מכבי ת"א מודל 2010: מהיום אימרו - איידרסון

עוד קיץ חלף, עוד מהפכה עברה במכבי. אלא שהפעם יש ריח שונה באוויר: דריק שארפ, דייויד בלות'נטל ויניב גרין (אולי גם טל בורשטיין) הם היחידים בצהוב שמחזיקים בגביע אירופה ברזומה. הכוכבים המיועדים מעולם לא היו בפיינל פור, איש מהם לא ישתכר יותר ממיליון דולר, ובכל זאת - עוד לפני שהחבורה הזו התכנסה, ברור שהסגל הזה נבנה טוב יותר מקודמיו. היד המכוונת שוב שם.

כולם היו בניו. פיני גרשון ושחקני הרכש של מכבי ת"א (צילום: אלי אלגרט)

ווז'ינייבסקי הוא סימן השאלה הגדול במכבי. האם מדובר ברכז טוב, אחראי ומנוסה מספיק כדי להוליך את הקבוצה לפיינל פור? לא בטוח. לא בטוח גם שמכבי בכלל זקוקה ליכולת כזו ממנו. לצד גארדים ורסטיליים כאיידסון ואלן אנדרסון - להלן הצמד 'איידרסון' - אשר יודעים להוביל כדור ולנהל משחק, לא מן הנמנע שהם אלו שייטלו את המנהיגות. על ה'וויז' תוטל המשימה להשלים אותם.

איידסון נגד מכבי בהיכל. בצלמו ובדמותו (צילום: רויטרס)

על פניו, הרזומה האירופי של אנדרסון אינו מרשים בצורה יוצאת דופן. עונה כושלת בווירטוס בולוניה, חצי עונה בטריומף ליוברצי וחצי עונה בציבונה זאגרב. אבל אין לטעות: מדובר בשחקן מהרמה הגבוהה ביותר. בזמן שאיידסון ירכז, ינהל, ימסור, יקלע וגם יאבד, אנדרסון יהיה המוציא העיקרי לפועל. אם הכל יעבוד כמו שצריך, הקרב בין השניים הללו יהיה על תואר 'גניבת השנה'.

ומה על הספסל? שמעון מזרחי מטיל את כובד משקלו על החזרת גל מקל, אבל למכבי חסר גארד ישראלי מנוסה. לאור מה שנכתב כאן על ווז'ינייבסקי, מאיר טפירו הוא האיש הנכון מבחינת הצהובים. הוא אמנם שיחק רק שנה אחת ביורוליג - אבל כבר חווה הכל בכדורסל. הוא ותיק, הוא לא יקר, הוא רכז אמיתי והוא רעב לאליפות ראשונה. הפעם הוא לא ידרוש 35 דקות נטו עם הכדור ביד.

אגב, במצב שבו האלופה תלך על מקל לצד גארד ישראלי מנוסה, יכלול הסגל 13 שחקנים - שאחד מהם יישאר מחוץ לטופס ביורוליג. האם שארפ יהפוך לפראג'יסקוס אלוורטיס? האם רביב לימונד ישלם את המחיר על ראיונותיו המיותרים? האם גרין יחזור ארבע שנים לאחור? או שדווקא מקל יהיה הסטטיסט שבחבורה?

בצבע, כך נראה, המצב מעט יותר אפור. מאצ'יי לאמפה הוא השחקן היקר בקבוצה, אבל לא יהיה הכוכב שלה. מדובר בשחקן פנים בצלמו של פיני גרשון - לא סנטר טבעי, אחד שיודע לרוץ ומדי פעם לתבל את משחקו בזריקה מחצי מרחק או מחוץ לקשת. אלא שכמו בעונה שעברה, למכבי חסר נפח אמיתי מתחת לסל.

ישנו עוד סעיף שבו הקו הקדמי הצהוב ילקה: הקליעה מבחוץ. גם העונה לא יהיה למכבי פאוור פורוורד שיידע להוציא את גבוהי היריבה החוצה ולעשות בהם שמות גם בפנים, א-לה קשישטוף לברינוביץ', מתיאש סמודיש וקוסטאס

צרצריס. דייויד בלות'נטל אמנם ישחק בעיקר בעמדה הזו, אבל הצבתו על המגרש תעמיק את החיסרון במשחק הפיזי עם הגב לסל.

ואי אפשר בלי גזרת הישראלים. בתוך שנה הצליחה מכבי לאבד את יותם הלפרין, עומרי כספי, אליהו ואולי גם בורשטיין. לגיא פניני תהיה הזדמנות מצוינת להתברג היטב בתוך הוואקום, בעוד גרין (קפטן הצהובים בעוד שנה?) עשוי להפסיד בגדול.

גרשון ושרון דרוקר ייאלצו ככל הנראה לתמרן בין חמישיות שונות בזירה המקומית והאירופית, אבל על דבר אחד אפשר לחתום: העונה לא יעברו במכבי 20 שחקנים. כן פיינל פור, לא פיינל פור, לאור הדרך בה התנהלה מכבי בשנתיים האחרונות - זו כבר התקדמות משמעותית.