שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: מריאן הול, רויטרס
    איך צביעת הבית עלולה לפגוע במערכת החיסונית
    15 העיתונים הרפואיים החשובים ביותר מדווחים על עלייה בשיעור החולים בצליאק, טרשת נפוצה, סוכרת נעורים, קרוהן ועוד קרוב ל-100 מחלות אוטואימוניות. החשד: החשיפה היומיומית לרעלים סביבתיים היא הטריגר לעלייה זו. מה בין צביעת הבית ובין המערכת החיסונית שלנו, ואיך בכל זאת ניתן לצמצם את החשיפה שלנו למזיקים? כתבה שלישית בסדרה

    לופוס, טרשת נפוצה, סוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים‭,(‬ דלקת מפרקים שגרונתית, קרוהן, קוליטיס כיבי ועוד קרוב ל‭100-‬ מחלות אוטואימוניות הן המקבילה הרפואית ל"אש ידידותית" בצבא. מערכת החיסון, שאמורה להגן על הגוף, מתחילה לפתע להשתגע, והיא תוקפת והורסת רקמות בריאות. האתר המותקף משתנה ממחלה למחלה: בסוכרת מסוג 1 אלה תאי הבטא בלבלב, בקרוהן וקוליטיס מותקפת מערכת העיכול, בטרשת נפוצה מותקפים תאי העצב, בדלקת מפרקים שגרונתית מתמקדת המתקפה במפרקים, ואילו בלופוס היא עלולה לפגוע בכל מערכות הגוף.

     

    בעשור האחרון דיווחו 15 העיתונים הרפואיים החשובים ביותר על עלייה בשיעורי המחלות האלה. כך לדוגמה, על פי נתונים מאגודת הסוכרת העולמית, השכיחות של סוכרת מסוג 1 עלתה ב‭5%-3%-‬ בשנה בכל העולם. בישראל, על פי רישום מקרי הסוכרת בקרב ילדים ובני נוער, שיעור הופעת המקרים החדשים עלה בכ‭40%-‬ מאז ‭.1997‬

     

    הרבה יותר מגניטיקה גרועה

    לפי מחקרים, השיעור של קרוהן וקוליטיס כיבי – שתי מחלות מעי דלקתיות – עלה פי שלושה מאז תחילת שנות ה‭.90-‬ בישראל, מחקר אורך בקרב אוכלוסיית הקיבוצים, שביצע פרופ' ירון ניב, מנהל המחלקה הגסטרואנטרולוגית במרכז

     הרפואי בילינסון, מצא שב‭30-‬ השנים האחרונות הוכפלה השכיחות של קוליטיס כיבי, והשכיחות של מחלת קרוהן עלתה פי ארבעה.

     

    מחלה אוטואימונית נוספת שבה נרשמה עלייה דרמטית היא צליאק. מחקר שהתפרסם ביולי השנה בכתב העת ‭'Gastroenterology'‬ מצא ששכיחות המחלה, המתבטאת באי-סבילות לחלבון גלוטן בדגנים, עלתה ב‭40-‬ השנים האחרונות פי ארבעה. לדברי פרופ' ניב, בישראל שכיחות המחלה עומדת על מקרה אחד ל‭100-‬ לידות, אך אין נתונים על השינויים בשכיחות. "עם זאת, נתונים מארה"ב מצביעים על כך שהרבה אנשים שחולים במחלה אינם מאובחנים‭."‬

     

    מה גורם לגידול במחלות האוטואימוניות? האמת המפחידה היא שאף אחד לא באמת יודע. לכל המחלות האוטואימוניות יש רקע גנטי, אך הגנטיקה איננה מסבירה את העלייה בשכיחות, כך שברור שחייבים להיות מרכיבים נוספים, סביבתיים, שהחשיפה להם היא הטריגר להתפרצות המחלות.

     

    כבר שנים רבות מחפשים החוקרים גורם זיהומי במחלות האלה, אך ללא הצלחה. בשנים האחרונות ההסבר העיקרי לתופעה הוא תיאוריית ההיגיינה, שלפיה הבתים שלנו, הנקיים מחיידקים, והחיסונים שהצליחו למגר מחלות זיהומיות רבות חיסלו את האתגרים שניצבו בעבר בפני מערכת החיסון, וכתוצאה מכך היא אינה לומדת להגן עלינו כיאות בגיל צעיר. זו תיאוריה מעניינת, שיש לה גם עדויות מחקריות משכנעות, אך האם היא לבדה יכולה להסביר את העלייה בכל כך הרבה מחלות?

     

    הטריגרים שמסביבנו

    בשאלה זו עוסק הספר 'המגפה האוטואימונית‭,'‬ שראה אור לפני כשנה (ותורגם לעברית בהוצאת פוקוס‭.(‬ המחברת, דונה ג'קסון נקאזאווה, עיתונאית וחוקרת אמריקאית, אספה במשך שלוש שנים עדויות ממחקרים שהתמקדו בנושא וראיינה מדענים ומומחים בעלי שם בעשרת המוסדות המובילים בארה"ב. "המומחים הסכימו כמעט פה אחד שהחשיפה היומיומית שלנו לרעלים סביבתיים, דרך האוויר שאנו נושמים והמוצרים שאנו צורכים, היא טריגר משמעותי להתפרצות המחלות האוטואימוניות‭,"‬ היא אומרת בראיון ל'זמנים בריאים‭.'‬

     

