האוניברסיטאות מסבירות: כך ירדנו בדירוג העולמי

למה האוניברסיטאות בארץ הידרדרו בדירוג שפורסם אתמול (ה') ב"טיימס" הבריטי? ראשי המוסדות להשכלה מצביעים על סיבה עיקרית לכך - קיצוצים. בשיחה עם ynet תירצו ראשי האוניברסיטאות את הירידה.

ה"טיימס" מדרג מדי שנה את 200 האוניברסיטאות המובילות בעולם לפי מדדים שונים. מהנתונים עולה כי האוניברסיטה העברית הידרדרה מהמקום ה-93 ל-102. נציגה ישראלית נוספת, אוניברסיטת תל אביב, הצליחה לשמור על מעמדה ונשארה שנה שנייה ברציפות במקום ה-114. לעומת זאת, הטכניון הידרדר מהמקום ה-109 ל-132.

האוניברסיטאות הישראליות מאבדות נקודות דירוג בפרמטרים הקשורים למספר סטודנטים ולמספר חברי סגל ההוראה מחו"ל הנמצא בארץ. נקודות נוספות הולכות לאיבוד בשל היחס בין מספר הסטודנטים למספר המרצים, שהולך ויורד מדי שנה בשל הקיצוצים בתקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה. 

רקטור האוניברסיטה העברית, פרופ' שרה סטורמזה, הסבירה מדוע ירדו תשע מקומות: "שוק ההשכלה הגבוהה מתרחב מאוד בשנים האחרונות ובין האוניברסיטאות העולות בדירוגים ישנן כאלה מהעשירות במערב ובמזרח הרחוק. כדי שהאוניברסיטה העברית, כמוסד מחקר המוביל במדינת ישראל, וגם הטכניון ואוניברסיטת תל-אביב ומוסדות אקדמיים אחרים ימשיכו להגיע להישגים - יש להמשיך לייצר מצוינות אקדמית ופרסי נובל, על ממשלת ישראל לראות בהשכלה הגבוהה נושא אסטרטגי ראשון במעלה ולהשקיע בו את המשאבים הנדרשים".

"היחס בין סטודנטים לחברי סגל"

גם באוניברסיטת תל-אביב אומרים כי הקיצוץ גרם לירידה. סגן הנשיא למחקר ופיתוח באוניברסיטת תל-אביב, פרופ' אהוד גזית, הסביר: "לקיצוצים יש השפעה, כי יש פחות חברי סגל ואחד הפרמטרים הוא כמה סטודנטים יש לעומת חברי סגל. בעבר היו 25 אלף סטודנטים ו-1,400 חברי סגל, אבל היום יש 970 חברי סגל. זה מצב שונה לחלוטין. לכן הדירוג יורד, כי יחס בין סטודנטים לחברי סגל נעשה גרוע משנה לשנה".

עם זאת, טוען פרופ' גזית כי יש פרמטרים, שלפיהם אוניברסיטת תל-אביב נמצאת בצמרת. "הפרמטר החשוב ביותר זה ציטוטים של חברי סגל, שם אנחנו במקומות 17-21 בעולם. הציון שלנו בפרמטר הזה עוקף אוניברסיטאות כמו קיימברידג' ואחרות. אבל, יש לנו פחות חברי סגל וסטודנטים בינלאומיים, לכן באופן טבעי הדירוג שלנו נמוך יותר. אבל באיכות מדע נטו הדירוג שלנו הרבה יותר גבוהה".

גם בטכניון מתריע הנשיא, פרופ' פרץ לביא, מפני הידרדרות בשל הקיצוצים במערכת ההשכלה הגבוהה. לדבריו "אנו גאים ששמרנו על מקומנו בין 30 האוניברסיטאות ההנדסיות-מדעיות המובילות בעולם. המיקום הכללי לא משמעותי לאוניברסיטה הנדסית-מדעית, כי אין מקום להשוואה בין אוניברסיטה כללית שמלמדת גם אנגלית, עבודה סוציאלית, לשון, ארכיאולוגיה ומשפטים, לבין אוניברסיטה שמלמדת רק מדעים והנדסה".

יחד עם זאת, נשיא הטכניון מבהיר כי "יקשה עלינו לשמור על

 מקומנו המכובד בצמרת ההנדסית המדעית בעולם, אם תימשך מדיניות הקיצוצים בתקציבים הממשלתיים בטכניון בפרט ובאוניברסיטאות בכלל".

הסטודנטים מודאגים אף הם מהנתונים. יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל, בועז טופורובסקי, אמר: "אנו ממשיכים לקבל חיזוקים למה שכולם לוקחים ,לצערי, כמובן מאליו והיא העובדה שמערכת ההשכלה הגבוהה הולכת ומידרדרת. הנהגת הסטודנטים שבה וקוראת לכלל הגורמים במערכת לשבת סביב שולחן הדיונים ולהגיע לפתרון כולל וארוך טווח לסוגיות הבוערות במערכת ההשכלה הגבוהה".