שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בטיפול: למה היא תמיד מתאהבת בנשואים?
    15 שנים היא ניהלה רומן עם גבר נשוי, שהבטיח לה שעוד רגע הוא מתגרש ויהיה "רק איתה". עכשיו היא בת ‭,40‬ אבל אין לה כוח או חשק לפגוש אחרים. אנחנו מתחילות טיפול, היא רוכשת הבנות ותובנות ואפילו יוצאת לדייטים. ואז היא מתאהבת במישהו, אבל יש בעיה קטנה

    היא נכנסה בהיסוס לחדרי, לחצה את ידי והציגה את עצמה. היא נראתה כבת ‭,40‬ והיה בה משהו כבוי ועצוב. היא התיישבה מולי ואמרה: "אני מניחה שאני זקוקה לעזרה‭."‬ היא רווקה, והשעון הביולוגי שלה מתקתק בפראות, אבל אין לה חשק וכוח לפגוש גברים. למעשה, היא בכלל לא בטוחה שהיא רוצה שוב להיות בזוגיות.

     

    עד לאחרונה היא הייתה בקשר ארוך עם גבר נשוי. הם הכירו לפני קצת יותר מ‭15-‬ שנים, כשנקראה לשירות מילואים. הוא היה קצין באותה יחידה, מבוגר ממנה בעשר שנים, נשוי ואב לילדים. הוא דיבר אליה כאל אדם מבוגר. היא עדיין הרגישה ילדה, וזה החניף לה.

     

    בהתחלה הייתה ביניהם רק ידידות: שיחות נפש, פגישות על כוס קפה. הוא חיזר אחריה בעדינות, כאילו בדרך אגב. אחרי כמה חודשים היחסים התפתחו לרומן סוער. בתקופת הידידות שלהם היא ידעה שיש לו "ידידות" נוספות. בהתחלה היא חשבה שזה חלק מהחיים – הרי יש לאנשים ידידים וידידות. בהמשך היא התעלמה מהן, חשבה שהיא יחידה ומיוחדת בחייו.

     

    היא אהבה אותו מאוד, היא אמרה. היא מאמינה שגם הוא אהב אותה. במשך שנים הוא הבטיח לה שאו-טו-טו הוא מתגרש מאשתו ויהיה רק איתה, אבל זה לא קרה. כל פעם היה לו תירוץ אחר: אשתו פוטרה מהעבודה, הילד שלהם עבר ניתוח, היו לו קשיים כלכליים. עם הזמן היא כבר לא ממש האמינה לתירוצים שלו, אבל גם לא לחצה עליו.

     

    הם נפגשו די הרבה, לפעמים גם בסופי שבוע. מפעם לפעם הם נסעו לחו"ל ביחד או לחופשות בארץ. אבל היא מעולם לא פגשה את חבריו, והוא לא הביע רצון להכיר את חבריה או את בני משפחתה. ובכל זאת היא חשבה שבסוף יהיה טוב. הוא הרי הבטיח לה.

     

    זה לא הסקס

    בשנים האחרונות היא ניסתה מפעם לפעם להיפגש עם גברים אחרים, בעיקר בתקופות שבהן הוא היה פחות זמין. אבל תמיד כשהכירה מישהו והקשר התחיל להתפתח, הוא היה חוזר פתאום לתמונה באינטנסיביות, ופעם אחר פעם היא ניתקה את הקשר הטרי ושבה לזרועותיו.

     

    אף אחד מהגברים האחרים שפגשה לא עשה לה את זה: אחד לא משך אותה, שני גר רחוק מדי, השלישי היה "לוזר" – היו לה אינסוף "סיבות‭,"‬ חלקן מופרכות לחלוטין, שגרמו לכך שהיא דחתה גברים ראויים שרצו אותה. "מה סיפק לך הקשר

     החלקי איתו‭,"‬ שאלתי, "אולי הסקס היה מטורף‭"?‬ יחסי המין לא היו מסעירים, היא אמרה, והיו מועטים יחסית. "סקס לא היה העיקר ביחסים בינינו‭,"‬ הדגישה.

