המבחן של כולנו

עד שלא יפוענח הרצח ותתברר זהותו של הרוצח נמשיך לשאול - מה מביא בן-אנוש לטבוח בבני-נוער, בילדים? מה היה המניע למעשה השטני הזה?

במקום הפיגוע, בלב תל-אביב, שתי דקות הליכה מביתי, ראיתי אמש בעיני המתקהלים, כמו גם העוברים והשבים, בעיקר תדהמה וזעזוע. עיניים דמעו ולבבות בכו. כתל-אביבי, כמי שרחוב נחמני - בו אירע הפשע - זימן לו רק רגעים קסומים, התגנבה ללב תחושה חמצמצה של בושה.

מה קורה לה, לחברה הישראלית, המוביל אותנו ממפגן זוועה אחד למשנהו? מה יכול להוביל אדם לקטול בלי אבחנה נערים ונערות שהגיעו למקום שמטרתו להעניק להם תמיכה ובטחון?

נדרשת זהירות בטרם המשטרה השלימה את חקירתה. אולם, כך או אחרת, ההמתנה לפענוח הפשע הפלילי אינה יכולה להיות תואנה לחמוק ממחויבות ערכית. לחברה הישראלית זו הזדמנות להגדיר, בצורה ברורה וחד-משמעית, את מחויבותה לחירות ולסובלנות. למנהיגי ולאנשי הציבור זאת העת להתחייב, כי נגן על דמותה ועל עתידה של ישראל כחברה חופשית. כי בכל מקום שבו מותקף או מבוזה אדם בגלל אורח-חייו, בחירותיו, נטיותיו או התלבטויותיו - לא רק חירותו וכבודו שלו נפגעים.

החירות היא טעם החיים. החירות של כל אחד ואחת מאיתנו לבחור כיצד יחיה את חייו, לפי בחירתו. הנכונות להגן על דרך-חיים שונה ואחרת היא המבחן האמיתי של חברה חופשית. השנאה, חוסר הסובלנות, הקנאות והאלימות - כולן, אגב, קרובות משפחה, הן אויבותיה הגדולות של החירות. כלפיהן - נתבעת חוסר סובלנות. בינן לבין החירות לא תתכן פשרה. בין החירות לבינן נדרשת הכרעה.  

זה לא פשוט. אויבי החירות מצטיינים בקנאותם, ואילו אוהביה-במתינותם. אבל ההגנה על החירות דורשת נחישות. המאבק של חברי הקהילה ההומו-לסבית לחיות את חייהם על-פי בחירתם אינו רק מאבקם. בדיוק כשם שהמאבק לשיוויון בין המינים אינו עניינן של נשים בלבד. נזכור זאת.

החברה הישראלית התקדמה לא מעט בעשורים האחרונים בקבלת האחר והשונה. אבל אין זה אומר שהמלאכה הושלמה. מתחת לפני השטח מבעבעת דה-לגיטימציה לציבורים שונים ולכיבוד זכויותיהם.

רבים בקרבנו סובלים ממצוקות נפשיות כבדות מנשוא לא בגלל חטא שחטאו. רק בגלל שהם מה שהם . בואו נישיר אליהם מבט, בואו נושיט להם יד ונאמר להם שאנחנו מקבלים אותם כמות שהם. שאנחנו זה הם והם זה אנחנו.

ישראל תלך לגדולות, רק אם תהיה חופשית. ישראל אינה איראן וגם לא תהיה. זה מה שנבטיח לילדינו. זה מה שנבטיח לילדים שניצלו מהטבח אמש. זה מה שנבטיח לאלה שנרצחו ברחוב נחמני. ואת ההבטחה-נקיים.

גדעון סער, שר החינוך