שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: jupiter
    חברים חברים, אבל: איך פותחים עסק עם חבר?
    אפילו החברים הכי טובים עלולים להפוך לאויבים, כשהם פותחים עסק משותף ולא מסכמים הכל מראש: מה קורה כשצריך להזרים עוד כסף, איך מחלקים את העבודה והשכר והאם מותר לאחד השותפים לעשות אקזיט? שותפות בלי להרוס את החברות

    רועי ואסף, חברי ילדות, רצו מאז ומתמיד לפתוח ביחד בר, "כשיהיו גדולים".

     

    השנים חלפו, אסף הברמן הרווק בילה את לילותיו בפאבים שונים, רועי בעל המשפחה התקדם בעבודתו בבנק ופינטז על הכנסה נוספת, ולאחרונה החליטו להיכנס לעניין ברצינות: הם מצאו מקום בפלורנטין, ביררו פרטים בעירייה, דיברו עם השכנים, ערכו תוכנית עסקית מפורטת, ניגשו לבנק, שכרו שירותי עו"ד, אדריכל וקבלן, וביקשו לחתום על הסכם השכירות. דקה לפני, שאל אותם עורך הדין אם יש להם הסכם שותפים, ואם הם צריכים שהוא יכין להם אחד כזה, אך השניים השיבו שהם לא מתכוונים להקים חברה בע"מ, הם רוצים לעשות את זה פשוט, פשוט פשוט... לכן תודה ולא. הם לא צריכים הסכם.

     

    לאחר חתימת הסכם השכירות ניגשו לפתוח חשבון בנק משותף, בו הושקעו חסכונות החתונה של רועי וכספי ההלוואה שנטל אסף מן הבנק, ובאותו יום כבר קבעו תאריך פתיחה ונתנו אור ירוק לשיפוצניק.

     

    כשהתברר להם שיש צורך להחליף את כל מערכת המיזוג המרכזית במקום, בעלות של כ-60,000 שקל, התקשר רועי לאסף והודיע לו שהוא יפקיד עד מחר 30,000 שקל נוספים בחשבון, ושאסף יעביר את חלקו. אסף המופתע השיב מייד שהוא ממש לא מתכוון להוסיף עוד כסף, שההלוואה שהוא לקח זה כל מה שיש לו, ושמבחינתו שלא יחליפו את מערכת המיזוג ושימצאו פתרונות זמניים ל"בינתיים".

     

    רועי הסביר לו בסבלנות שזה ממש לא חכם, כי תוך שנה, שנה וחצי המערכת תקרוס לגמרי, ועלות התיקון אז תהיה גבוהה בהרבה, הבר יושבת ויהיה בלאגן, אבל אסף אמר לו ששנה וחצי זה המון זמן, ואולי עד אז הם יעשו בכלל אקזיט וימכרו את הבר?

     

    רועי קפץ: "איזה אקזיט? מי מוכר? למי? השתגעת?" והסביר לאסף שמבחינתו מדובר בהשקעה מניבה לטווח ארוך, ולא איזה "פליפ" מהיר. אסף מצידו הסביר שהוא שם את סכום ההלוואה במטרה לעשות רווח ולצאת, והוא ממש לא מחפש להתרחב לאיזו רשת ברים עולמית... השניים המשיכו להתווכח.

     

    רועי מבין קודם כל שהוא יהיה חייב לשאת בעלות החלפת המזגן לבדו, או שהמקום לא ייפתח בזמן, ומעבר לכך - הוא מבין שיש כאן בעיה: הם לא סיכמו ביניהם מה מטרותיהם ולאן הם שואפים להגיע, וגם לא מה קורה במצבים שונים: האם ממשיכים לממן את העסק בכל מחיר, או שמתישהו הולכים הביתה? האם הם מחויבים להכניס יד לכיס? האם במידה ורועי מגדיל את השקעתו בעסק ואסף לא, יגיעו לרועי אחוזים נוספים ברווחים, על חשבון חלקו של אסף? ועוד ועוד...