     

    ניסיתי לברר קצת יותר על עולמה שמחוץ לקשר. היא למדה והגיעה להישגים נאים בעבודתה. קשרי המשפחה שלה מצומצמים. יש לה קומץ חברות טובות. לשאלתי אם מישהי מחברותיה ידעה על הקשר, היא אמרה שלא. "אף אחת מהן לא שאלה אותך למה את לא יוצאת עם גברים‭"?‬ תהיתי. חברותיה, מתברר, ניסו להכיר לה גברים, אבל אחרי שנייםשלושה דייטים היא פסלה כל אחד מהם.

     

    בשלב מסוים, כשהתקרבה לגיל ‭,37‬ אמרה לה אחת מהן שהרכבת מתחילה לברוח לה מהתחנה, ואולי כדאי שתשקול הריון מתרומת זרע. היא שוחחה עם "החבר" על כך, והוא התנגד להיות התורם. בלא ידיעתו היא הפסיקה להשתמש באמצעי מניעה, אבל לא נכנסה להריון.

     

    ומה קרה ליחסים שלכם באותה עת, שאלתי. הוא הפסיק להגיד לה שהוא אוהב אותה, היא סיפרה, וגם הפסיק להבטיח הבטחות לגבי העתיד. אולי הוא הרגיש שאת הופכת לתובענית מדי והרצונות שלך הופכים להיות ברורים יותר, הירהרתי בקול. "אני לא יודעת כמה הייתי סגורה לגבי הרצונות שלי‭,"‬ היא אמרה. "מעולם לא לחצתי שיעזוב את ביתו, ואפילו לגבי ההריון לא הייתי נחרצת. שיתפתי אותו במחשבות שלי, לא תבעתי ממנו משהו‭."‬

     

    ניסיתי לעכל את מה שסיפרה. לא הרגשתי שהייתה שם תשוקה גדולה מצד שניהם. הבנתי בין השיטין שהיא ידעה שאינה היחידה בחייו נוסף על אשתו, והיא לא באמת רצתה להינשא לו ולהקים איתו משפחה. הוא היה מאהב, לא בן זוג.

     

    משהו בפאזל היה חסר לי. לא רק אינפורמציה, אלא בעיקר למה היא הגיעה אליי ולמה דווקא עכשיו. היא מתקרבת לגיל ‭,40‬ והיא לא בטוחה שהיא רוצה זוגיות, ילדים, את שניהם או משהו מכל החבילה, היא הודתה. אין לה חשק. אין לה מוטיבציה.

     

    אומללות שמחה בחלקה

    השיחה שלנו הזכירה לי פגישה שהייתה לי לאחרונה עם כמה חברים ותיקים. לא נפגשנו תקופה ארוכה, ובפגישה ניסינו להשלים את החסר. תחילה כל אחד מאיתנו בחן את השינויים החיצוניים שעברו עלינו עם הזמן. עם חלקנו השנים היטיבו ועם האחרים מעט פחות. השיחה נסבה על הילדים ומעשיהם, על ההצלחות בעבודה וכמובן על בני הזוג הראשונים, המזדמנים והנוכחיים.

     

    מה שנחרת בזיכרוני מאותה פגישה היה התבטאותה של אחת החברות. היא הייתה נאה במיוחד בנעוריה והיא שומרת על מראה דק וצעיר גם היום. היא נשואה בשנית לגבר נחמד, ויש להם אוסף של ילדים – שלה, שלו ושלהם.

     

    האמת היא שהייתי מפרגנת לה גבר שווה יותר ונישואים מעניינים ומפרגנים יותר, אבל לא זו הנקודה. מגירושיה ועד שנישאה שנית היו לה קשרים שונים ומשונים. אחד מהם היה עם גבר נשוי. את הקשר ההוא היא תיארה כאילו נמשכה בשערות ונגררה על רצפת אספלט.

