחוברו למרכז השליטה והבקרה, שבו יפוענחו צילומים של נהגים בעת ביצוע עבירות תנועה. לאחר הפענוח, יועבר הצילום למערכת משטרתית, שתפיק את הדו"ח ותשלח אותו לנהג. כל התהליך, מתחילתו ועד סופו, אמור להימשך בין 72 ל-96 שעות בלבד. זאת, בהשוואה למצב כיום, לפיו בין ביצוע העבירה לקבלת הדו"ח בבית האזרח עשויים לחלוף מספר חודשים.
יש להזכיר כי כנגד הפרויקט הוטחה בעבר ביקורת רבה, הנוגעת ברובה לעניין התקבולים של המדינה מגביית דו"חות: מומחי תחבורה סבורים כי עיקר התועלת של המערכת תהיה בהגדלת הכנסות המדינה. עוד נטען, כי הצלחת מערכות דומות בחו"ל - למשל, בצרפת - אינה יכולה להבטיח את הצלחתה בישראל. ראוי לציין כי הפרויקט יופעל ללא מחקר מקדים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שאמור היה לאמוד את סיכויי הצלחתו.
כדאי גם להזכיר כי רק לאחרונה פרסם אגף התנועה במשטרה נתונים באשר לאכיפת עבירות תנועה ב-2008. מנתוני המשטרה עולה כי למרות עלייה משמעותית במספר הדו"חות שניתנו בגין "עבירות איכות" - כמו מהירות מופרזת וחציית צומת באור אדום - לא חלה כל ירידה במספר התאונות הקטלניות. למעשה, מאז תחילת השנה חלה עלייה של כ-4% במספר ההרוגים בתאונות, בהשוואה ל-2007.
