פיני הותיר אותי נרגשת, ולמרבה הצער, חרמנית
הבן כלב לא הירפה, ליידי שלי האיצה צעדיה. אני ממהרת אחריה, ופתאום מוצאת את עצמי רצה אחרי רצועה, כלב וכלבה. הג'וגינג שנכפה עליי נמשך לאורך שני רחובות לפחות, עד שנשמעה שריקה חדה וחזקה. ראיתי את השרקן מתקרב אלינו באדישות
כמידי בוקר, ייחלתי, קיויתי והתפללתי שהליידי תעשה את שלה מבלי להתעכב על יותר מדי עמודי חשמל ריחניים, וכך אוכל לחזור במהרה להיכל הקודש בדירתי, מיטתי יקירתי.
אני משתרכת טרוטת-עיניים אחרי עכוזה המתוק של ליידי, המעכס לו כפי שיאה לכל ליידי באשר היא, בת אדם או בת כלבה, ולפתע מבחינה כי בן כלב שחור, גדול ומרייר, מרחרח את אותו עכוז. ליידי, שידועה כטורפת כלבים לא קטנה, שיחקה אותה אדישה כהרגלה והמשיכה במסלולה כאילו כלום לא קרה.
הבן כלב לא הירפה, ליידי שלי מצידה האיצה צעדיה. אני מחישה צעדיי אחריה ופתאום מוצאת את עצמי רצה אחרי רצועה, כלב וכלבה. הג'וגינג שנכפה עליי נמשך לאורך שני רחובות לפחות, עד שנשמעה שריקה חדה וחזקה, ואיתה עצר בין רגע הבן כלב את ריצתו. הסדרתי את נשימתי אט אט, כשמרחוק ראיתי את השרקן מתקרב אלינו באדישות.
"רמבו, ילד רע, בוא הנה".
רמבו, עם זנב בין רגליו, ניגש לבעליו, התיישב לידו מתנשף בכבדות עם לשונו בחוץ, ועדיין לא התיק עיניו מליידי שלי. ליידי בשלה, הסיתה מבטה.
"אחלה שריקה, לא יכולת לשרוק אותה בתחילת הרחוב?" אמרתי.
השרקן שאף שאיפה עמוקה מהמרלבורו, חייך אליי מבעד לעשן שהפיח ממלוא ריאותיו וענה בנונשלנט: "מצטער, באמת, הוא פשוט ברח לי מהחצר. הוא אף פעם לא עושה את זה. כנראה הריח משהו מיוחד. אגב...", שאף שאיפה נוספת ,"אני פיני", אמר והושיט לי את ידו.
"נעים מאוד, אני הדס", אמרתי, תוך התעלמות מידו המושטת. "ותעשה טובה, תחזיר את הפיני של רמבו שלך למקום שלו, ותחנך אותו שלא יתנפל ככה על כלבות קטנות, כי ממש לא בא לי טוב הטריאתלון הזה על הבוקר, יאללה תעשה חיים, ביי. בואי ליידי!"
"אני קולט אותה, היא רק עושה לו קצת חיים קשים"
"חכי רגע, למה אנרגיות נמוכות? תני לי לפחות לפצות אותך. בואי נשתה איזה דרינק ביחד, באמת, יכול להיות אחלה, או לפחות ניפגש בשדרה עם שני החמודים האלה. שלא תחשבי שהכלבה שלך לא מחבבת את רמבו שלי. אני קולט אותה, היא רק עושה לו קצת חיים קשים כמו בספרים. זה למען הזוגיות היפה שנרקמת פה ממש מתחת לאפנו. מה את אומרת? למען האהבה?"
חייכתי. ריכך אותי קצת המניאק. חקרתי אותו במבטי קצת יותר לעומק, נראה לא רע יחסית לשבע בבוקר. גברים מעשנים זה סקסי וכנראה יש בו קצת עומק אם הוא מתחיל איתי במצב צבירה לא אטרקטיבי שכזה (או שיש לו בעיות ראייה ממש קשות). בכל מקרה, אני לא ניחנתי בקשיוּת עורף כמו ליידי שלי, אז קבענו להיפגש באותו ערב בשדרה.
הסתבר שצדקתי. לטיול בשדרה הוא הגיע כשעל אפו מונחים משקפיים עם עדשת צילינדר. הסתבר שהוא ממש חצי עיוור, ושבאותו בוקר נחפז ועזב את דירתו למצוא את רמבו, כשאת המשקפיים הותיר מאחור. מזל שהלוק שלי באותו בוקר היה מקרי בהחלט ובכל שעה אחרת הוא בהחלט מצודד, ועל כן קיבל פיני את פניי בשמחה וברון, רמבו קיבל את פני ליידי בכשכוש ובריור, ואילו ליידי המשיכה בגישתה המרוחקת והעדיפה לסקור את השדרה ואת מצב הכלבלבים בשכונה.