     

    הבטתי עליה ולא הצלחתי להבין איך אישה כל כך איכותית הייתה במצב כזה. רציתי לשמוע עוד, אך בעלה הסיט את הנושא, ובצדק. אחרי כמה ימים היא טילפנה וביקשה שניפגש. היא סיפרה לי מעט על הזוגיות הנוכחית שלה, ואני לא התאפקתי ושאלתי על הרומן עם הגבר הנשוי. היא סיפרה סיפור על אהבה וחושך, על תשוקה סוערת, על חלומות מנופצים, על דיכוי והתרסקות. היא הייתה מאוהבת קשות באותו גבר, ואם הוא לא היה משליך אותה ייתכן שהייתה נגררת עד היום.

     

    החברה שלי לפחות נהנתה מלהט יצרים, חשבתי. ואילו במקרה של המטופלת שלי גם זה לא היה. אמרתי לה שרומנים בדרך כלל מלווים במערבולת יצרים, במפחי נפש, בשמחות גדולות ובאכזבות גדולות, ואילו אצלה אני לא מרגישה אף אחד מהרגשות האלה.

     

    ההרגשה שלי הייתה שהיא מובילה את עצמה למקומות רגשיים לא מאיימים, לא תובעניים ולא שלמים, כאלה שאין סכנה שיצמח מהם קשר עם סיכוי לעתיד משותף. לא בכדי כל קשר שהתחיל להתהוות היא קטעה מסיבות כאילו רציונליות ובחרה בקשר לא רציונלי, שגונן עליה מפני קשר אמיתי.

     

    במהלך הטיפול היא הבינה את הפחד הגדול שלה מנטישה, מרגשות שאי אפשר לשלוט בהם, ממחויבות – גם לילד שאולי לא יחזיר אהבה מספקת. בעבודה שלה הדברים היו ברורים ומבוקרים, החיים שלה היו מסודרים ותחת שליטה. בזוגיות או

     בהורות יש עוד צד, שלא תמיד יודעים מה הוא רוצה ומרגיש.

     

    שלחתי אותה לדייטים, שוחחנו על הרגשות שעלו בה, גם על העניין וגם על היעדרו, מה קורה כשהוא מוצא חן בעיניה ומה קורה כשהוא מאכזב. בשלב מסוים היא התחילה לצאת עם גבר שהיו לה בעיקר דברים טובים להגיד עליו. היא התחמקה מלספר על מצבו המשפחתי, היא "מכרה" לי משהו על פרוד‭...‬

     

    חשבתי שוב על החברה שלי. היא לפחות הייתה מאוהבת, הייתה לה תקווה שדברים יהיו אחרת, ובסופו של דבר גם בנתה לעצמה חיים אחרים. אם להיות מעט צינית, לחברה שלי הייתה סיבה לכעוס על אותו גבר נצלן שנהנה מכל העולמות ואימלל אותה. המטופלת שלי אפילו לא נכנסה למסגרת של המאהבת המנוצלת והאומללה. היא אהבה את הסיטואציה והרגישה בה נוח.

     

    אישה שמתאהבת בגבר נשוי נחשבת ל"מפלצת" אם היא מצליחה לגרום לו לעזוב את משפחתו, או "קורבן לניצול" אם הגבר הזה הבטיח לה שיעזוב את אשתו ואז נעלם. אבל יש נשים שקשר עם גבר נשוי מתאים להן: הן בוחרות בזוגיות חלקית כיוון שהיא מגינה עליהן מפני מחויבות ולקיחת אחריות. קשר חלקי הוא תמיד בעייתי, אם כי לעיתים הוא מרגש יותר. כמו שאמרה חברתי: לפחות יש בו איזושהי תקווה. 

     

    הכותבת היא מומחית לרפואת נשים ומיילדות, סקסולוגית ופסיכותרפיסטית, מנהלת המרפאה לטיפול מיני בבי"ח בילינסון

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    זה לא ייגמר בחתונה. רומן עם נשוי
    צילום: jupiter
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים