יש "רשימת מכולת" אחרת, רשימה נכונה יותר
באמת רצוי שאדם ייצא לעולם ההיכרויות כשיש לו מושג מה הוא רוצה ומה חשוב לו בבת/בן הזוג. אבל עם כל הכבוד לחשיבות של תכונות אלו, לעתים קרובות הרשימה הזו באה על חשבון רשימה אחרת, לא פחות חשובה. נקרא לה רשימת ה"אנחנו"
לפעמים אני מתפעלת, מול מטופלים או חברים מחפשי-קשר, על הנחישות לדעת בדיוק מה הם רוצים ולהתעקש על מה שחשוב בעיניהם. באמת רצוי שאדם ייצא לעולם ההיכרויות כשיש לו מושג מה הוא רוצה ומה חשוב לו בבת/בן הזוג. אבל, עם כל הכבוד לחשיבות של תכונות אלו, לעתים קרובות הרשימה הזו באה על חשבון רשימה אחרת, לא פחות חשובה.
מדובר ברשימה, חמקמקה, קצת סמויה, לא תמיד ברורה במבט ראשון, אבל עדיין, היא רשימה חשובה. כוונתי לרשימת התכונות של הקשר.
הרשימות המקובלות נחלקות בדרך כלל לשתיים: הרשימה החיצונית של תכונות האדם המיועד והרשימה הפנימית-האנוכית של תחושותיי הסובייקטיביות. נפרט קצת:
הרשימה החיצונית מתייחסת בדרך כלל לתכונות שקשורות במעמד וב"ערך השוק" של הפרטנרים המיועדים – מראה, מקצוע, השכלה, התנהגות בחברה, דברים שקשורים באדם עצמו, הקלפים שקיבל בתורשה, בירושה, וההישגים שלו, שלה. פרמטרים אלו לא מעידים הרבה על האינטראקציה שאדם יוצר, לא מרמזים על ההרגשה במחיצתו. קשר טוב, שמצביע על הסיכוי למערכת יחסים ממושכת ומספקת, לא קשור כל כך לתכונות "החיצוניות" האלו.
למשל, היופי של בת הזוג, שהוא מקסים ומושך בתחילת הקשר, לא עונה על השאלה אם היא תהיה שותפה טובה בימים קשים, אם תוכל לתמוך ולסייע במלחמת הקיום או בהחזקת התא המשפחתי. גם הכסף, שמהווה מדד פופולריות חשוב, לא תמיד מבטיח שיהיו בקשר חום, נאמנות, הערכה – דברים שבלעדיהם החיים הזוגיים עצובים מאוד.
בידקו היטב אם אינכם מעמידים תנאי סף גבוהים ומוגזמים
אפשר אולי לראות ברשימה זו "נתוני סף", כמו ממוצע ציוני הבגרות שחיוני לקבלה לאוניברסיטה. ההצעה שלי: בידקו היטב אם אינכם מעמידים תנאי סף גבוהים ומוגזמים. אל תוותרו על מה שחשוב לכם באמת, אבל בידקו היכן אתם מתעקשים על תכונות ומאפיינים רק בגלל יוקרה, סטטוס או ערכים שלא יהיו כה נחוצים בחיי הזוגיות. האם הביטחון וההתרגשות באמת תלויים בכך שהיא למדה מחשבים ולא מינהל עסקים? האם הקרחת שלו באמת תפריע להקמת קשר ומשפחה?
רשימה שנייה, שרבים מחזיקים, לפעמים באופן לא מודע, היא הרשימה הסובייקטיבית, אפשר לקרוא לה גם הרשימה האנוכית: איך הוא גורם לי להרגיש? האם הוא מפנק? מתייחס? האם היא מעריכה אותי? האם היא קשובה אלי? גם אלו פרמטרים חשובים, הם נותנים לנו איתות לגבי היכולת שלנו ליהנות ולהרגיש טוב במחיצת אדם זה. אבל גם ברשימה זו יש נטיה להגזים ולשכוח שקשר הוא דבר הדדי. הזוגיות לא נולדה כדי שאתם תתפננו והצד השני יזיע. ואם הצד השני לא מאוד קשוב – אולי זה מפני שכבר שעתיים דיברתם על עצמכם? אולי התשת אותה בסיפורים משעממים על החבר'ה מהמשרד והיא מתקשה לשמור על ערנות?
מאמר זה נועד להסב את תשומת הלב של מיגזר הפנויים והפנויות לקיומה של רשימה שלישית. נוסף על רשימת "התכונות החיצוניות" ורשימת "התחושות הפנימיות שלי" אני מציעה את "הרשימה של האנחנו" או רשימת האינטראקציה. מה כדאי להכניס לרשימה זו?
- משיכה – קשה להתחיל קשר ללא תחושה בסיסית של משיכה מינימלית, או לפחות, היעדר דחייה מהאחר. נסו לשים לב האם זה הדדי, האם שניכם מסתכלים זו על זה בסימפטיה ובעין חיובית.