"קשה הכלבה שלך", אמר.
"כל הכלבות קשות", ציינתי, ושנינו צחקנו.
הטיול היה נעים, ובעקבותיו באו עוד כמה טיולים ליליים מהנים. פיני התגלה כבחור פתוח, מצחיק וחכם, ואט אט התקרבנו זה לזו. בו זמנית הבחנתי שליידי מגלה סימני חיבה ראשוניים לרמבו, ורמבו מכשכש בהתלהבות על כל טיפת יחס קל שליידי מרעיפה עליו.
לטיולים נוספו יציאות לסרטים, הצגות, דרינקים בברים חשוכים, וכמובן הכל כולל חירמונים ומיזמוזים קשים. כך חלפו להם שבוע, שבועיים-שלושה אינטנסיביים, ובה בעת משהו התחיל להטריד את מנוחתי. בכל פעם שהיינו במיטה, עסוקים בחקירת האנטומיה של הגוף, עצר אותי פיני בלהט התשוקה.
"מה קורה?" שאלתי באחת הפעמים, מיישרת את חולצתי, מתרחקת ממנו ומנסה להסתיר את עלבוני, "אתה עושה את זה כבר כמה פעמים ואני לא מבינה מה הולך פה".
"זה מאוד פשוט", הדליק סיגריה ומשך אותי אליו, "עם דברים טובים אני אוהב לחכות, ככה הטעם יותר טוב".
"ברור לך שהשם שלך הוא פיני, נכון? אני לא רוצה להרוס את הרגע הרומנטי הזה, אבל תודה שזה די אירוני". באותו רגע הבחנתי שרמבו וליידי עסוקים ממש באותו עניין. ליידי סוף סוף נעתרה לו, והשניים ממשים את אהבתם. "תראה", הצבעתי עליהם, "אפילו הם כבר עושים את זה".
"יש בינינו משהו טוב, וזיונים יש בעיר הזאת בלי סוף"
פיני צחק. "את משהו, תאמיני לי" ונשק לי נשיקה עמוקה. "אני מת לשכב איתך, את הרי יודעת את זה, אבל אני מרגיש שיש בינינו משהו טוב, וזיונים יש בעיר הזאת בלי סוף. תאמיני או לא, אבל נמאס לי מעוד סתם זיון. זה כבר לא מעניין אותי. אני רוצה לשמור אותך עוד קצת. את יודעת, שמעתי לא מזמן משפט יפה: 'אין תשוקה ללא ריסון', אם תחשבי על זה תגלי איזה יופי יש בדבר".
פיני הותיר אותי המומה, נרגשת, ולמרבה הצער, חרמנית אף יותר.
הסכמתי איתו שמכיוון שיום האהבה מתקרב ובא, נחכה עוד קצת עד ליום הדביק הזה. אם כבר רומנטי, אז עד הסוף.
היום אכן הגיע, ובאותו בוקר הייתי נרגשת כמו שלא הייתי נרגשת מזמן, הודעתי בעבודה שאני חולה, וממש לפני כניסתי לאמבטיית קצף חמה וריחנית נשמעה בדלת דפיקה. על מפתן הדלת עמד לו בחור, אוחז בקסדה וחבילה ורודה. על החבילה היתה מעטפה, פתחתי אותה במהירות:
יקירתי,
הודיעו לי הבוקר במשרד שאני חייב לעלות על טיסה בהולה ללונדון כדי לסייע בעסקה שמאוד חשובה לאחד מלקוחותינו. אני יודע כמה ציפית ליום הזה. האמיני לי, ציפיתי לו אפילו יותר ממך, ואני מצטער שנצטרך לדחות אותו, אבל זה יהיה רק בכמה ימים. אחזור בשבת בחצות. בינתיים אני מעניק לך משהו שקצת ימלא וינחם אותך עד לחזרתי, תחשבי שזה הפור-פליי שלנו, אבל אל תתרגלי אליו יותר מדי, אה? (-;
יום אהבה שמח, מתוקה נשיקות,
פיני
פתחתי בפראות את החבילה. בתוכה נח לו על פתיתי שלג צחורים פרח סחלב יפהפה עטוף צלופן, ולידו ויברטור אדום בוהק ועליו הדפסי נצנצים של
love you
על הוויברטור הודבקה פתקית קטנה צהובה ועליה רשום:
נ.ב.
את יכולה לקרוא לו פיני (-;
האימייל של לימור
