שתף קטע נבחר

  • דעות ומאמרים
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    דיאטת פחמן: במקום קלוריות, סופרים פליטות
    מה אומרים לאנשים בדיאטה? לעקוב אחר מה שהם מכניסים לפה ולנסות להפחית כמויות. העולם שלנו צריך גם הוא דיאטה - דיאטה של פחמן דו-חמצני. הגז הזה מציל את חיינו בטבע, אבל כל הדלקת אור וכל מוצר שאנו קונים פולט כמויות גדולות שלו לאוויר, ועכשיו יש יותר מדי

    כולם מדברים על דיאטה וחיים בריאים, והכל באמת נשמע מאוד הגיוני, אבל כידוע יש פער גדול בין הרצוי למצוי, בין הרצון למעשה. איך מתגברים עליו ועושים שינוי אמיתי בחיים?

     

    את השאלה הזו - וגם לא מעט תשובות עליה - תמצאו בוודאי בערוץ הבריאות של ynet ובמדורים אחרים. אבל שאלה דומה אפשר לשאול על החיים שלנו גם במובן הירוק. הרי כולם רוצים לשמור על העולם, וכולם נגד זיהום - אבל איך עושים את השינוי?

      

    כשלב הראשון צריך לדעתי לפרק את הפחד שמשתק את כולנו בכל פעם שמנבאים לנו שהעולם עומד להיחרב. צריך לעצור לרגע ולנסות ולהבין מה בדיוק קורה ומה עושים עם זה? במלים אחרות - צריך למצוא את ליבת המשבר ולפרוט אותה מהלכה למעשה.

     

    לא בכדי ההתחממות הגלובלית עומדת בחזית המאבק הסביבתי בשנים האחרונות. ראשית מפני שבמרכזה נמצאת ההבנה שכל אחד ואחד מאיתנו, כמעט בכל פעולה שהוא מבצע, משפיע על הטבע והאנושות כולה, וההתחממות משפיעה לפיכך על מהלך חייו של כל אחד מאיתנו. זו תופעה חוצה גבולות ולאומים, המאחדת את אזרחי העולם - גם אם לפעמים היא נשמעת כמו תסריט של סרט אסונות.

     

    אך יש לתופעת ההתחממות הגלובלית עוד "יתרון": היא מקפלת לתוכה את כל המורכבות של הנושא הסביבתי: היא מדברת על תאגידים ואזרחים פשוטים באותם פרמטרים, על שימוש מושכל במשאבים ועל העיוות המוסרי שבו הליכלוך של אחד פוגע בכולם.

     

    אז מה פוגע בנו?

    יש מספר אשמים, אבל אחד העיקריים מביניהם הוא גז אחד, לא רעיל, לא נראה לעין וללא צבע וריח. פחמן דו-חמצני שמו. אנחנו מכירים אותו היטב: הוא מתסיס לנו את המשקה בכוס ומתפיח לנו את הלחם ועוגות השמרים. יש לו גם תפקיד מרכזי בטבע, כמקור הראשוני לכל חומר אורגני שנוצר בתהליך פוטוסינתזה, ומתחיל את שרשרת המזון.

     

    יש לו עוד תפקיד: הוא שומר על טמפרטורה שמאפשרת חיים על פני כדור הארץ. אבל הבעיה נוצרת כשיש יותר מדי ממנו. הפחמן הדו-חמצני אמנם נקלט בחומרים האורגניים בטבע, אך כשאנו, בני האדם, שורפים דלק או חומר אורגני אחר, אנו פולטים כמויות גדולות של פחמן דו-חמצני לאוויר, ומשבשים את האיזון.

     

    כשנוצר עודף של הפחמן הדו-חמצני באוויר הוא כולא יותר ויותר מחום השמש בתוך האטמוספירה. קוראים לזה אפקט החממה - תהליך ששומר עלינו שלא נקפא אבל כשהוא משתבש הוא גורם להתחממות האטמוספירה, המים והקרקע - התחממות גלובלית. זו שמובילה לשינויים במחזורי האקלים, להתמוססות קרחונים, להצפות ולבצורת, להתפרצות מגיפות, לירידת בכמות המים השפירים ולפגיעה במגוון הביולוגי. 

      

    אשם יש. אבל איך מצילים את העולם?

    התשובה היא: כמו בדיאטה. אם בדיאטה ממליצים המומחים לספור קלוריות ולהפחית אותן בהדרגה, כשרוצים להכניס את העולם לדיאטת פחמן דו-חמצני, צריך לספור כמויות שנפלטות ולהפחית אותן.

