מבקש סליחה. המאמן היהודי ופליטת הפה

ברוס פרל הוא מאמן מוערך, עם פה גדול. קצת כמו בובי נייט חביבו. בשנים האחרונות הוביל את אוניברסיטת טנסי אל קדמת הבמה וטיפח לא מעט כשרונות בדרך. כיהודי, הוא דואג גם לשמור על זיקתו למוצאו ומתגאה בו שוב ושוב. היום, קרוב כל כך ליום כיפור, הוא נדרש גם לבקש סליחה - להתנצל ולחזור בו על דברים גזעניים שהשמיע השבוע.

המאמן בן ה-49, שהצליח כל כך כשביקר בישראל הקיץ וזכה במדליית הזהב במכביה עם נבחרת ארצות הברית, על טהרת העם היהודי, דיבר באירוע צדקה בנוקסוויל על העבודה עם סגל ובו מגוון אתני רב כל כך. "יש לי עבודה קשה", אמר פרל, "עליי לחבר בין אנשים מעולמות שונים. יש לי חבר'ה משיקגו, דטרויט. אני מדברים על בחורים שיצאו מה'הוּד' (השכונה). בעוד שיש לי חבר'ה אחרים ממחוז גריינג'ר, שם נוהגים ללבוש 'הוּד' (ברדס)".

ג'יי.ג'יי. פרינס מטנסי. יוצא ה'הוּד' (AFP)

לובשי הברדס הם כידוע חברי הארגון הגזעני הנודע לשימצה, הקלו-קלוקס-קלן. האוכלוסיה במחוז גריינג'ר היתה בעבר מזוהה עם חברי הארגון, אולם דבריו שנאמרו בבדיחות הדעת גרמו לרעש גדול, ממנו בוודאי היה מעדיף להימנע.

מי שבוודאי נפגע יותר מכל מהתבטאות זו, שנקלטה במצלמות הטלוויזיה, הוא השחקן סקיילר מקבי, היחיד מבין שחקני הסגל שהגיע מגריינג'ר. 

"אנחנו לא כועסים בכלל", אמר אביו של מקבי, דאג. "אנחנו אמנם חיים בכפר, אבל איננו מחזיקים בדעות קדומות. זו היתה בדיחה, וכך אנו רואים את זה". אגב, בנו של המאמן הוא חברו לקבוצה של סקיילר, סטיבן פרל, מהבולטים בנבחרת ארה"ב למכביה.

למרות דברי משפחתו של השחקן, פרל לא המתין ליום כיפור ומיהר להתנצל: "הדברים נאמרו כדי לתאר את הקבוצה המגוונת שהצוות המקצועי שלנו מגייס. לרוע המזל, בניסיון להלהיב את הקהל ולהניע אותו לתרום, השמעתי בדיחה לא ראויה. בהחלט לא רציתי לפגוע באף אחד וברצוני להתנצל בפני כל מי שנפגע, במיוחד בפני תושבי גריינג'ר".