שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מביט מזרחה

    לצד ההצלחה המסחררת של הז'אנר המזרחי עולות כמה שאלות: למה אישתר מופיעה בחלטורה, איך עזרה ויקי קנפו לקדם את איציק קלה ואיך זה שלא שומעים מספיק על האלבום החדש של אלי לוזון? אבי שושן מסתכל למוזיקה המזרחית בלבן של העין

    האירועים האחרונים בעולם הזמר המזרחי מעלות כמה תהיות. אייל גולן הצליח בחודש אחד להמם תעשייה שלמה ולמכור כ-40 אלף כרטיסים לקיסריה. קובי פרץ לא רחוק ממנו. בהיכלי התרבות הממוזגים אפשר לראות את דודו אהרון, שהגיע למעמד המכובד תוך אלבום וחצי. אבל בצד כל אלה יש כמה אמנים וותיקים יותר, שראויים לפרגון. 

     

    אישתר גדולה על אילת

    בשבת הבאה צפויה לצאת לדרך באילת הפקה מושקעת של מפיק המסיבות תומר מלכה, מי שעיקר פרסומו בא לו בזכות הפקת מסיבת הרווקות המתמשכת של עינב בובליל. הפעם, בבריכה של בית מלון בעיר הדרומית, תופיע כאורחת הכבוד, לצד כל החבר'ה הרגילים כמו הפרצים (קובי ומשה) ודודו אהרון, גם אישתר.

     

    אישתר היא אחת הזמרות הגדולות ביותר שיש לנו. מספיק ללכת ולראות איך היא גונבת את ההצגה לקובי פרץ בדקות הבודדות שהיא מופיעה לצדו על הבמה, כדי להיווכח בכישרונה האדיר וביופייה המסנוור.


    אישתר. גונבת לקובי פרץ את ההצגה (צילום: רפי דלויה)

     

    עצה אחת יש לי לאישתר: את ממותגת הרבה יותר גבוה מההופעה החלטוריסטית הזו, שבה מזנון הכול כלול וילדים משתוללים חצי עירומים. את מופיעה על הבמות הגדולות והחשובות בעולם ושיתפת פעולה עם להקה נחשבת כמו "הג'יפסי קינגס". לשם מה הביזוי העצמי הזה? אני לא חושב אפילו שמדובר בכסף, שכן הסכומים על הופעה כזו בוודאי לא מדגדגים את התעריף הרגיל שלך, וגם אם כן, ידוע שכסף זה לא הכול. להבא, גם אם המנהל שלך מבקש יפה, תדעי לומר לא. יש דברים שלאמן בסדר גודל שלך פשוט אסור לעשות.

     

    איציק קלה כובש

    עולם הדימויים במוזיקה המזרחית מצומצם למדי: מנערי שכונות מצוקה כולם הפכו לבני מלוכה. אחד הוא המלך, השני הוא נסיך וההוא בכלל קיסר. אבל למרות שמאחוריו 28 אלבומים, אף תואר מסוג זה לא נקשר לשמו של איציק קלה, אחד היוצרים החשובים במדינה. רק עכשיו, עם צאת אלבומו החדש, נדמה כי הוא מתחיל לקבל את ההכרה המתבקשת.


    קלה. מתחיל לקבל את ההכרה המתבקשת (צילום: אסנת רום)

     

    פעמיים יצא לי להיווכח עד כמה הצלחתו של האיש המוכשר הזה לא מקבלת ביטוי בתקשורת: הפעם הראשונה הייתה בשנת 2003, כשיצאה ממצפה רמון אישה קשת יום בשם ויקי קנפו לצעדה שעתידה היתה להפוך לשיחת היום. במסגרת הראיונות הרבים שהעניקה קנפו, אחד זכור לי במיוחד: כששאל אותה כתב טלוויזיה מה הכי חסר לה, היא ענתה ללא היסוס, עם לחלוחית קלה בעינה, שהדבר אליו היא מתגעגעת יותר מכל הוא הבישולים ביום שישי, כשאיציק קלה שר ברקע.

     

    הפעם השניה הייתה כשיצאתי עם חבריי לאחד מסופי השבוע של אליקו באילת. היה שיר אחד שליווה את סוף השבוע והושר כל כך הרבה, שהוא החליף את ה"אגאדו" בבריכה. זה היה "מחפש את הדרך ללבך" של קלה, שבדיוק יצא לרדיו. כבר אז היה ברור שהשיר יהפוך להיט ענק, מה שכמובן קרה. בשבת הקרובה יופיע קלה, לראשונה בקריירה ארוכת השנים שלו, בהיכל התרבות בתל אביב, רגע לפני קיסריה. אם יש אמן שראוי למעמד היוקרתי הזה, קלה הוא האיש.

     

    אלי לוזון חוזר. בשקט

    הידעתם שאלי לוזון הוציא אלבום חדש? נראה שלא. זה בסדר, אתם לא לבד. לוזון, אחד הקולות האדירים שיש במדינה ומי שאחראי לביצועם של כמה מהשירים היפים במוזיקה הישראלית - כמו "גשם", "פרי גנך" ו"איזו מדינה", אחד משירי המחאה הפופולריים והנוקבים ביותר שיצאו כאן - סובל מהתעלמות מבזה מצד תחנות הרדיו. חבל שכך, כי אמן וותיק עם רפרטואר עשיר כמוהו ראוי ליותר.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שושן. איציק קלה במקום "אגאדו"
    צילום: רון כהן
    צילום: זום 77
    לוזון. אחד הקולות האדירים במדינה
    צילום: זום 77
    לאתר ההטבות
    מומלצים