שתף קטע נבחר

זירת הקניות

התחלה של שינוי: הביוב לא יזרום לנחל חרוד

לאחר שנים של סחבת ביורוקרטית ומחלוקות כספיות - ומיליוני מ"ק של שפכים שזיהמו את נחל חרוד - יופעל בהדרגה מתקן טיהור השפכים האזורי, ויחל התהליך האיטי של שיקום הנחל הזורם לנהר הירדן

במשך שנים היה נחל חרוד אחד המזוהמים בישראל, תוצאה ישירה של הזרמת ביוב לאפיקו. כעת, לאחר מחלוקות ארוכות שנים ועיכובים ביורוקרטיים - ובזכות עשרות מיליוני שקלים שהושקו - החל לפעול, באופן חלקי בינתיים, מתקן טיהור השפכים האזורי.

 

המתקן יטפל בשפכים של בית שאן, המועצה האזורית עמק המעיינות והמועצה האזורית גלבוע. לכשתסתיים הרצתו יחוברו אליו, בשלב ראשון, שני הקיבוצים הסמוכים שדה אליהו וטירת צבי. עד ראש השנה צפויה להתחבר למתקן גם העיר בית שאן. בחודשים הבאים צפויים להתחבר למתקן גם יישובי המועצה האזורית עמק המעיינות, שהשקיעה בפרויקט כ-60 מיליוני ש"ח. במקביל מקדמת גם המועצה האזורית גלבוע את השלמת מערכות ההולכה של השפכים למתקן. 

 

נחל חרוד, הנקרא על שמו של מעיין חרוד, זורם לאורך של כ-32 ק"מ עד שפכו לירדן. כבר בשנת 1992 הוקמה לנהל מנהלת שמטרתה העיקרית היתה שיקומו, אך בפועל במשך כל השנים שימש הנחל כתעלת ניקוז עבור שפכי היישובים, המפעלים וחקלאי האזור שעשו בו שימוש לטובת בריכות הדגים. נחל חרוד הוא אחד האחראים לזיהום הכבד בירדן הדרומי - זיהום שהביא לסגירתם לטבילה של אתרים הקדושים לנצרות.

 

הפעלת המט"ש התאפשרה כעת לאחר שבמשך שנים התעכבה התוכנית בשל מחלוקות ביורוקרטיות שונות. כתוצאה מפעולות אכיפה ולחצים שהפעיל המשרד להגנת הסביבה מול הרשויות, וכן לחצים מקבילים שהפעילו ארגוני הסביבה, ובראשם עמותת "צלול", הוחלט על הפעלה מדורגת של המתקן.

 

יצויין כי המתקן היה מוכן להפעלה כבר לפני שנה, אך לא הופעל בשל מחלוקות כספיות בין הצדדים. לפני כשבועיים פנתה "צלול" במכתב לשלושת ראשי הרשויות באזור ומחתה על כך שהמתקן "עמד" ללא הפעלה במשך כשנה תמימה, כשמיליוני מ"ק של שפכים הוזרמו לנחלי הסביבה.

 

ב"צלול" בירכו על המהלך אך ציינו כי הדרך לשיקום הנחל עוד ארוכה. "מה שהיה בעבר נחל איתן עם זרימה של מיליוני קוב מים בשנה הוא היום נחל מת, עם זרימה מועטה מאוד של מים". בעמותה ציינו כי גם במידה ושפכי בית שאן יוזרמו למתקן בקרוב, הרי שעדיין יזרמו באפיקו לא מעט שפכים - לפחות בחודשים הקרובים - מיישובי המועצה האזורית גלבוע. מצב זה, אומרים בעמותה, ינציח את מצבו המזוהם של הנחל.  

 

גורמים מקצועיים הסבירו כי אין מנוס אלא להפעיל את המתקן באופן חלקי, הן מסיבות תפעוליות - שכן מכוני טיהור ביולוגיים מצריכים הפעלה הדרגתית - והן מכיוון שרק חלק מהרשויות ערוכות להתחבר למתקן באופן מיידי, וחלקן טרם סיימו את עבודות התשתית הדרושות.

  

מהמועצה האזורית עמק המעיינות נמסר: "... המועצה השקיעה במהלך השנים, מאז התקבלה החלטת הממשלה

בעניין, סכומי עתק בהקמת המט"ש. לצערנו השלמת המט"ש אכן התעכבה בעיקר בשל העובדה כי האוצר עיכב במשך שנים את העברת התקציב. למרות כל הבעיות הפרויקט על סף השלמה ולפני כשבועיים החלה הזרמת ניסיון.... (שלאחריה)יחוברו בהדרגה שאר היישובים בהתאם להנחיות המקצועיות ואחרי הרצת המתקן".

 

מהמועצה האזורית גלבוע נמסר: "אנחנו מברכים על הקמת המתקן וכמהים לרגע שבו נחובר למתקן. כל העיכובים שנגרמו לא היו בשל פעולות המועצה האזורית גלבוע, אלא בשל בעיות הנדסיות של הצורך בתכנון מחדש של חלקים בפרויקט ובשל מחלוקות כספיות"

 

את תגובת עיריית בית שאן לא ניתן היה להשיג.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים