תשואה מובטחת של 10%? אז למה לעבוד?

פעם אחת, ברל וחבר הלכו לראות סרט בהצגה יומית. ובסרט הגיבור מנסה בכל כוחו להיכנס אל איזו מערה שבתוכה אמורים להיות מוטמנים מטילי זהב רבים. ברל נועץ מרפקו בחברו ולוחש לו – "עלי, הוא לא נכנס", לאחר חמש דקות שוב הגיבור כמעט מצליח להיכנס למערה ושוב ברל אומר לחברו – "עזוב אותך, הוא לא ייכנס". לבסוף מצליח להיכנס הגיבור למערה, למרבה הצער במקום מטילי זהב חיכו לו ארבעים שודדים שהפליאו בו את מכותיהם. החבר מסתכל על ברל בשאלה, וברל מפטיר, וואלה, ראיתי את הסרט אתמול, ואחרי מה שעשו לו אתמול הייתי בטוח שהיום הוא ייזהר ולא ייכנס...

אומנם הבדיחה, בגרסה זו או אחרת, היא עם זקן כאורך הגלות, אבל מסתבר שבעוד שברור מדוע גיבור הסרט לא "לומד מהניסיון", לא כל כך ברור מדוע רבים מאיתנו גם נופלים שוב ושוב לאותה מלכודת. הלקח, שאין מתנות חינם, לא מופנם ולא נלמד. כמות התמימים ותאבי הבצע שנפלו ברשתות מיידוף, ניק לוין, המיליארדר מהחיזבאללה, החרדי מנתיבות ואף בפרשיית מוני פנאן, (שגם שם, לכאורה, הובטחו תשואות גבוהות ובטוחות, על אף שכפי הנראה לא מדובר בהונאה) היא מדהימה.

אין דבר כזה 10% תשואה מובטחת

מסתבר שנגד תאוות הבצע לא עוזרות תרופות ידועות כמו אינטליגנציה, הגיון, שמרנות וזהירות. תאוות הבצע מצליחה לנגן על כל האקורדים שלנו ולסמא אותנו. אז לטובת כולנו, בואו נחזור על המנטרה – אין תשואה מובטחת של 10% בשנה ויותר. לא הייתה ולא תהיה.

הכסף אותו אנו נותנים לאנשי ההשקעות הוא כסף "טיפש", אנחנו לא עובדים על מנת ליצור ממנו הכנסות אלא מצפים שהוא יביא אותם לבד. כסף טיפש פסיבי שכזה אכן יכול להביא הכנסה מובטחת אולם הרבה יותר נמוכה בסגנון של 3%-5% לשנה. בואו נביא כמה דוגמאות לכך:

מניות - לפעמים הכל סבבה ולפעמים יש נפילה בכל מקרה שום דבר לא מובטח.

אג"ח קונצרני – אכן תשואה מובטחת (כל עוד החברה לא תפשוט רגל ולא קשורה ללבייב או לצים)

אג"ח מדינה: תשואה של 2%-3% לשנה (תורידו מס ועמלות הבנק – ונקווה שנצא ברווח בכלל).

יאללה קדימה להשקעה בנדל"ן – אם רוכשים נכס טוב או חדש על פי רוב ניתן להשיג 3% -5% וגם אז נדרשת עבודה של מציאת שוכרים וחתימה על הסכמים איתם. אם הנכס הנרכש הוא ישן אפשר להגיע גם לתשואה של 8%, אבל אז גם העבודה היא רבה יותר, התעסקות מתמדת עם אינסטלאטורים, חשמלאים ושאר אנשי תחזוקה ושוכרים מסוכנים יותר. זו לא הכנסה פאסיבית - כאן הכסף ממש לא עובד בשבילך.

אז למה בכלל לעבוד?

אם הייתה שיטה לקבל 15% מובטח זה היה גורם להרס הכלכלה כפי שאנו מכירים אותה. בשביל מה לעבוד? לקרוע את הישבן? קחו קצת כסף מההורים, תשקיעו אצל ה"מומחים", שבו בשקט ותנו לעץ הכסף להרעיף עליכם את שלכת המזומנים. זה הגיוני?

היה לי פעם חבר שהתעסק בנדל"ן בפלורידה. זוכרים את פלורידה? זו הבועה שהתפוצצה כבר לפני שני סיבובים. הוא ניסה לשכנע אותי בכל כוחו להשקיע את כספי אצלו, הוכיח באורים ותומים שאקבל 10% כל שנה על השקעתי. שאלתי אותו שאלה אחת. בשביל מה אתה צריך אותי? קח הלוואה מהבנק ב-6% ריבית תקבל מהשוכרים שלך 10% ותחייה כמו מלך מהמרווח. קצת קשה היה לו לענות משום מה. מזמן לא שמעתי ממנו...

זוהי גם התשובה לכל המאדופים והפנאנים למיניהם. אם הייתה שיטה להרוויח 10% הם לא היו צריכים אתכם, מן הסתם הם היו ממנפים עצמם ועובדים עבור עצמם. בשביל מה להם לבקש כספים, להתעסק עם מעטפות של תשלומים בחזרה, להיות חשופים לביקורת של מס הכנסה, רואי חשבון ועיתונאים.

נאמר פעם שרמאים חייבים להיראות ישרים ואמינים, אם הם היו נראים רמאים אף אחד לא היה מאמין להם. אל תלכו שולל אחרי אדם מסורק יפה ולבוש בהידור כמו ניק לוין, אל תצייתו כעיוורים אחרי אדם שלכאורה החזיק במשרה רמה של נשיאות הבורסה כמו מיידוף, ואל תתייחסו אל אף אחד כעל אלוהים פיננסי. אם הוא מבטיח תשואה מובטחת – תברחו. אם התקשורת ביניכם מבוססת על מעטפות וניירות לא רשמיים חפשו מוצא אחר.

טפחו את הכסף שלכם, מן הסתם עבדתם עליו קשה עד שהגעתם לסכום שאפשר להשקיעו. דרשו בשלומו, תדאגו לקבל מסמכים רשמיים על הימצאותו ממוסד שיש לו אישור מהרשות לניירות ערך. אל תסמכו על אף אחד חוץ מעצמכם.

אם הייתה לי שיטה לקבל 15% בשנה – תסמכו עלי, אתם הייתם האחרונים לדעת. הייתי יושב בקריביים עם קוקטייל ביד אחת, ועם היד השנייה מערסל את דוגמנית על. לצערי, אין שיטה כזו לכן אני וגם רובכם, עם יד ימין על העכבר ויד שמאל על המקלדת – כי צריך לעבוד