בנק ישראל מפסיק את רכישות המט"ח היומיות

עכשיו זה רשמי: בנק ישראל יפסיק החל ממחר (ג') את רכש המט"ח היומי בסך 100 מיליון דולר, לאחר שאימץ מדיניות חדשה בשוק המט"ח. הרכישות היומיות הרצופות של 100 מיליון דולר החלו לפני כשנה, ביולי 2008, לאחר שקודם לכם במרס 2008 החל בנק ישראל ברכש יומי של 25 מיליון דולר.

• פישר בוחן מגבלות על ספקולנטים בשוק המט"ח
• מי ישלם על רכישות הדולרים של בנק ישראל?
• יתרות המט"ח בשיא של 52 מיליארד דולר
  

בהודעת הבנק היום הוא מממש את החלטתו מלפני שבוע לעבור לרכש מזדמן, לא קבוע, ורק במקרים של תנודות חריפות בשער החליפין. זאת אם השוק איננו מתפקד כיאות או שהתנודות אינן תואמות את התנאים הכלכליים הבסיסיים - לשון ההודעה הרשמית של הבנק מהיום.

במונח "תנאים כלכליים בסיסייים", מתכוון הבנק לשקלול שהוא עושה לטווח קצר וארוך של השפעת שער החליפין על רמת הפעילות הכלכלית בכלל ותמונת הייצוא בפרט, ועל שיעור האינפלציה והיציבות הפיננסית. השקלול מתחשב גם בשער השקל מול מטבעות אחרים, מלבד הדולר.

הרכישות עשויות להיות גבוהות מ-100 מיליון דולר

בשבוע שעבר הודיע בנק ישראל כי יפעל בשוק המט"ח באופן נמרץ יותר. לפי הערכות בחדרי המסחר רכש בשבוע שעבר כ-2-1.5 מיליארד דולר וגרם לעלייה שבועית של 3.2% במטבע האמריקני מול השקל.

האומדן המדויק של הרכישות החריגות האחרונות איננו ידוע - כי הבנק נמנע מלדווח על היקף הרכישות הללו כדי שלא לנטרל במו ידיו את מטרתן. מידע זה היה משחק לידי הספקולנטים שהתגלו כשחקן פעיל בכמחצית מהיקף השוק, ואילצו את האוצר לשקול הטלת מס על עסקאות מט"ח חריגות. עד כה נהנים העוסקים בענף מפטור ממס.

המדיניות החדשה התגבשה ומתואמת בשבועות האחרונים עם משרד האוצר. רכישות המט"ח המזדמנות של הבנק יהיו בסכומים לא קבועים בהתאם לנסיבות. סכומים אלה עשויים להיות בהיקף גבוה פי כמה מהרכש היומי של 100 מיליון דולר, כפי שנעשה בפועל לפני שבוע במטרה לעצור את התחזקות השקל במסגרת מדיניות התמיכה המשולבת בייצוא של הבנק המרכזי והאוצר.

פישר: רכש הדולרים לא יימשך לנצח

מדיניות הרכש היומי של המט"ח, שהחלה כאמור במרס 2008 בהיקף מצומצם של 25 מיליון דולר, נועדה להגדיל את יתרות המט"ח שעמדו אז על כ-32 מיליארד דולר. היעד שבנק ישראל הציב לעצמו היה תחילה כ-44 מיליארד דולר, וכשהרכש גדל ל-100 מיליון ליום היעד עלה ל-50 מיליארד. יעד זה הושג ביוני.

בשבוע שעבר, כשהיתרות קפצו ל-52 מיליארד, הוחלט על המעבר מרכש יומי קבוע לרכש מזדמן בכמויות שייקבעו לפי הנסיבות.

היתרות מהוות כרית ביטחון של הבנק המרכזי כמעיין "מנת ברזל" לשימוש בהתמודדות עם משברים בלתי צפויים. היקפן מחושב לפי צורכי המשק בתקופות של מצבי חירום משוערים.

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אמר על כך בשבוע שעבר בוועדת הכספים: "ככל שהיתרות גבוהות יותר אני ישן יותר טוב בלילה. עם זאת רכש הדולרים לא יכול להמשך לנצח".