ב'במחנה' לא נבהלים מהרבצ"ר: "לא דיגדג"

כמה שבועות אחרי המהומה שחולל בעניין שירות נשים , שוב עומד הרב הצבאי הראשי בעין הסערה. למרות התגובות הנרעשות מסביב, דווקא במערכת "במחנה" מסרבים להתרגש מדבריו של הרב, תת-אלוף אביחי רונצקי, שגינה כתבה על קצין דתי הומוסקסואל שהתפרסמה בעיתון במסגרת חודש הגאווה. ממערכת העיתון נמסר כי למרות פניית הרבצ"ר, שהתקבלה לפני כמה חודשים בצורת פנייה אישית, "נמשיך לסקר את כל אוכלוסיות החיילים, כולל הומואים ולסביות".

בכל זאת, גורמים בעיתון הצבאי פחות מאופקים. "פניית הרבצ"ר לא דיגדגה אותנו בכלל", אמרו במערכת ל-ynet. "הכתבה דווקא זכתה להמון תגובות חיוביות, לא בוטלו מינויים ולא הגיעו תגובות שליליות. אין צורך לעשות טררם, סתם אמירה אומללה". 

אין זו הפעם הראשונה שהעיתון חש על בשרו את חילוקי הדעות בתוך צה"ל בנוגע ליחס כלפי חיילים הומוסקסואלים ולסביות. ב-2001 נסגר העיתון באופן זמני על ידי ראש אגף כוח אדם לשעבר, האלוף במיל' אלעזר שטרן, לאחר שפורסמה בו כתבה על קצין הומוסקסואל. "אלה החיים שלנו", אומר גורם במערכת. "אנחנו מתקיימים בין המתחים האלו, והם לא פשוטים. החוכמה היא שבסוף של דבר נותנים לנו לפרסם את הדברים".

קצין שמשרת באחד מכלי התקשורת הצבאיים, הומוסקסואל שאינו מסתיר את נטייתו, הגיב בזעם לדברי הרב: "מה הצעד הבא? פסק הלכה שהוא יוציא נגדנו? צריך להגיד לו שהגיע הזמן שיכיר בכך שהומוסקסואלים הם חלק לגיטימי בצבא. כמו שחייל הומו ראוי להילחם ולפקד, הוא ראוי גם להיות מסוקר. בלי שום קשר לתפקידי, זה כמו שיגידו לנו לא לסקר פעילות של דתיים או אתיופים. זה רק מעיד כמה שהרב בור. הוא חושב שזה לא ראוי, אז מה? אנחנו לא מתרגשים. ניתן להניח שזו לא הדעה הטפשית היחידה שלו, ולא האמירה הראשונה המקוממת שלו. טוב לדעת שהוא הפך למבקר העיתונות בצה"ל".  

כתב צבאי עמו שוחחנו אמנם מגנה את פנייתו של הרב, אבל גם יכול להבין מהיכן היא מגיעה. "לא בא בחשבון להתעלם מהומואים ולסביות או כל אוכלוסייה מיוחדת אחרת בצה"ל", הוא מבהיר. "אחרי הכל אנחנו צבא העם וקהילת הגאים היא אוכלוסייה בעם. זה התפקיד שלנו - לסקר את צה"ל בכללותו. מצד שני, אין ספק שבגלל שאנשים בתקשורת הצבאית מקורבים למגזר הזה, הנושא לא מסוקר בפרופורציות הראויות. יחסית לכמות ההומואים והלסביות בצבא, הם מקבלים הרבה יותר סיקור בעיתון מיחסם האמיתי. נוצר מצב של סיקור יתר של אוכלוסיה די דלה. מה לעשות, אני יכול להבין בן אדם שרואה בתקשורת כל כך הרבה סיקור עד שבא לו להקיא".