'שב תבין'- תערוכה הממחישה חוסר נגישות לנכים

"למעשה זהו קמפיין שמטרתו להעלות את המודעות של החברה לבעיית הנגישות של נכים, ולגרום לצופים להיות יותר רגישים לסבלם של אנשים ששונים מהם ולאוכלוסיות מוחלשות בחברה שלנו". כך מגדירה אנה שלייפר, סטודנטית שנה ג' בחטיבה לאומנות היצירה באוניברסיטת בן גוריון,  את הסרטון "שב תבין" שערכה וצילמה כעבודת הגמר שלה.  

מי שהיוותה השראה עבור שלייפר והציגה בפניה את ההתמודדות היומיומית בחיים על כסא גלגלים, היא אפרת וקנין (30) ילידת באר שבע, סטודנטית לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בן- גוריון, אמנית, רכזת ב"תו החברתי" ופעילה חברתית. לווקנין, הישובה על כסא לגלים בעקבות תאונת דרכים שעברה כשהייתה בכיתה יב', יש הרבה מה לומר על הקושי של הנכים להשתלב בחברה הכללית.

"לא משתלם להוציא כסף על נכים"

"המגבלה היא לא של הנכים, אלא של החברה, כי החברה מגבילה את הנכים בכך שהיא לא שמה רמפות, מעליות והנמכות ובכך לא מתחשבת בהם." מסבירה וקנין. "כשחסרה הנמכה המאפשרת מעבר מהכביש למדרכה מדובר בסכנת חיים. הממונים ברשויות שלא שמים את ההנמכות מסכנים את החיים של נכים ופוגעים בזכיותיהם. הסיבה לכך היא כלכלית - זה מצריך להוציא כסף מהתקציב ולכן לא עושים זאת. לא משתלם להוציא כסף על נכים".  

וקנין מדגימה את הקושי בנסיעה בתחבורה בין עירונית: "פעם נסעתי ביום שישי בבוקר ברכבת לתל אביב, אבל הרכבות לבאר שבע מפסיקות לפעול ב-12:00 בצהרים, והייתי צריכה להישאר בתל אביב עד 17:00. בדרך חזרה לבאר שבע הייתי צריכה לעשות פעלולים בלתי אפשריים כדי להגיע לכיסא באוטובוס בין עירוני. אני מזמינה אתכם לנסות את זה, נראה אם אחר כך תמשיכו לקרוא לי מוגבלת?!" היא נסערת.

"יש בתים ישנים שנכים לא יכולים לכנס אליהם, כי לשם צריך לעלות במדרגות ואין מעליות, הן מעלות את העלויות. גם בהרבה מוסדות ציבוריים ובמקומות עבודה אין נגישות לנכים וזה חוסם בפנינו הרבה אפשרויות" היא מוסיפה. "הרבה פעמים לפני שאני מגיע לראיון עבודה, אני מבררת בטלפון אם המקום נגיש לי ומתברר שלא. לפעמים יש רמפות, אך הן בעייתיות כי הן תלולות מדי ואי אפשר לעלות עליהן עם כיסא גלגלים. או שישנן מעליות, אבל עם כמה מדרגות שמובילות אליהן, וחוסמות מנכים את האפשרות לעבוד או לגור שם".

"לפני שאתה נכה, אתה בן אדם". צילום: אנה שלייפר

על שילובם של בעלי מוגבלויות בחברה הישראלית יש לווקנין משנה סדורה "זאת אינטראקציה של שני צדדים - אין צד אחד שאשם. החברה אכן מרחיקה את הנכים, אך זאת פעולה דו צדדית, כי גם הנכים במקרים רבים אפאטיים לחברה, מרוב ייאוש", היא מסבירה.

"יוצא לי לפגוש הרבה נכים ורבים מהם מרגישים שמבזים אותם בכך שנועצים בהם עיניים ברחוב, כאילו שהם איזה חיזר. מה שהם לא מבינים, זה שגם אם בחורה בגובה שני מטר הייתה עוברת, כולם היו מסתכלים. המבט נמשך למי ששונה, וכאן נכנס הגורם של הביטחון העצמי" מבהירה וקנין. "לפני שאתה נכה, אתה בן אדם ואמנם אני עושה כאן הכללה גסה, אבל המגמה היום היא שנכה צריך להיות בחברת נכים אחרים. אני חושבת אחרת, צריך לדאוג שתהיה השתלבות".

השאיפה לייצר פתיחות לשילוב היא זו שהניעה את שלייפר לצלם את הסרטון 'שב תבין'. "רציתי לגרום לצופים בפרויקט שלי לחוש תחושות קשות של עצב, סבל וכאב של מישהו אחר, מה שאנשים לא חשים ולא מעוניינים לחוש בדרך כלל", מסכמת שלייפר. "בחרתי לתת ביטוי לקשיים של נכים ולהכניס את הצופה בפרויקט למצבו ולתחושותיו של הנכה, רק אם יבין אותו יוכל להתייחס אליו כשווה ולשלבו באופן אמיתי בחייו" .  

• תערוכת עבודות הגמר של סטודנטים שנה ג' בחטיבה לאומנות היצירה, מוצגת במהלך חודש אוגוסט, באוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע, בגלריה בבית הסנאט ובגלריה בספריית האוניברסיטה. הכניסה חופשית.
  

• נתקלתם במפגע הניתן לתיקון? שלחו מייל ל makel.galgal@gmail.com ואנו נבדוק אותו ובמקרה הצורך נפרסמו במדור חדש - "מקל בגלגלים".
  

• ארועים עבור מדור "יציאה חלופית", המציג ארועי תרבות אלטרנטיביים ניתן לשלוח ל- hevra@y-i.co.il
• ליציאות חלופיות נוספות לחצו כאן .