איך ייראה העתיד? ראיון עם ריי קורצווייל
עיר העבר אירחה מפגש שכולו עתיד. ריי קורצווייל ושמעון פרס שוחחו בירושלים על עתידה של הבינה המלאכותית: רכיבים אלקטרוניים שיוחדרו למערכת הדם, ובאמצעותה יעשו את דרכם אל המוח ויאפשרו לאדם לחוות איזו מציאות שיבחר. נשמע כמו מדע בדיוני? זוהי נבואתו של האיש שחזה ב-1999 שבעוד עשור בני אדם יקנו ספרים ומוסיקה דרך האינטרנט ויגלשו ברשת אלחוטית עם מחשבים ניידים. ראיון ל-ynet
ריי קורצווייל נמצא איתנו כבר שנים רבות ובכל עשור הוא לובש דמות אחרת. בשנות ה-60 הוא היה נער הפלא שהופיע בתכנית "זה הסוד שלי". הסוד שלו היה שבגיל 17 הוא בנה מחשב שלמד להלחין יצירה מוסיקלית. בשנות ה-70 הוא היה היזם הטכנולוגי הבלתי נלאה שהביא לעולם את הסורק הראשון בטכנולוגיית ה-CCD ואת המחשב הראשון שתרגם טקסט לקול.
בשנות ה-80 סגר קורצווייל מעגל וחזר אל תעשיית המוסיקה, כאשר פיתח את הסינטיסייזר הראשון שהפיק צלילים זהים לאלה של כלים אקוסטיים, מהלך שהשפיע באופן מכריע על התפתחות המוסיקה המערבית. מאז שנות ה-90 המוקדמות עוסק קורצווייל בכתיבה וגם כאן הוא הותיר את חותמו הייחודי: קורצווייל כותב על נושא שמעטים מעיזים לעסוק בו בעידן זה, שבו קצב השינויים הוא כה מהיר ומתעתע – העתיד.
השבוע נחת האיש שכונה על ידי CNN "העתידן החכם ביותר על פני האדמה" בנמל התעופה הסמוך לעיר היחידה הקרויה על שמו של ספר – ספרו העתידני של תיאודור הרצל, "אלטנוילנד", אשר תיאר ב-1902 מסע דמיוני אל ארץ ישראל של שנת 1923. באחרית הדבר של אותו ספר כתב הרצל משפט המיטיב לתאר את פועלו של קורצווייל: "חלום ומעשה אינם שונים כל כך כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי בני האדם בחלום יסודם וגם אחריתם".
ספריו של קורצווייל, "עידן המכונות האינטליגנטיות" (1990), "עידן המכונות החושבות (1999) ו"הסינגולאריות קרובה" (2006) קנו לו מוניטין של אדם שחולם היום על מה שאנשים אחרים יעשו בעוד עשרות שנים. ב-1999 חזה קורצווייל שבשנת 2009 ישתמשו אנשים רבים במחשבים נישאים, יגלשו באינטרנט באמצעות רשתות אלחוטיות, ירכשו ספרים ומוסיקה בחנויות וירטואליות וכי רוב הקריאה תיעשה ממסכי המחשב. אך התגשמותן של תחזיות אלו לא הופכת את חזונו הבא של קורצווייל לקל יותר לעיכול.
צפו בשידור החי של השיחה בין שמעון פרס לריי קורצווייל - כאן ב-11:30 (צילום: reali-tech, ועידת הנשיא בירושלים)
קורצווייל סבור שבשנת 2045 תעבור הטכנולוגיה את מה שהוא מכנה נקודת הסינגולריות. המושג "סינגולריות" שאוב ממדע האסטרופיסיקה וקורצווייל משתמש בו כדי לתאר את הנקודה שבה קצב השינויים יהיה כה מהיר עד שלא יהיה ניתן יותר לשרטט את גבולות הקדמה.
"הנטייה של אנשים היא לחשוב שחידושים מתקדמים בקצב ליניארי", הסביר קורצווייל בראיון ל-ynet. "אחרי אחד בא שתיים ואחרי שתיים שלוש. אבל כל מי שמסתכל על תולדות הטכנולוגיה מבין מיד שחידושים טכנולוגיים מתקדמים בקצב אקספוננציאלי (כלומר, בטור הנדסי א.ל): אחרי שתיים, בא ארבע ואחרי ארבע שמונה. כך שקצב השינויים רק גובר עם הזמן ובמאה השנים האחרונות ניתן לראות זאת בבירור. הטכנולוגיה מתקדמת יותר ויותר כל שנה ללא קשר למלחמות ואירועים פוליטיים שעשויים היו לעכב אותה".
"כשאני ובנימין נתניהו היינו סטודנטים ב-MIT בשנות ה-70 היה מחשב אחד לבניין שלם", מציין קורצווייל ומבקש בכך להדגים את היקף השינוי שעבר העולם בשלושים השנים שחלפו מאז. לטענתו, בשנת 2045 יוכל המין האנושי לפתח רכיבים אלקטרוניים אשר יעשו את דרכם דרך מערכת הדם אל המוח ויקיימו יחסי גומלין עם הנוירונים שבמוחנו.
הרכיבים הללו יאפשרו לבני האדם לחוות מציאות מדומה, להחליף גוף, מקום וזמן מבלי לזוז ממקומם. רכיבים מסוימים ישמשו לתחזוק גופם של בני האדם ויעכבו את המוות עד לנקודה שבה בני אדם יוכלו לחיות לנצח. לרגע הזה מייחל קורצווייל בן ה-61 והוא לא מתכוון לפספס אותו.
אורח חייו של האיש המיוחד הזה כבר תואר על ידו בשלושה ספרים שחיבר בצוותא עם שותפו והרופא האישי שלו – ד"ר טרי גרוסמן. "10 עצות מועילות לחיים בריאים", "מסע פנטסטי: לחיות די זמן כדי לחיות לנצח" ו"התעלות", מעניקים לקורא אשר רוצה לחיות לנצח עצות מועילות שיעזרו לו להאריך את חייו עד לנקודה שבה המדע ישים סוף למטרד השחור והמדכא הזה שנקרא מוות.
קורצווייל טוען כי אורח החיים הבריא באופן קיצוני שהוא מנהל - הכולל הקפדה דקדקנית על שעות שינה והרגלי תזונה; שתיית עשר כוסות של מים מיוננים ושתי כוסות של יין אדום ביום; ריצה ורכיבה יום יומית על אופניים – יביא אותו בשלום לשנת 2045 ומשם הדרך אל הנצח סלולה בפניו.
היום (ה') עלה קורצווייל על הבמה בועידת הנשיא לצידו של איש נוסף שנדמה לעתים שיחיה לנצח - נשיא מדינת ישראל שמעון פרס. שני הגברים הללו, שנולדו בבתים שהתקשורת שלהם עם העולם החיצוני התבססה על הרדיו והדואר, דנו בשלב הבא בהיסטוריה הטכנולוגית של האנושות – הפיכתה של הבינה המלאכותית לכלי זמין עבור כל בני האדם.
ynet מדע: כל הכתבות על ציר הזמן
לפנייה לכתב/ת 
