על החוף: "אני נשוי, אבל מותר לי לפלרטט"
"אני יודע שזה נשמע חשוד ולא אמין בעליל, אבל תאמיני לי שאין לי כוונה להיכנס איתך למיטה. זה לא שלא הייתי רוצה, אבל יש לי בבית אשה כוסית, חכמה ומצחיקה שאני מת עליה ואין לי כוונה לסכן את הנישואים שלי". פלירט בלתי מזיק
רביעי בצהריים, אני בים, הברזתי מהעבודה. לתת לשמש הזאת להאיר את כל קרניה על עצמים דוממים ועל אנשים שאני לא נמנית עליהם נראה לי בזבוז שגובל בחוצפה. בכלל, אני חושבת שכל אדם שפוי צריך וראוי שיבריז מעבודתו יום אחד בחודש, בייחוד בקיץ.
לדעתי, זה אמור להיות בחוקי היסוד שלנו. לא צריך אפילו להמציא חוק חדש, הוא יכול להיכנס בקלות תחת חוק היסוד: 'חופש העיסוק', שאומר ש"זכותו של אדם לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד". התוספת שלי תהיה: "בנוסף לעיסוקו העיקרי, הנכפה עליו בעל כורחו כדי לכלכל את עצמו ואת קרוביו". אז הנה, אני עוסקת במקצוע חשוב לא פחות ומשלחת ידי לעבר רגליי ומושחת אותן בקרם הגנה. ואז, בדיוק כשהסרתי את חולצתי, אני שומעת קול גברי קורא לעברי:
"יאללה מותק, תתפשטי, בואי נשחק קצת..."
הסתובבתי לראות ממי אני מקבלת את קבלת הפנים האוהדת הזו ואז גיליתי שממש לידי התיישב אבא מסוקס שפנה בכלל לבתו הקטנה. חייכתי לעצמי. טוב, זה לא חדש שאני חושבת שהכל מתרכז סביבי.
מיד בדקתי אם זה נשוי, גרוש או סתם דוד ממש טוב
הפרשנות שלי להערה של האב המסוקס הזה, עם השילוב של הטנגה הקטן שלו, גרמו להורמונים שלי להתחיל לרקוד טנגו. תוסיפו לזה את התקופה השחונה שעוברת עליי בזמן האחרון ותקבלו הורמונים במסיבת טראנס מפוצצת כימיקלים. מיד בדקתי אם מדובר בנשוי, גרוש או סתם דוד ממש טוב, אבל אז הבחנתי בטבעת זהב שניצנוצה כמעט ניפץ לי את זגוגית העין. לכן, לקחתי את עצמי מיד לטבילה בים הצונן על מנת להרגיע את גופי המתעורר, כי חבר'ה, גבר נשוי זה מחוץ לתחום בשבילי.
"נעים מאוד, אני בני", פנה אליי האב המסוקס אחרי כמה דקות.
"נעים מאוד, אני לא הולכת עם נשואים", עניתי באדישות וחזרתי לספרי, מנסה להסתיר את התלהבותי לכך שכנראה 'יש לי את זה לגמרי'.
בני התפקע מצחוק. בתו, שהיתה מרוכזת בבניית מגדל נטיפים, הסתכלה על אביה לרגע כלא מבינה וחזרה לעיסוקה.
"איזו ישירוּת", אמר לי בני.
"יפה לך להתחיל עם בחורות ממש ליד הילדה הקטנה שלך"
"איזו נועזות", החזרתי לו, "יפה לך להתחיל עם בחורות ממש ליד הילדה הקטנה שלך. בטח תקטוף בקלות את תואר אב השנה".
"אני לא מתחיל איתך", ענה לי בני בבטחון.
"אההה, נכון, אתה רק בודק שהמתרחצות בים מרגישות בנוח ושלא חסר להן כלום, אתה בכלל ממנהלת החופים הראשית, נכון?"
"לא, אני רק פותח שיחה תמימה עם בחורה יפה. האמת, אולי קצת מפלרטט אבל לא יותר".
"וואלה, ואני בטוחה שאשתך תשמח מאוד לדעת שבעלה בחור כל כך חברותי".
"האמת, שהיא באמת תדע. אני מספר לה הכל. יש לנו נישואים פתוחים".
"הבנתי אותך. נישואים פתוחים. עליתם על הגל נכון אתם, תאמין לי", עניתי.
