נופל וקם: מרטין פאלרמו הגיע אל הנחלה

עד שער הניצחון מול נבחרת פרו בלילה שבין שבת לראשון, רגעי השיא בקריירה של מרטין פאלרמו לא נרשמו בבימות המרכזיות באירופה וגם לא במעמדים שזוכים לסיקור עולמי.

מרבית הסיכויים שהאסוציאציה הראשונה של יושבי קאמפ נואו, אולד טראפורד וסן סירו בהקשר שלו היתה "ההוא שהחטיא שלושה פנדלים במשחק אחד". סביר להניח שאם היו מכירים את הסיפור המדהים של 'אל לוקו', התמונות המרגשות בסיום הדרמה בה ניצחה ארגנטינה 1:2 היו מקבלות פירוש שונה.

אחרי הכישלון החרוץ שנחל בספרד, גם אני הדבקתי לפאלרמו את התווית "סוס מת", המוטבעת אוטומטית על אלה שאינם משכילים לבצע את קפיצת המדרגה המיוחלת עם המעבר לליגות הטובות באירופה.

"מה שהוא עושה בראש, אף חלוץ בישראל לא מסוגל לעשות ברגל", כעס עליי חבר ששמע אותי מביע את דעתי עם נחיתתי לביקור ראשון בארגנטינה ב-2004. גם הוא לא ידע שכעבור חמש שנים הנגיחה המדהימה שלו מ-40 מטר תיתן למשפט הזה משמעות שונה לגמרי ממה שהוא התכוון.

נדרשו ביקורים ספורים מאוד בבומבונרה, אצטדיונה של בוקה ג'וניורס, כדי שאזרוק לפח את הסטיגמה הלא הוגנת שהודבקה בפאלרמו. ה"סוס המת" התגלה כחלוץ רחבה ענק, עם חוש נדיר לכיבושים, אך יותר מהכל, שחקן עם לב ענק שיודע להעריך כל דקה שהוא דורך על כר הדשא.

מרטין פאלרמו. התעקש לשחק על אף שנולד לו ולד מת (צילום: AP) 

ומה גרם ל'אל לוקו' לדעת להעריך את אותם רגעים? הצצה אל מהלך הקריירה שלו אמנם מגלה לא מעט רגעי שיא, אך לצידם מספר משברים, שמעטים הכדורגלנים שהצליחו להתגבר עליהם. בדרך לשיאים המרשימים שרשם על שמו (מלך השערים של בוקה בכל הזמנים, מחזיק בשיא הכיבושים לטורניר בארגנטינה עם 20 שערים), החלוץ סבל לא אחת מחוסר מזל, שלא מנע ממנו לקום מהקרשים כל פעם מחדש.

הפציעות מהן סבל פאלרמו במהלך הקריירה הן נושא לכתבה בפני עצמה. ב-1999 הוא קרע את רצועת ברך ימין במהלך משחק מול קולון, אך המשיך לשחק וגם כבש את השער ה-100 בקריירה. את הקאמבק, אגב, חגג 'אל לוקו' חצי שנה אחרי עם שער לרשת של ריבר פלייט השנואה ברבע גמר הליברטדורס.

כעבור תשע שנים הוא שוב יקרע את אותה הרצועה ושוב יידע לצאת מהמשבר. רבים השחקנים שיעדיפו להתרכז בהחלמתם ברגע כזה, אך לא פאלרמו. מיד לאחר הניתוח שעבר, כשברקע הועלתה האפשרות שיפרוש, הוא התעקש להרים צלצול לחדר ההלבשה של הקבוצה לפני משחק ולבקש למסור איחולי הצלחה ללוקאס ויאטרי, חלוץ צעיר שתפס את מקומו. 

העליות, ובעיקר המורדות, נמשכו גם בארבע השנים בהן ניסה את מזלו בספרד. התחנה הראשונה היתה ויאריאל, שם לא הצליח למצוא את הרשת בחודשים הראשונים. כשכבר התגבר על ה'נאחס' במשחק גביע ורץ לחגוג עם האוהדים, אלו הגיעו לחבקו וגרמו לקריסת קיר בטון ששבר את רגלו. בסיומה של תקופת החלמה ממושכת שב פאלרמו למגרשים, אך לא הצליח לחזור לעצמו ואחרי שניסה את מזלו בבטיס סביליה ואלאבס, לקח מטוס חזרה הביתה וחתם בבוקה.

מאז הוא בשכונה הצבעונית בבואנוס איירס, נהנה מהאהבה הגורפת של האוהדים, שגם לא שוכחים לו שבשנת 2005 הוא עלה לשחק וגם כבש, על אף שנולד לו ולד מת, יממה לפני המפגש מול באנפילד. נופל וקם, כבר אמרנו?

הפרס על היכולת הטובה הגיעה עם זימון מחודש, בגיל 35, לנבחרת של דייגו מראדונה, ממש לפני המשחקים מול ברזיל ופרגוואי בחודש שעבר. המשחק מול פרגוואי, בו פאלרמו נכנס כמחליף במחצית השנייה, היה הראשון בו הוא לובש את המדים הלאומיים מאז נכנס לספר השיאים של גינס עם החמצת שלושה פנדלים במשחק מול קולומביה. אגב, לפני מספר שבועות במהלך משחק אימון פנימי של בוקה, הוא איכשהו הצליח לשחזר את ההישג המפוקפק.

בדקה ה-92, מספק עמדת נבדל, נסגר המעגל של פאלרמו (צילום: AFP) 

מאז הטראומה מול קולומביה חלם פאלרמו לשוב ולכבוש במדי ה'סלקסיון'. לפני שבועיים הוא עשה זאת עם צמד במשחק ידידות מול גאנה, אך גם אז נותרה בו תקווה להגשים את החלום במשחק רשמי. אחרי הנגיחה המדהימה מול ולס, הטירוף בארגנטינה סביב פאלרמו הגיע לשיא, ואת הביטוי לו ניתן היה לשמוע כבר במחצית הראשונה במונומנטאל (האצטדיון של ריבר למי ששכח), עת אלפי אוהדים קראו בשמו ודרשו מדייגו להכניסו. 

לא חסרות דוגמאות למצבים שמצדיקים את הקלישאה "אין מגיע בכדורגל". אבל אם יש רגעים מסוימים שנותנים את תחושת הסיפוק על מעגל הנסגר עבור אדם שכל כך ראוי שהוא ייסגר עבורו, בדקה ה-92, מספק עמדת נבדל, הגיע אחד כזה.

"ללא ספק, זה היה אחד השערים החשובים בקריירה שלי", הודה מרטין, "היה לי שבוע מדהים. זה כמו בסרט, אבל כדאי לזכור שעוד אין לו סוף. אני מקווה ומאמין שהסוף יהיה טוב - ארגנטינה תעפיל למונדיאל. מגיע לכל הקהל של הנבחרת שתומך בנו ללא הרף".

"סן פאלרמו" (פאלרמו הקדוש), כינה אותו מראדונה בסיום. כמה ראוי שמעתה יושבי קאמפ נואו, אולד טראפורד וסן סירו יזכרו אותו כך.