שתף קטע נבחר

הצעה מגונה בכנסת

הצעת החוק שחברי הכנסת עלולים לאשר, תיצור מעין כת של מצורעים, אזרחים סוג ב' שהמדינה מתירה להם להינשא רק בינם לבין עצמם

ועדת חוק חוק ומשפט של הכנסת החלה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת". ההצעה מבקשת להנהיג רישום זוגיות אזרחי בישראל - בבחינת תחליף נישואים עלוב לחסרי דת בלבד.

 

למרבה הצער, רבים מחברי הכנסת לא יהססו להרים את ידם בעד ההצעה. בניגוד למצג השווא שיוצרת הקואליציה, ההצעה הזו לא רק שאינה משפרת את מצב זכויות האדם בישראל, היא מחמירה אותו. אם תהפוך לחוק, תיצור ההצעה מעין כת חדשה של מצורעים לא יהודים, אזרחים סוג ב', שהמדינה מתירה להם להינשא רק בינם לבין עצמם.

 

המונופול של הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים על הנישואים והגירושים של יהודים יוצר פגיעה קשה בזכות האדם הבסיסית להקמת משפחה. מאות אלפי אזרחים ישראלים אינם יכולים להנשא במדינתם. בין אם אתה אחד מלמעלה מ-300 אלף עולי ברית המועצות לשעבר, שאמו או סבתו לא היתה יהודיה, או גר מארצות הברית שעבר גיור רפורמי או קונסרבטיבי, או ישראלי יהודי חילוני שהוא כהן שהתאהב בגרושה, ואפילו אם אתה פשוט רוצה טקס שוויוני אזרחי – ישראל שולחת אותך להתחתן בחוץ לארץ.

 

אין עוד מדינה בעולם הדמוקרטי בה נהוגים חוקי נישואים וגרושים המעניקים לממסד הדתי שליטה בחופש הנישואים ויכולת התעמרות בחיי הפרט כמו בישראל. חוקים כאלה אכן מוכרים במדינות לא מעטות, בעיקר במדינות הלכה בעולם המוסלמי הקיצוני. ההכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם קובעת: "כל איש ואישה שהגיעו לפרקם, רשאים לבוא בברית-הנישואין ולהקים משפחה, ללא הגבלה מטעמי גזע, אזרחות או דת". ישראל מפרה את ההכרזה ביודעין.

 

מספר הצעות חוק מקיפות בהרבה מההצעה הנוכחית, שבקשו להחיל את ברית הזוגיות על כלל האוכלוסיה, כבר הוגשו בעבר. הן הוכשלו על ידי המפלגות החרדיות. כוונותיהם של מגישי ההצעות ההן היו רצויות, אך לא מעשיהם.

 

צריך להיות ברור: ברית זוגיות אינה נישואים אלא תחליף נישואים סוג ב'. בארצות אחרות משמשים הסדרים דומים לזוגות שאינם מעוניינים להנשא ולזוגות בני אותו מין, שהמדינה אינה מוכנה שיינשאו. המעיין בדברי ההסבר להצעת החוק הנוכחית לא יגלה אמת פשוטה זו. נראה שמשרד המשפטים, שהכין את ההצעה, לא רצה לבלבל את חברי הכנסת עם עובדות. אך למציעים נאמר: אין מקום לגזור על אזרחים סוג א' - דמוי נישואין סוג ב'.

 

כיוון שאין מדובר בנישואין כלל – סברו רבים שהרבנים דווקא ישמחו להעמיד אמצעי זה לרשות הציבור כולו, וכך ללהמעיט בעיות הלכתיות קשות מהסוג של ממזרות, ניאוף ועגינות. אך הציפיה לרצון טוב מצד הממסד הרבני התגלתה כמוגזמת בעליל. גם תחליף מפוקפק זה נתפס כליברלי מדי לטעמם. לכן שבה וירדה הממשלה לתנוחת זחילה, והגישה את ההצעה הנוכחית.

 

ההצעה מתיימרת לתת "פתרון" לנישואיהם של כ-300 אלף עולים שהם בני משפחה של יהודים אך אינם יהודים על פי ההלכה. זו יומרנות חסרת יסוד. על פי נתוני הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה, מספר הזוגות הישראלים הנישאים מדי שנה, שבהם מתחתן חסר דת אחד עם חסר דת אחר, הוא כ-200 בלבד. סביר להניח שרבים מהם יעדיפו נישואים אמיתיים בחו"ל על "כאילו נישואים" בישראל.

 

לפיכך נותר לנו לתמוה מה בדיוק מסתתר מאחורי הצעה זו: האם בישראבלוף מדובר, בנסיון להציג את היוזמה כפריצת דרך ופתרון לרבים בעוד שהיא נחמה קטנה ומפוקפקת למעטים? ואולי חושבים היוזמים שעתה, עם קבלת החוק – ניתן יהיה להכניס את חסרי הדת הרבים למחנה הסגר משפטי, לאנוס אותם להינשא האחד עם זולתו, ולהנציח לעד את זרותם ושונותם משאר תושבי ישראל שביהדותם מכירה הרבנות.

 

כך הם יוותרו ללא כל מזור לזרותם שכן גם את שערי הגיור מסרבת הרבנות לפתוח בפניהם לרווחה. בין אם מדובר בהצעה מרושעת ובין אם מדובר בהצעה חסרת תועלת ותכלית – ברור הוא שהכנסת עומדת להצביע על הצעה מגונה.

 

לנו לא נותר אלא להזכיר למחוקקים את הבטחת מגילת העצמאות ל"חופש דת ומצפון" הממתינה להתגשמותה מזה למעלה מ-61 שנה. רוב מכריע בציבור חפץ בחופש בחירה בנישואים. הגיע הזמן שתקשיבו לציבור.

 

הרב אורי רגב, עו"ד, הוא מנכ"ל עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
200 לא יהודים בלבד
צילום: AP
אורי רגב
מומלצים