שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    61%: נעדיף חינוך פרטי על הממלכתי
    הציבור הישראלי מביע אי אמון במוסדות החינוך של המדינה, כך עולה מסקר מיוחד של ynet ו"יסודות" לפתיחת שנת הלימודים. וגם: אלו מקצועות יש לתגבר ואיך משפרים את מעמד המורה?

    העיר פתח תקווה והמדינה כולה סערה השבוע בעקבות סירובם של שלושה בתי ספר לקלוט תלמידים מעולי אתיופיה, ומגמת התבדלות של החינוך הפרטי זכתה לביקורת נוקבת אף מנשיא המדינה וראש הממשלה. אך לאילו מוסדות היינו אנחנו שולחים את ילדינו? סקר ynet יהדות ועמותת יסודות שנערך לקראת 1 בספטמבר – תחילת שנת הלימודים – מגלה כי רוב הציבור מעדיף את החינוך הפרטי על פני הממלכתי, ולמעשה מביע אי-אמון במוסדות החינוך של המדינה. ועוד בסקר: את מעמד המורים יש לשפר בהעלאת שכרם ובלימוד מקורות יהודיים על החובה לכבדם, ומקצוע האזרחות הוא הראשון שצריך לתגבר.

     

    סקר ynet-יסודות נערך על ידי מכון המחקר פאנלס וכלל 505 מרואיינים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסיה היהודית הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המירבית: 4.4%±.

      

    בחלק הראשון והאקטואלי מכולם נשאלו המשתתפים האם היו מעדיפים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר מאחד הזרמים הממלכתיים או לחינוך הפרטי. 61% אמרו כי היו בוחרים במוסד פרטי, 34% בלבד בממלכתי או ממלכתי-דתי ו-5% השיבו: "לא משנה לי".  

     

    פילוח להגדרות דתיות מלמד, כצפוי, כי החרדים בוחרים ברובם במוסדות פרטיים משלהם (81%), אך מעניין לגלות כי גם החילונים והמסורתיים מבכרים את בית הספר הפרטי על פני המלכתי (66% ו-51% בהתאמה). לעומתם, דווקא הציבור הדתי, המזוהה עם בתי הספר הפרטיים בפתח תקווה, מעדיף את הממלכתי או הממלכתי דתי (57%) על פני החינוך הפרטי (42%).  

     

    אזרחות, יהדות או ציונות?

    בשאלה השניה הוצגו למרואיינים שמות שלושה מקצועות לימוד, והם התבקשו לנקוב באחד מהם – אותו היו רוצים שילדיהם ילמדו בבית הספר מלבד לימודי החובה. 42% בחרו באזרחות, 31% ביהדות ורק 21%  - ציונות. יתר הנשאלים - 6% - היו מעדיפים מקצוע אחר.

      

    מניתוח התוצאות עולה כי דווקא החרדים, הדתיים והמסורתיים, המתוגברים בלימודי יהדות, בחרו באפשרות זו כראשונה (91%, 78% ו-43% בהתאמה), כאשר בין החרדים אף אחד לא מציין את לימודי הציונות כעדיפים. בקרב החילונים מקצוע האזרחות מוביל (56%) והיהדות נבחרה כאפשרות האחרונה (12%).

     

    ומה יביא לשינוי היחס של

    החברה והתלמידים כלפי המורים? 34% סבורים כי העלאת שכרם ישפר את המצב, 24% אמרו כי לימוד מקורות יהודיים העוסקים בכיבודם – עדיף, 19% משוכנעים כי מניעת התערבות ההורים במערכת החינוך היא הפיתרון, 17% השיבו כי קימת התלמידים לכבוד המורים בתחילת השיעור תועיל יותר, ו-6% בחרו ב"ביגוד מכובד למורים".

      

    בפילוח להגדרות דתיות נמצא כי החרדים, הדתיים והמסורתיים רואים את לימוד המקורות היהודיים בנושא כפיתרון הטוב ביותר (75%, 49% ו-34% בהתאמה), ואילו החילונים סבורים כי העלאת שכר המורים היא שתביא לשינוי יחס החברה והתלמידים כלפיהם (41%).

     

    מנכ"לית "יסודות", שושי בקר, מסרה בתגובה לתוצאות כי "שני מרכיבי הזהות של מדינת ישראל הם יהדות ודמוקרטיה, הבעיה במדינת ישראל היא שמרכיבי הזהות האלה לא נתפסים כחופפים ומחזקים אחד את השני אלא כמנוגדים. זה מה שרואים בסקר - החילונים מצביעים בצורה מסיבית עבור לימודי אזרחות המחזקים את הדמוקרטיה (55%) ומזניחים את היהדות (רק 11%) ואילו הדתיים והחרדים - ההיפך". 

     

    בקר מודאגת מחוסר האימון שגם החילונים וגם החרדים מגלים במדינה ומוסדותיה. לדבריה, "הוא בא לידי ביטוי בזה שהם מעדיפים ברוב גורף בית ספר פרטי ומעניין שהציבור הממלכתי ביותר הוא המגזר הדתי שמעדיף את החינוך הממלכתי. נראה שכדי להגיע למדינה שרב אזרחיה מזדהים עימה ועם מטרותיה יש לחזק את לימודי היהדות בחינוך הממלכתי ואת החינוך לדמוקרטיה ואזרחות במדינה יהודית ודמוקרטית אצל הדתיים".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הולכים לבית הספר הבוקר
    צילום: גיל יוחנן
    בקר. חוסר אמון
    צילום: מוטי חקשור
    מומלצים