     

    רועי מתלבט מה לעשות.

     

    הסכם שותפים

    רועי ואסף יצאו מהנחה שמאחר והם לא מקימים חברה בע"מ, הם לא זקוקים להסכם שותפים, אך זו הייתה הטעות הראשונה שלהם. שותפים שמחליטים לצאת לדרך משותפת יבחרו את דרך ההתאגדות המתאימה לצרכיהם, אך לאופן המשפטי-חשבונאי-מיסויי בו יחליטו לחבור ביניהם (חברה/שותפות, רשומה או לא) אין כל קשר לעובדה הבסיסית - שהם חייבים לנסח ביניהם הסכם, אשר יצפה את פני העתיד לבוא ויעניק להם מראש פתרונות ראויים לסיטואציות שונות, שגרתיות או צפויות פחות, שיצוצו במהלך החיים המשותפים העסקיים שלהם. אם מדובר בחברה בע"מ, להסכם ייקראו "הסכם מייסדים" או "הסכם בין בעלי מניות", ובמקרה של רועי ואסף עסקינן ב"הסכם שותפים".

     

    כבר בתחילת הדרך, כאשר יישבו הצדדים על רשימת הנקודות שיציע להם ההסכם הסטנדרטי ביותר, הם יגלו את יתרונו הגדול של הסכם השותפים: עצם הדיון עצמו בעניינים השונים, יאפשר להם לבחון את מוכנותם לחיים המשותפים שנכונים להם, ולכל אחד מהם תהא הזדמנות פז להביע את דעתו ולעגן את רצונותיו בכתב.

     

    במקרים בהם לא יתקבלו הסכמות, כבר במעמד "התיאורטי" - מה טוב שהצדדים גילו זאת ב"דקה שלפני"! ואכן, מוכרים לנו מקרים לא מעטים בהם הצדדים החליטו שלא להוציא לפועל עסקה מסוימת, כאשר לאחר שכבר חשבו שהם בשלים להתקשרות, החלו לעבוד על הסכם השותפים, וגילו כי אינם רואים עין בעין את ניהול העסק או מטרותיו, ולא נותר לנו אלא רק לשער איזו הצלה כספית הייתה זו עבורם. בעניין זה, כמובן שיש לנהל את המו"מ בחוכמה ובעדינות, על מנת שלא "לפוצץ" שותפות בריאה ונכונה בשל חשדנות מוגזמת או אי הבנות...

     

    כמובן שהכי חכם לערוך הסכם אצל עו"ד הבקי בתחום, שיוכל לייעץ לצדדים מה נהוג בפרקטיקה ומה נכון עבורם ספציפית, אך בכל מקרה מומלץ לכל שותף לעתיד להציץ ברשימת הנקודות הבאות, ולבדוק מה עמדתו בנושאים השונים:

     

    חלוקת העבודה בין השותפים

    אתחיל בדוגמא אשר נדמית כזניחה וחסרת חשיבות, אך יכולה להביא, בהיעדר הסכמה מראש, לקריסתו של עסק בריא ורווחי: שעות העבודה של השותפים.

     

    רועי החליף את מערכת המיזוג על חשבונו, הבר נפתח ושגרת העבודה השוחקת החלה. ייתכן ומידת התעניינותו של רועי, שלא מתכוון לעזוב את עבודתו בבנק, הסתכמה לבסוף, למורת רוחו של אסף, בציפייה לסוף רבעון ולבדיקת הדו"חות הכספיים של הבר בלבד (מה שנקרא "שותף פאסיבי"), או אולי זו הייתה דווקא החברה החדשה של אסף (זו שהכיר בערב הפתיחה) שדרשה ממנו שיפסיק לעבוד בסופ"שים, למרבה הפתעתו של רועי?


