שתף קטע נבחר

זירת הקניות

חברה בינ"ל תמפה את פליטת גזי החממה בישראל

כ-90 יום לפני כנס האו"ם בקופנהאגן, שם תידרש ישראל להציג את יעדי הפחתת פליטות גזי החממה שלה כמו שאר המדינות המפותחות, עושה ישראל את הצעד הראשון בנושא. חברת הייעוץ מקינזי תמפה את פליטות גזי החממה במשק הישראלי, ותמליץ על תוכנית פעולה להפחתתן

בתחילת דצמבר יתקיים בקופנהגן כנס האו"ם, בהשתתפות ראשי מדינות ושרים בכירים, כדי לגבש מדיניות עולמית להפחתת פליטות גזי החממה לשנים הבאות. בכנס אמורה להיסלל הישורת האחרונה להסכם כלל-עולמי, שיחליף את אמנת קיוטו ב-2012. זו תהיה גם הפעם הראשונה בה ישראל תידרש לעמוד בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם ולהתחייב רשמית על יעדי הפחתת פליטות גזי החממה שלה.

 

היום (ד'), כ-90 יום לפני הכנס בקופנהאגן, עושה ישראל את הצעד המשמעותי הראשון בנושא: המשרד להגנת הסביבה הודיע כי שכר את שירותיה של חברת הייעוץ הבינלאומית מקינזי, כדי שזו תמפה עבורו את מצאי הפליטות הארצי ותמליץ על תוכנית להפחתתן.

  

על פי תוכנית העבודה של המשרד, עשרת השבועות הקרובים יוקצו לתהליך המיפוי וכתיבת הדו"ח המסכם של מקינזי בנושא. הדו"ח צפוי לכלול הן את פוטנציאל הפחתת פליטות גזי החממה בישראל, את הדרכים להשגת היעדים ואת העלויות הכרוכות בכך. בין היתר תגבש מקינזי גם הערכה של פוטנציאל ההפחתה העתידי של ישראל, שיתבסס על שינויים טכנולוגיים הצפויים בשנים הבאות.

 

הניתוח שחברת מקינזי צפויה לבצע יכלול עשרה מגזרים במשק הישראלי: חשמל, גז ונפט, בטון, כימיקלים, תעשיות אחרות, תחבורה, בניין, פסולת, יערנות וחקלאות. במשרד מציינים כי המיפוי נועד לתמוך בבניית אסטרטגיה להפחתת גזי החממה של ישראל והוא צפוי לשמש כלי לדיונים בוועידת קופנהגן.

 

במשרד להגנת הסביבה הדגישו כי אחת המטרות המרכזיות של הפרויקט תהיה יצירת "עקומת עלות" - כלי אשר פותח במקינזי באמצעות מיפוי של כ-250 "מנופים טכנולוגיים" להפחתת פליטות גזי חממה. עקומה זו מחשבת את העלויות והתועלות של מנופים אלו. מאז פרסום עקומת העלות העולמית, לפני כשנתיים, 20 עקומות עלות לאומיות הושלמו או נמצאות בתהליכי גיבוש ברחבי העולם, בין השאר בארצות הברית, בריטניה, גרמניה וסין. 

 

עוד לפני שנשכרו שירותיה של החברה, עלתה בכנסת הצעת החוק להפחתת פליטות גזי החממה, שנתמכה על ידי 70 ח"כים בקריאה הטרומית. אלא שלפני שנמשך תהליך החקיקה התפזרה הכנסת ולאחר מכן הוחלט שלא להחיל על ההצעה דין רציפות.

 

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר כי "לראשונה יהיה בידנו מאגר נתונים אחיד ומקובל על כלל מקבלי ההחלטות שעל בסיסו ניתן לבנות אסטרטגיה לאומית להפחתת פליטות גזי החממה. בכוונתי להמליץ בפני הממשלה על יישום יעדים שאפתניים שיעמידו את ישראל בחזית אחת עם המדינות המפותחות בעולם, במסגרת תוכנית לאומית כוללת למאבק בהתחממות הגלובלית".

 

אך שכירת שירותיה של מקינזי הוא רק השלב הראשון. בהמשך תידרש ישראל להתאים את יעדי ההפחתה שלה בהתאם להבנות שיושגו בקופנהגן. אז יידרש המשרד להגנת הסביבה להוביל החלטת ממשלה בנושא, שתקבע יעדי הפחתת פליטות בהתבסס על המיפוי. בשלב השלישי תגבש ועדה בינמשרדית שהוקמה לנושא את היעדים לכדי צעדים ממשיים בשטח, במסגרת תוכנית פעולה לאומית להפחתת הפליטות. 

 

"זהו צעד ראוי, שכן בכך הצליח המשרד להגנת הסביבה להביא לפתחה של הממשלה את הדיון בנושא בוער זה שלושה חודשים לפני ועידת קופנהגן", אמרה מנכ"ל "אדם טבע ודין", עו"ד ציפי איסר-איציק, שניסחה את הצעת החוק שלא אושרה בכנסת. "יחד עם זאת יש לזכור כי ההחלטה בנושא תתקבל על ידי הממשלה והעומד בראשה. המבחן בפניו תעמוד הממשלה יהיה מבחן התוצאה: אילו יעדי הפחתה תבחר להציב למשק הישראלי וכיצד תאכוף עמידה ביעדים אלה".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
תחנת הכוח רוטנברג באשקלון. ארכיון
צילום: שקד אנג'ל
מומלצים