    בהקדמה לספר כותב ד"ר דאגלס קאר מבית החולים ג'ונס הופקינס כי בארבעת העשורים האחרונים מערכת החיסון שלנו מתמודדת עם אתגר קשה מדי. "משהו גורם לה לטעות לעיתים קרובות מדי בין תאים זרים לתאים מוכרים ולתקוף את רקמות הגוף עצמו‭...‬ סביר להניח שהטעות האיומה הזו היא תוצאה של הרעלים הסביבתיים שאליהם אנו נחשפים היום, המשבשים את התקשורת של מערכת החיסון עם שאר איברי הגוף‭."‬

     

    "מחקרים אחרונים, הן בחיות והן בבני אדם, מספקים תובנות מטרידות בנוגע לשאלה כיצד יכולה אפילו חשיפה במינונים נמוכים לגרום למערכת החיסון שלנו להשתולל‭,"‬ מסבירה נקאזאווה. "כך למשל, עכברים שנחשפו לחומרי הדברה ברמות הנמוכות פי ארבעה מאלה שקבע ה‭EPA-‬ (הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה) כבטוחות עבור בני אדם, נמצאו בסיכון גבוה יותר לחלות בלופוס לעומת מי שלא נחשפו למזהמים האלה. עכברים שצרכו מינונים נמוכים של טריכלורואתילן – כימיקל המשמש בניקוי יבש, במדללי צבע ביתיים ובדבקים – ברמות שה‭EPA-‬ מעריך כבטוחות פיתחו במהירות צהבת אוטואימונית. ואילו רמות נמוכות של ‭,PFOA‬ תוצר פירוק של טפלון, שנמצא בשתן של ‭96%‬ מהאנשים שנבדקו על ידי ה‭,CDC-‬ פגעו בהתפתחות מערכת החיסון של חולדות.

     

    "העדויות ממחקרים תעסוקתיים מדאיגות אפילו יותר, שכן עכברי המעבדה במקרה הזה הם אנשים. בשנה שעברה פירסמו מדענים מאוניברסיטת וושינגטון ממצאים ממחקר שארך 14 שנים על 300 אלף מקרי מוות ב‭26-‬ מדינות. הם מצאו שאנשים שעבדו עם חומרי הדברה, טקסטילים, ממיסים, בנזן, אסבסטים ותרכובות אחרות היו בסיכון גבוה יותר משמעותית למות ממחלה אוטואימונית לעומת אנשים שלא עבדו עם חומרים כאלה. במקביל מחקרים חדשים מראים קשר בין עבודה עם חומרים כגון ממיסים, אסבסטים ו‭PCBs-‬ (תרכובות של כימיקלים אורגניים סינתטיים הדומות לדיוקסינים ונמצאות במכשירים חשמליים, בצבע ובמוצרי פלסטיק) לבין שכיחות גבוהה יותר של מחלות אוטואימוניות.

     

    הכשל האוטואימוני: ספר מגוף ראשון 

    הרעיון לכתוב את ספרה 'המגפה האוטואימונית' עלה במוחה של דונה ג'קסון נקאזאווה, עיתונאית אמריקאית, לאחר שבעצמה חלתה לפני כשלוש שנים במחלה אוטואימונית – תסמונת גיאן-בארה (שבה מערכת החיסון הורסת את מעטפת

     המיאלין של העצבים) ששיתקה את זרועותיה ורגליה למשך חודשים.

     

    "במשך תקופה ארוכה הייתי משותקת לחלוטין‭,"‬ היא מספרת בראיון ל'זמנים בריאים‭.'‬ "לא הייתי מסוגלת להשתמש ברגליי ובידיי, לחבק את ילדיי או להקליד מילה במחשב‭."‬

     

    המחלה הותירה אותה עם קוצב לב, פגיעה בתחושה בידיים וברגליים, הפרעות במערכת העיכול ובעיות קשות נוספות. "ועדיין‭,"‬ היא אומרת, "אני מחשיבה את עצמי בת-מזל, מפני שאני מכירה חולים עם פחות מזל משלי. לקח לי חמישה חודשים ללמוד ללכת שוב. באותה תקופה החלטתי שאם אוכל אי פעם לחזור ולהקליד, אכתוב על הגורמים למחלות אוטואימוניות ומה אפשר לעשות לגביהם. כשמצבי השתפר התחלתי לשוחח עם מדענים בשטח, ולאט-לאט הבנתי שהסיפור הרבה יותר גדול בעצם. המחלות הללו הפכו למגפה מפחידה.

     

    "לא פשוט להשיג הוכחה חד-משמעית לגבי הקשר בין כימיקלים תעשייתיים למחלות אוטואימוניות בבני אדם. אפשר לחשוף עכברי מעבדה לכימיקלים ולחפש סימנים למחלה אוטואימונית כעבור מספר שבועות עד חודשים, אך בבני אדם המחלות הללו מתבשלות לאט, על אש קטנה, ולעיתים יכולות לחלוף שנים עד שהתסמינים מופיעים. בינתיים‭,"‬ מזהירה נקאזאווה, "אנו עלולים לשמש כמשתתפים לא מודעים במחקר בלתי מבוקר, בעודנו ממתינים לראות אם הרמות הגדלות והולכות של מזהמים באוויר, במים ובסביבה שלנו הם הסיבה לעלייה במחלות האוטואימוניות.

     

    זיהום לוקאלי: למה באזור חיפה חולים יותר?

    זיהום אוויר והסוכרת: כך עולה הסיכון שלנו לחלות

     

    הכתבות הבאות בסדרה:

    • מומים במערכת הרבייה: מתקפה של משבשי ההורמונים.
    • הפרעות קשב וריכוז: עדויות מרשיעות נגד חומרי הדברה.
    • מחלות הסרטן: החשיפה משנה את הדי-אן-איי.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כימיקלים שתוקפים רקמות בריאות
    צילום: jupiter
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים