כנפיים פצועות: המאבק לחיים של עטלפי הפירות

פצצת אנרגיה עם כנפיים

עינת מטלון, עוזרת וטרינר ומטפלת בחיות בבית החולים, מגיעה לסייע בשקילת החיה. רוזנצוויג מניחה את היונקת המעופפת על המשקל, אך זו מסרבת לעמוד במקומה וממהרת לקפוץ החוצה אל שולחן הטיפולים. בזמן שרוזנצוויג מאפסת את המשקל, מטלון בולמת את נסיונות הקפיצה של נקבת העטלף, אך לשווא.

"היא פצצת אנרגיה עם כנפיים", צוחקת מטלון. לבסוף, השתיים נאלצות לשקול אותה יחד עם המגבת והתהליך מסתיים בשלום. "308 גרם", קובעת רוזנצוויג.

בתום הבדיקה החיצונית, ד"ר מיכל שלח-גורלי, מתמחה ברפואת עיניים וטרינרית בביה"ח הווטרינרי בבית-דגן שהגיעה לסייע לצוות בית החולים בבדיקת חיות פגועות, בודקת שאין פגיעה בעיניים של נקבת העטלף.

לאחר זריקה וחיטוי מקום הפציעה, מועברת החיה אל תא האישפוז בסמוך למרפאה.

בישראל ישנו מין אחד בלבד של עטלף פירות והוא נחשב הגדול בעטלפי ישראל. בטבע הם נחים בשעות היום ואוגרים אנרגיה במערות או במבנים נטושים. כשהחשיכה יורדת, הם מתעופפים כדי לשחר אחר פירות עסיסיים.

בעזרת שיניים חדות הם מצליחים לחתוך בקלות את הפירות ומרסקים אותם בעזרת החיך עד שהפרי נסחט עד תום. שאריות הגלעינים וסיבי הפרי ייפלטו מפיו אל השטח הפתוח. עטלפי פירות מסוגלים לעוף למרחקים של עד כ-15 קילומטר בכדי להשיג מזון באזורי יישובים, חורשות ומטעים - שהם עבורו בגדר מסעדת גורמה של ממש.

לאחר תקופת אישפוז קצרה מדווחים אנשי בית החולים על שיפור במצב הפציעה של נקבת העטלף ועלייה במשקלה. בינתיים, הגיע פציינט נוסף וזערורי אל בית החולים - גור עטלף פירות יתום שנפל מהעץ באזור תל-אביב.

"החלטנו לשדך ביניהם בתקווה שהיא תיקח אותו תחת חסותה", אומר שלומי פרי, מטפל בחיות בבית החולים. "גורים צעירים נופלים פעמים רבות מהעצים, לפעמים עקב חולשה פיזית, מחלות וגם גיזום של עצים עשוי לגרום להם לפציעות".

בימים הראשונים, הגור זכה לכנפיים קרות מצד נקבת העטלף, אך בסופו של דבר הקרח נשבר. "אי אפשר להגיד לא לגור כל כך חמוד ולמרות שהיא עדיין לא אם בוגרת מדי ויכולה לייצר חלב, עצם העובדה שהיא מגוננת עליו, עשויה לסייע לו בתהליך ההחלמה", מציין פרי.

פצועה ותזזיתית. נקבת העטלף עטופה במגבת (צילום: יהונתן צור)

מדי יום מוגשות לשניים ארוחות טעימות ועסיסיות בדמות פירות טריים. פרי מושיט אל הגור מזרק המכיל רסק פירות ותחליפי מזון, והגור בולע את הארוחה בתיאבון רב, תוך כדי שהוא תלוי על רגליו ומתנדנד מצד לצד. למרות הטיפול המסור, לפני מספר ימים הגור נמצא ללא רוח בכלוב ובבית החולים מעריכים כי הוא היה חלש מדי.

"למרות שאנחנו יודעים שאחוזי ההישרדות של גורים שנפלו או נפצעו אינם גבוהים, אנחנו ממשיכים לנסות ולהציל אותם. יש פעמים שאנחנו מצליחים ויש פעמים שהטבע עושה את שלו", מסכמת מטלון.

ומה עם נקבת העטלף שנותרה בגפה בכלוב? בבית החולים מעריכים כי אם פצעיה ימשיכו להחלים בקצב הנוכחי, היא עשויה להשתחרר בשבועות הקרובים בחזרה לטבע.

רוצים עוד סיפורי חיות? בואו לבקר בבלוג "בית החולים לחיות בר"