החיים יפים: יש מיתון, יש אינפלציה, ויש ראש בחול
ישראל איננה אי בודד, ושר האוצר שטייניץ, שחושב שכאן אין מיתון בגלל שכאן יש אינפלציה, חי באשליות. האמת היא שיש כאן גם מיתון, אבטלה, וירידת שכר, וגם אינפלציה, כך שאנחנו מפסידים פעמיים. ומה עושה בנק ישראל בנידון? מחכה
המחירים שוב עלו. לא הפתעה גדולה. באופן ממש לא מפתיע אף אחד גם לא ממש מופתע מכך שהם עלו יותר מהתחזיות המוקדמות (0.7%-1%) - כי התחזיות שוב ושוב מפספסות מלמטה. ההפתעה תתרחש רק כשהבלתי אפשרי יקרה - כשנתחיל לשלם פחות. ואל תעצרו את הנשימה בציפייה לכך.
מה כן יורד? השכר הממוצע. מה שאומר שאנחנו מקבלים פחות אבל משלמים יותר. זאת אומרת, אלו מאתנו שעדיין מקבלים משכורת, כיוון שעוד ועוד אנשים ממשיכים להצטרף לשורות המובטלים, שמספרם כבר הגיע בחודש מאי ל-250 אלף.
נכון, המחירים עלו ביולי גם בגלל היטל הבצורת ועליית המע"מ שהיו ידועים מראש, ואלה הן התייקרויות חד פעמיות. הבעיה היא שגם הדלק התייקר והנופש התייקר, והירקות, ואחזקת הדירה, והמזון והתקשורת ועוד ועוד. וזה בדיוק מה שאנחנו משלמים - עוד ועוד.
שר האוצר, יובל שטייניץ, חושב שעליות המחירים הן חיוביות, שהן מהוות סימן לסוף המיתון. אבל לא משנה כמה עמוק נקבור את הראש בחול, המיתון עדיין כאן. המשקיעים אולי חוגגים בבורסה – אבל שיעור האבטלה עולה (8.4%), והפעילות היצרנית במשק מצטמצמת.
גם ניצני ההתאוששות, שיש מי שמחפשים בזכוכית מגדלת ומייח"צנים בתקווה ליצור מומנטום חיובי - רחוקים מלייצג מגמת צמיחה של הכלכלה הריאלית. כך, לדוגמא, התבשרנו השבוע מכירות רשתות השיווק שממשיכות לעלות; אבל חלק ניכר מאותן עליות מקורן, באופן פרדוקסלי, דווקא בעליות המחירים: כשמשלמים יותר עבור אותם מוצרים (בכל זאת, חייבים לאכול) - הפדיון עולה.
אל תבינו לא נכון, זה נחמד לחשוב שישראל היא אי בודד, אבל היא לא. המיתון הגלובאלי עדיין כאן, וגם אם ההידרדרות מתמתנת - אין מדובר בשינוי מגמה. ישראל, ככלכלה מוטת ייצוא, תמשיך להיות מושפעת מהמצב בחו"ל. שם, אגב, האינפלציה אינה זוקפת את ראשה . בארה"ב, למשל, מדד המחירים לצרכן נותר ביולי ללא שינוי, ובאירופה הוא צנח ב-0.7% .
אומנם לא מעט כלכלנים, חלקם ידועי שם, מעלים את האפשרות שהגענו לתחתית – אך גם הם מדגישים כי ההתאוששות העולמית תהיה איטית ותיקח זמן רב.
כך שהאינפלציה הגבוהה שאנו חווים, בנתונים הנוכחיים של הידרדרות, או לכל הפחות סטגנציה (קיפאון), רחוקה מלהיות חיובית.
ומה עושה בנק ישראל בנדון? לא יותר מדי. שם דווקא לא משוכנעים שהמיתון נגמר ודוחים את ההחלטה על העלאת הריבית ככל שניתן. זאת, מתוך רצון להימנע מרמת ריבית גבוהה יותר (המבטאת את עלות השימוש בכסף) שעלולה לדכא את הפעילות היצרנית במשק. ואכן, כבר עם פרסום המדד דאגו במגזר העסקי להזהיר את הנגיד ש"זו תהיה טעות חמורה להעלות את הריבית ולפגוע בפעילות במשק".
אך למרות שעד עתה שם נגיד בנק ישראל את הדגש דווקא על היציאה מהמיתון, לנוכח המדד האחרון גוברת הסבירות שפישר יעלה את הריבית כבר בחודש הקרוב - ואולי טוב שכך. משום שאם המשכורות ימשיכו להישחק, ועדי העובדים לא ישתקו עוד זמן רב; וכדאי לפעול לפני שיתחילו הדרישות לתוספות יוקר, העיצומים והשביתות, שיפגעו ביציאה מהמיתון, ועליות השכר שעשויות לגרום לסחרור אינפלציוני בשל מערכת ההצמדות במשק.
וכל זאת, מבלי להזכיר לנגיד שהמטרה הראשונה של בנק ישראל הייתה ונותרה שמירה על יעד האינפלציה (1%-3%). מטרה שהוא נכשל בהשגתה שוב ושוב בשנים האחרונות - ולפי מגמת העלייה בציפיות האינפלציה, כנראה שגם בשנים הקרובות.