     

    מה פולט פחמן דו-חמצני? כל דבר כמעט: כל תהליך ייצור תעשייתי וכל שינוע בכלי תחבורה. כך יוצא שכמעט כל דבר שאנו רוכשים כרוך בפליטה של פחמן דו-חמצני לאוויר. את מכלול הפליטות שלנו - האוכל שאנו צורכים, הספר שאנו קוראים, בניית הבית, החשמל, הובלת המים, הטיפול בביוב, השיחה בטלפון - להכל יש תג מחיר פחמני: תביעת רגל פחמנית.

     

    זה נשמע מפחיד ומטורף, שכל מה שאנו עושים פולט פחמן שפוגע בכדור הארץ. זה לא אומר שצריך להסתגר בחדר בלי לנשום. גם אנשים בדיאטה לא צמים - הם רק מודעים למה שהם אוכלים, ומנסים להפחית את הכמויות.

     

    המודעות לנושא הולידה לא מעט מחשבונים שמאפשרים לכל אחד לברר מהי טביעת הרגל הפחמנית שלו (carbon footprint) - כמה פחמן דו-חמצני הוא פולט לאוויר על פי אורח חייו היומיומי. כמו בדיאטה - שם בירור המשקל והצבת יעד הוא השלב הראשון, כך בירור טביעת הרגל הפחמית היא השלב הראשון בדרך להפחתה של הפליטות, ואורח חיים שפוגע פחות בסביבה.

     

    סליחה, כמה פחמן עולה הלחם הזה?

    אמצעי נוסף הוא סימון טביעת כף הרגל הפחמנית של מוצרים (carbon labeling) - בדיוק כפי שמסמנים את הערך הקלורי שלהם. איך מחשבים את ההשפעה של כיכר לחם למשל? לוקחים בחשבון את כמות הפחמן הנפלטת בתהליך גידול החיטה, המים, הדישון וההדברה, האנרגיה שהובילה אותה לטחנת הקמח והפכה אותה לקמח, כוח האדם שדרוש למשימה והטיפול בפסולת. מוסיפים את תג המחיר הפחמני של השמרים, הביצים, המלח, האפייה, העטיפה - וייצור חומר העטיפה - ההובלה וההפצה למדף המכולת.

     

    אם יהיה תג מחיר כזה לכל מוצר, ניתן יהיה להשוות ביניהם ולהעדיף את המוצרים שבתהליך ייצורם נפלט פחות פחמן. נשמע מופרך - בקרו בהזדמנות במרכול גדול בבריטניה או מדינות אחרות באירופה ותראו את התוויות. אגב, גם למוצר יצוא ישראל מוביל יש כבר תווית פחמנית - תפוזי ג'פה הנמכרים בבריטניה.

     

    איך מפחיתים את תווית הפחמן של מוצר: על ידי שימוש באנרגיה מתחדשת בזמן הייצור, שימוש בפחות חומרי דישון והתייעלות אנרגטית של היצרנים. ומה אנו יכולים לעשות? להעדיף מוצרים עם פחות עטיפות או עטיפות מחומר ממוחזר, או מוצרים שמיוצרים קרוב לבית ולא נסעו הרבה קילומטרים עד שהגיעו למדף. 

     

    השימוש בטביעת כף הרגל הפחמנית ככלי להובלת שינוי סביבתי הולך ומתרחב בעולם כולו. בישראל הנושא אפילו לא בחיתוליו, אבל לא רחוק היום בו נתחיל גם אנחנו לחפש בסופר את תווית הפחמן הדו-חמצני של כל מוצר. אולי אז גם תתחיל המדינה לבחון את תביעת כף הרגל הפחמנית של תהליכים ושל חברות, ותתמרץ כאלה שפולטות פחות. כי אולי לא כולנו צריכים דיאטה, אבל לבטח כולנו צריכים דיאטת פחמן דו-חמצני.

     

    • כמה פחמן שווים מכנסי ג'ינס, קילו תפוחים, ספר או המבורגר בלחמניה? כמה מזיקה נסיעה של 5 ק"מ במכונית או הפעלה של מכונת הכביסה? וכמה עצים צריך כדי לספוח חזרה את כל הפחמן הזה? הנה טבלה שתעזור לכם למדוד ולהיכנס לדיאטה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כמה פחמן דו-חמצני נפלט בשביל הלחם שלכם?
    צילום: ירון ברנר
    מומלצים