- עניין – האם אתם מצליחים לעניין זו את זה? האם אתם שמים לב מתי האחר מאבד עניין ומוצאים דרך להחיות את הדיאלוג או למצוא מה לעשות?
- תחושת חמימות ביתית – האם אתם מרגישים "בבית"? אין זה משהו שאפשר לצפות שיופיע בפגישה ראשונה וגם לא בשנייה, אבל אחרי שבועיים-שלושה שבהם יוצאים עם מישהו, ניתן לחוש אם יש מספיק התאמה ודמיון בערכים, בטמפרמנט ומדדים נוספים שמתלכדים לתחושה נעימה של מוכרות ונינוחות. תחושת הבית קשורה גם בכך שלא תהיה הרבה ביקורת. קשה לחוש נינוח בסביבה של ביקורת, מאבק כוחות, תחרות מי צודק ומי חכם וכדומה.
- קשר עין – האם אתם מסוגלים להתבונן זה מול זה? רמז לכך שאין ביישנות או עכבות מוגזמות אצל מי מכם, שיש אמון ופתיחות.
- היכולת להרגיע – בקשר ממושך, אחד הדברים הקריטיים לביסוס אמון ואהבה הוא היכולת לווסת. כלומר, לעזור זה לזו להרגע, להתמודד עם בעיות, להרים מישהו מדכדוך ולקרר עוצמות של מתח ותיסכול. זוג הוא מערכת שצולחת אתגרים ומהמורות רבים, אחד המנועים החשובים לפעילות תקינה הוא היכולת לווסת. מדובר בתחושה שכולם מכירים: לשים ראש על הכתף של בת הזוג ולמצוא שם מרגוע. גם זה פרמטר שיתגלה רק במהלך זמן מה, ולא בפגישה ראשונה, שבה המתח של שניכם גדול.
- התאמה במטרות ושאיפות ובעולם הערכים
- איזון בין הביחד והלחוד – האם אתם מצליחים למצוא איזון בין פעילויות וקיום נפרד, פרטי, לבין הזמן המשותף שלכם? האם יש הסכמה לגבי כמה ביחד וכמה לחוד?
- איזון בין נתינה לקבלה – האם יש פער קיצוני שבו אחד מכם הוא המפנק והאחר המתפנק והמקבל? או שיש איזון טוב של הדדיות ונתינה משני הצדדים?
למצוא את שביל הזהב בין הביחד והלחוד
כל המדדים האלה, ורבים אחרים, לא יצוצו בן רגע, וחלקם גם ניתנים לשינוי. עם השנים, זוג טוב מצליח להקטין את הפערים וההבדלים, ולמצוא את שביל הזהב בין הביחד והלחוד. אבל לעתים קרובות חוסר תשומת לב להיבטים האלה של איכות הקשר, ההשפעה ההדדית, גורם לאנשים להיקשר למישהו שנראה מצויין על הנייר אבל לא מתאים, פשוט לא מתאים ונכנס אתכם לאינטראקציות שליליות והרסניות. חוסר התאמה מתבטא בתהליך של כדור שלג – התדרדרות הדרגתית לקיצוניות גדולה יותר ויותר.
התבוננות מעמיקה באיכויות האינטראקציה יכולה לתת לכם תמונה די אמינה של המכשולים הצפויים לכם. למשל:
אם את אוהבת חופש והרבה פעילות מחוץ לבית, והוא אוהב רק צפיה בטלוויזיה, יש סיכוי שבעתיד תצטרכו לעבוד קשה כדי לגשר על הבדלים אלו.
אם אתה נוטה להיפגע מכל אמירה ביקורתית ומגיב בהסתגרות, בעתיד אתם עלולים למצוא עצמכם מאוד מרוחקים. היא תפסיק לתת את הפידבקים שלה, ואתה תתחפר עמוק יותר.
אם אתם נוטים לציניות וכל שיחה מתגלגלת לעקיצות הדדיות, היזהרו מפני מצב שבו לא תהיה אינטימיות. אינטימיות קשורה לאמון, להרגשה נינוחה, ואילו עקיצות יוצרות אווירה של מתח ודריכות.
כיצד נדע אם הפער הוא מוגזם, או שזה משהו שניתן לשפר ולחיות איתו? ברור שכמו כל הרשימות, מדובר במושגים מופשטים שמתנקזים להרגשה כללית חיובית או שלילית. אבל אני מאמינה שהמודעות והיכולת לפרק בראש את הקשר, לראות את חוזקותיו ואת חולשותיו, היא תנאי חשוב להצלחה עתידית, גם כדי לעשות בחירה נכונה, וגם כדי לדעת מה החולשות שתצטרכו לחזק במהלך הזמן.
בהצלחה!
עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית, מטפלת אישית וזוגית, מרצה ומדריכה. ניתן לשלוח באימייל שאלות, ותשובות נבחרות יתפרסמו בטשטוש הפרטים המזהים. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית על הפניות.
