ברח לו הפיני
"למרות הרגעים המביכים, הסירוב של גרשון לרדת מהמגרש אינו מפתיע. מדובר בחוליה נוספת בשרשרת התנהגויות פסולות של המאמן, שלא ייפסקו כל עוד במכבי יגיבו כאילו פעל כהלכה", עודד שלו על רגע לא נעים למדינה שמאחורי הקבוצה
ושוב, בפעם המי יודע כמה, ברח לגרשון הפיני. משחק שהיה אמור להיות מפגן של ידידות וצדקה עם קבוצה בעלת היסטוריה מפוארת ב-NBA ומיליוני אוהדים, הפך לרגע מבזה עבור מכבי תל אביב והמדינה שעד לא מזמן עמדה מאחוריה, ישראל. למרות הרגעים המביכים והארוכים עד שהוא ירד לספסל, הדבר האחרון שאפשר להגיד על האירוע הזה, הוא שהופתענו.
אחרי ההצלחה בשושלת הראשונה של האפמן-מקדונלד, כל מה שזכרו מפיני זה את הגזענות של פרשת השוקו-מוקה. בשושלת השנייה הוא זכה לקרדיט גדול, אבל גם לכעס רב על הזלזול המכוער בהישגים של הפועל ירושלים עם עוזרו בהווה, שרון דרוקר. "מה זה יול"ב קאפ, זה המפעל הזה שכרטיס כניסה עולה 20 שקל?", לגלג גרשון לעבר החבורה של דני קליין.
אחרי תקופה לא מוצלחת במיוחד באולימפיאקוס, שכללה מתקפות מדי פעם בראיון כזה או אחר על בסיס האם, גרשון חזר. וגם אז ברח לו הפיני, כשאמר במסיבת העיתונאים שלאחר החתימה: "כשפדרמן אמר לי בוא למכבי, חשבתי שיש לי פרקינסון. אם היו לידי כמה בחורות, הן היו נהנות מזה". האמירה הוולגרית והמכוערת הזו זכתה רק לכמה גערות צחוק של הנוכחים. בדיוק כמו אותן גערות צחוק בהרצאת השוקו-מוקה.
והנה, בשבוע שעבר, גרשון ירה לכל הכיוונים. תחת כל תחנת רדיו, אתר אינטרנט וערוץ טלוויזיה הוא ירה את משנתו השחצנית. "מרגיזים אותי הרעים, הטיפשים והשקרנים. את מה שהשגתי איש בדור הזה או בדור הבא לא ישחזר". נו שוין, רק לפני קצת יותר משנה נפרדנו מגדול מאמני הכדורסל בישראל, רלף קליין ז"ל. לא זכורה לי הילולה עצמית שכזו מצידו בשום שלב בקריירה.
פיני גם טרח להסביר מי הם אותם אנשים שעונים לקריטריונים של הדמות המרגיזה האולטימטיבית, אלה שמרגיזים אותו כל כך - כתבי הכדורסל של אתרי האינטרנט. טוב, אפשר להבין אותו. הקריירה שלו כמעט נגמרה בגלל אתר אינטרנט שכזה, שחשף את משנתו על שחקנים שחורים יותר ופחות בתחילת העשור הנוכחי. גם במקרה הזה, אף אחד מהעיתונאים האחרים לא ניסה לעצור את המתקפה המכוערת ונתן לוולגריות הזו להימשך.
גרשון בגארדן, אפילו הרב לא הצליח לשכנע אותו לרדת (AP)
אין לאף אחד רצון למחוק את הקריירה המזהירה של פיני גרשון כמאמן. נהפוך הוא, לטעמי הנסיונות שנעשו בעבר לגמד את חלקו של פיני בבניית
שתי השושלות הגדולות ובקצירת הפירות היו מוגזמים במקרה הטוב, ומופרכים במקרה הרע. את האינסטינקטים שלו בניהול משחק ובניהול התקפי מבריק אף אחד לא יקח.
הבעיה היא כשהמשחק נגמר. אז בורח לגרשון שוב ושוב השדון הרע, שבמקום להתיישב על הכתף ולדבר בשקט, משתלט על כל הגוף. ואז התוצאות הרסניות. אם באמירות גזעניות או מתנשאות, ואם במעשים פסולים כמו לנסות לפוצץ משחק ידידות מול קבוצת NBA במגרשה הביתי.
אבל כל עוד מכבי ת"א מגיבה לאירוע האחרון במדיסון סקוור גארדן כאילו פיני עשה את הדבר הנכון; כל עוד התקשורת הישראלית עומדת מנגד חסרת מעש ונותנת לפיני להשמיע דברים שבארה"ב היו עולים לו בקנס של 50 אלף דולר מינימום; וכל עוד הציבור הישראלי מאוהב בפיני גרשון, אנחנו נמשיך לראות ולשמוע את הדברים הפסולים הללו חדשות לבקרים.
לפנייה לכתב/ת 