     

    מכל מקום, חבל שהשניים לא הגדירו מראש מה כל אחד מהם מעוניין ויכול לתרום לעסק: מי מעוניין לעבוד בעסק ומי לא? באילו ימים ושעות? מי מעוניין לנהל אותו ומי מעדיף שלא? מי אחראי על העובדים ומי על הספקים? מי על השיווק ומי על הכספים?

     

    גם לגבי תשלומי המשכורת כדאי להסכים מראש: מי מקבל משכורת, מה גובה השכר, מאיזה שלב "מושכים" שכר ועד מתי? שאלת החזר ההוצאות (ארוחות, דלק) אף היא יכולה להביא למחלוקות אם לא מסכמים אותה מראש: יש לבנות מנגנון אישור להוצאות מיוחדות, ובכך למנוע מצב שבו אחד מהשותפים יחייב את העסק בכל הוצאותיו האישיות הגבוהות ("קורס משיטי יאכטות"?!).

     

    חשוב להבין כי ככל שהתנהלות השותפים כעובדים בעסק תהיה ברורה מראש, כך ימנעו מהם מרמור, עיניים צרות ותחושות "פראייריות" שונות שיכולות להביא לאובדן אמון.

     

    מימון נוסף

    היום זה המיזוג, מחר זה תשלום קנס לרשויות, ומחרתיים פתיחת סניף חדש: רועי ואסף עתידים להתקל בסיטואציות שונות בהן יידרש מימון נוסף לעסק. הם צריכים לדעת מראש מהם הסכומים שהם מוכנים להשקיע בנוסף להשקעה הראשונית, מאיזה מקורות הם מתכוונים להביאם, באיזה טווח זמנים יוכלו להתארגן, כיצד יקבלו את כספם בחזרה ומתי.

     

    כך למשל, כשמקימים חברה ניתן להגדיר מראש שכל סכום שהצדדים ישקיעו בחברה ישולם לפי יחס אחזקותיהם של הצדדים בחברה באותו מועד, שהסכומים ייחשבו כהלוואת בעלים (שיקולי מס), ושההלוואה תושב למי שהעניק אותה רק כשמצבה הפיננסי של החברה יאפשר זאת. כן ניתן לקבוע קדימות להשבת הלוואת הבעלים (שתתבצע לפני כל חלוקת רווחים). אם לוקחים מימון מגוף חיצוני (בנק), כדאי להגדיר את נושא הביטחונות, החלוקה בין השותפים ועוד.

     

    ומה קורה במצב בו צד אחד אינו מעמיד את הסכום שנדרש להעמיד?

     

    במצב הנוכחי בו רועי הוא החזק כלכלית, אסף נמצא בסיכון שכן זכויותיו בסיטואציה אינן מוסדרות: רועי יכול להתנות את התשלום למיזוג בכך שזכויותיו של אסף לרווחים יפחתו (למשל שחלוקת הרווחים ביניהם תשתנה ותהפוך ל-60/40), ולאסף יהיה קשה להתמודד עם זה. אם הנושא היה מוסדר מראש, כששניהם היו באותו סטטוס וטרם תחילת השיפוץ, אסף היה יכול לגדר את ההשקעה שלו ל-X שקלים בלבד ולא מעבר לכך, ולקבוע שכל הוצאה נוספת תוחלט פה אחד ולא ניתן יהיה לחייבו חד צדדית להשקיע סכום נוסף.

     

    קבלת החלטות

    איך מחליטים? חובה לקבוע מראש באילו עניינים מתחייבת הסכמת הצדדים פה אחד ובאילו לא. מומלץ שבכל עניין מהותי, למשל: רכישת מכונה או ציוד לבר, כניסה לתחומים נוספים או הכנסת משקיע חדש - ההחלטות יתקבלו פה אחד (או ברוב דעות). לעומת זאת החלטות יומיומיות (קביעת מחירים מול ספקים), יכולות להתקבל על ידי השותף האחראי בלבד.