"אה, לא. זה לא מה שאת חושבת. אנחנו לא שוכבים עם אחרים. התכוונתי שאנחנו מאוד פתוחים אחד עם השני", ענה לי בני ברצינות. בשלב הזה התחלתי להבין שבני אולי באמת לא מנסה להתחיל איתי. "אז אני לא מבינה, מה הקטע שלך?", שאלתי בחשדנות
"אין לי קטע. פשוט הילדה שלי עסוקה פה בבניית מגדלים, ואין שום רע אם אעביר איתך שיחה נעימה בינתיים. את יודעת, זה שאני נשוי לא אומר שאסור לי לנהל שיחות עם בחורות, גם אם הן מושכות. אני יודע שזה נשמע חשוד ולא אמין בעליל, אבל תאמיני לי שאין לי כוונה להיכנס איתך למיטה. זה לא שלא הייתי רוצה, אבל יש לי בבית אשה כוסית, חכמה ומצחיקה שאני מת עליה ואין לי כוונה לסכן את הנישואים שלי".
"וואלה", עניתי. בני קלט שאני לא לגמרי קולטת והמשיך...
"את מבינה. אשתי כבר מכירה אותי. היא יודעת שלפעמים אני צריך לפלרטט קצת. תשמעי, זה לא פשוט כל הסיפור הזה של נישואים, להיות כל הזמן עם אותו בן אדם, וחוץ מזה גם לגבר יש צורך להרגיש נחשק. לדעת שהוא עדיין בשר עסיסי בשוק. אז לפעמים אני קצת מפלרטט אבל אז חוזר הביתה לאשה שלי כמו ילד טוב. ילד טוב וחרמן" .
"אהה", זרמתי איתו, "אז זה כמו כשבחור חוזר לאשה שלו אחרי שהיה במסיבת רווקים פרועה בבורסה? כאילו נדלק שם ומתפוצץ בבית?"
"בדיוק! הוא לא עשה כלום ולא התפרע, למרות שבטח מאוד רצה, אבל אז הוא חוזר הביתה עם מצבר טעון כמו טיל בליסטי וממשיך את המסיבה הזאת עם האשה שלו".
"טוב, לא כל הגברים כאלה, אתה יודע?"
"ברור שאני יודע. רוב החברים שלי בוגדים, אבל בינתיים אני לא נמנה עליהם. אני מקווה שגם לא אמנה. אני אומר עדיף פלירטוט תמים מול הפנים, ולא סקס מאחורי הקלעים".
בני ואני המשכנו לשוחח, וכאמור ולהפתעתי, הוא באמת לא ניסה להכניס אותי למיטה ואף התגלה כבחור חביב ביותר. הוא סיפר לי איך הכיר את אשתו ושהם יחד כבר שמונה שנים ומתכננים ילד נוסף. הוא אמר שהוא תמיד משתדל לספר לה הכל, גם אם זה קצת קשה לעיכול, כי אנחנו בסך הכל בני אדם, ושכל המונוגמיה הזאת היא דבר די פסיכי, אבל בסופו של דבר אין משהו שמשתווה אל לחזור הביתה למשפחה שלך ולאשה שאתה אוהב.
אחרי שעה קלה של שיחה נעימה, בני ובתו התקפלו ללכת. "אז מה? יהיה היום לאשתך לילה אקטיבי?" שאלתי.
"מה זה אקטיבי. היא תחשוב שהייתי במסיבת רווקים בבורסה", קרץ לי בני בעודו אורז את צעצועי החוף של בתו.
"בוא'נה, אשכרה עשית אותי הפורפליי שלכם, אה?"
"לגמרי", הוא צחק, "וקחי את זה כמחמאה גדולה".
חייכתי אליו וחשבתי לעצמי כמה נעים זה להרגיש נחשקת, גם אם בסוף את נשארת רק עם החשק. קצת מזכיר את התיאוריה של בני. לפעמים פלירט על החוף יכול להיות מהנה כמעט כמו סקס על החוף.
"היה לי לעונג להכיר אותך", אמר לי בני ונשק את ידי בג'נטלמניות.
"גם לי", עניתי "ותודה!"
"תודה? על מה תודה?", התפלא בני.
"שגרמת לבחורה סקפטית כמוני להאמין קצת יותר במוסד הנישואים".
"אהה, בשמחה יקירתי. אז אני משער ששנינו יצאנו מורווחים מהפלירט הקטן הזה, אה?"
"בהחלט", חייכתי אליו.
"בהצלחה, מתוקה", אמר לי אוחז בידו הקטנה של בתו ללכת. ליוויתי אותם במבטי, ועד שנעלמו זמזמתי לעצמי: "בני, בני, ילד בכלל לא רע. בטח אשתו אוהבת אותו כל כך נורא".
ואז חזרתי לעמוד שבו הפסקתי את הרומן שלי, "מה זאת אהבה?". חשבתי על זה שבאמת יצאתי מורווחת. בני השלים לי עוד חלק בפאזל של השאלה הגדולה הזו שמעסיקה אותי לא מעט, וחוץ מזה, גם חידד לי את העובדה ש'יש לי את זה. לגמרי'.