     

    בכל מקרה, יש להכפיף כל החלטה תמיד לסכום, למשל: "עד 10,000 שקלים", זאת מאחר והמונח "החלטה מהותית" הוא אמורפי מדי וניתן לפרשנות ("באמת שלא ידעתי שברז הבירה המעופף העשוי קריסטל ואבנים טובות שרכשתי ב-100,000 דולר הוא עניין מהותי לטעמך..."!).

     

    חשבונות בנק וזכויות חתימה

    האם חשבון העסק ינוהל בסניף בו עובד רועי, או דווקא בזה שקרוב לאסף לבית? גם את זכויות החתימה בחשבון יש לקבוע בהסכם ולא להשאיר את העניין פתוח לדיון מול פקיד הבנק: מי מורשי החתימה שחתימתם תחייב את החברה / השותפות? האם על כל שיק חותמים השניים ביחד? או שלכל אחד הזכות לחתום לבד? מומלץ לקבוע לסכומים גדולים שתי חתימות או יותר, אך להתיר משיכת סכומים זניחים בחתימת שותף אחד בלבד (זה מאפשר גמישות בניהול העסק).

     

    חלוקת רווחים

    אסף להוט למשוך רווחים ומייד, ואילו רועי מאמין שכדאי לחכות ובינתיים להשקיע את מעט הכספים שהצטברו ברכישת ספות חדשות. לעיתים המצב הוא הפוך: התכנית העסקית צפתה רווחים מסויימים, אך בפועל חלפה שנה והמעיין יבש.

     

    כך או כך, סוגיית חלוקת הרווחים מטרידה כל משקיע בעסק, ומוטב לסכם הדברים מראש: בדרך כלל נמנעים מחלוקת רווחים לפני שתזרים העסק/החברה מאפשר זאת (וגם ניתן לקבוע שרווחי החברה לא יחולקו טרם יושבו למשקיעים הלוואות הבעלים).

     

    אי תחרות

    כשחבר של אסף הציע לו להצטרף כשותף לבר שלו, שבנמל תל אביב, אסף הסכים מייד, אך כשרועי שמע על ההתפתחויות הוא ממש לא שמח בשביל אסף: מבחינתו הוא סמך על אסף שאת כל מרצו ישקיע בבר שלהם בלבד, והוא לא מוכן שאת כל מה שהוא למד ביחד עם רועי, הוא יעביר לאנשים זרים. אסף מצידו חושש להפר את ההסכם החתום מול גיא. בעיה.

     

    אם רועי ואסף היו חושבים על העניין מראש, הם היו יכולים להסכים על "איסור תחרות" ולקבוע לו תנאים: למשל, אסור לפתוח בר מתחרה בתל אביב, אך בערים אחרות מותר; אם מישהו עובר על האיסור, אחזקותיו "ידוללו", או שלחילופין, הוא יחוייב לפצות את השותף השני ולהעביר לו 50% מרווחיו מהבר החדש (דהיינו את פירות העבודה ה"אסורה").

     

    מנגנוני פירוד

    אסף והחברה החדשה שלו מתחתנים ועוברים לגור בצפון; רועי רוצה למכור את חלקו ולהשקיע בפרוייקט נדל"ן בנגב. תהא הסיבה אשר תהא, גם בזוגיות עסקית מותר להחליט לפרק את החבילה, ומוטב לקבוע מראש כיצד יתבצעו הדברים.

     

    מנגנון "זכות הסירוב הראשונה" נועד למצב בו רועי מקבל הצעת רכישה מפתה מדנה, מלכת הלילה של תל אביב, למכור לה את חלקו בבר, וזה מתאים לתכניותיו הכלכליות, אך אסף - מצידו - אינו מעוניין לחלוק עם דנה את ניהול הבר, ומעדיף להישאר לבדו, או להכניס שותף מטעמו: המנגנון יחייב את רועי להעביר קודם כל לאסף הודעה מפורטת, בה יהא נקוב המחיר אותו מציעה דנה עבור חלקו של רועי בבר, ולאסף תהיה זכות ראשונים לרכוש את חלקו של רועי באותו הסכום, במקומה.

     

    Dead Lock / אי הסכמה 

    אם התגלעה בין הצדדים מחלוקת שלא באה על פתרונה, והם אינם יכולים להמשיך לעבוד כך, אך גם אינם מעוניינים למכור לגורם שלישי (דנה?), המצב שונה: לשם כך קובעים מראש מנגנון בוררות, שקובע שאדם שלישי מסויים, שמצוי בתחום הספציפי של העסק, הוא שיפסוק בסוגיות שיעלו, והשניים יפעלו על פי פסיקתו.

     

    לעיתים שותפים קובעים מראש גם מנגנון פירוד, ששמו העממי הוא "במבי": BMBY - קיצור של Buy me Buy you:

     

    הבמבי מאפשר לרועי למשל להציע לאסף לרכוש את חלקו (של אסף), במחיר שרועי קבע. מאחר ורועי הוא זה שהציע ראשון את המחיר, אסף יכול להסכים למכור את חלקו לרועי במחיר הזה, או לא. אם יסכים, ימכור את חלקו לרועי וכך השניים ייפרדו (כי העסק יעבור לרועי), אך אם לא יסכים, יצטרך לרכוש את חלקו של רועי במחיר שרועי קבע (ואז העסק יעבור לאסף).

     

    המנגנון נחשב כאמין כלכלית (כי כל אחד מציע סכום ריאלי, שבו יהיה מוכן גם לרכוש את החלק השני וגם למכור את חלקו), אך הוא אינו מומלץ במקרים בהם יש צד חזק מאוד כלכלית וצד חלש: במקרים אלו יכול הצד החזק להציע, בכל עת, מחיר לא ריאלי עבור רכישת חלקו של השני, החלש, ומאחר ולצד החלש לא תהיה כל אפשרות להעמיד את הסכום הזה (שאמנם אינו ריאלי, אך מעבר ליכולותיו), החלש יהיה חייב למכור את חלקו במחיר זה לצד החזק, רק כי ל"חזק" התחשק לרכוש את השותף שלו! לכן, למרות הנטייה להכניס סעיף זה לכל הסכם שותפים, מומלץ לשקול היטב אם לכם זה נכון.

     

    לסיכום

    היריעה קצרה מלהכיל את הנושאים הרבים הנוספים שיש לתת עליהם את הדעת:

     

    האם להתאגד כחברה או לא? אם כן - כיצד לחלק את המניות על סוגיהן השונים? מי ינהל החברה ומי ימונה כדירקטור? כיצד יחולקו זכויות הקניין הרוחני של העסק? מה יהיו זכויות השותפים במוניטין? האם תוענק זכות הצטרפות למכירה במצב בו שותף מוכר את חלקו? וגם: החלת חובת הסודיות, עריכת ביטוחים שונים, הקצאת מניות נוספות למצטרפים חדשים, קביעת רואה חשבון ועורך דין שילוו את העסק, הסדרת סיטואציה של מות שותף, פירוק או כינוס נכסים ועוד.

     

    גם הפתרונות רבים, ואין סוף ליצירתיות, אך חשוב לעגן אותם בשלב ראשוני: שותפות בין אנושית, לעיתים עם חבר טוב ויקר, בעסק חדש שגלומים בו גם כך סיכונים כלכליים ואחרים, וכאשר במקרים רבים מושקע בו כל הונכם וזמנכם, אינה מסע קל, וכדאי לדעת שזהו הפרטנר הנכון, שהתאמתו לכם אינה מוטלת בספק.

     

     

    דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.

     

    למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il


    פורסם לראשונה 16/10/2009 11:35

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים