"70% מהזרים בחקלאות לא מקבלים מינימום"
דו"ח של עמותת "קו לעובד" מצייר תמונה קשה על היחס לעובדים הזרים - רובם מתאילנד - בענף החקלאות. 90% מהם מועסקים מעבר לשעות המותרות, ולא מקבלים תשלום עבור שעות נוספות. וזה לפני תנאי מחייה גרועים, גזילת ימי חופשה ועיכוב דרכונים. מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל: להעמיד לדין מפרי חוק
יותר מ-90 אחוזים מהזרים המועסקים בחקלאות עובדים במשך יותר שעות ממה שמתיר החוק, ולא זוכים לתמורה מלאה על השעות הנוספות. 70 אחוזים מהם מקבלים פחות משכר מינימום. כך עולה מדו"ח של עמותת "קו לעובד" שיוצג מחר (יום ד') בכנסת.
הנתונים התקבלו מהניתוח של מאות פניות לעמותה ועשרות ביקורים שערכו בשטח פעיליה. בדו"ח נטען כי כ-30 אלף מהגרי עבודה מועסקים כיום בענף החקלאות, רובם מתאילנד ומיעוטם מנפאל, סרי-לנקה והרשות הפלסטינית. לפי העמותה, מינואר עד אוגוסט 2009 הסתכמה ההכנסה מהיצוא החקלאי בכ-587 מיליון דולר - עלייה של 28% מהתקופה המקבילה אשתקד.
העובדים התאילנדים, נכתב, מגיעים מאזורים כפריים בארצם לאחר ששילמו למתווכים בתאילנד ובישראל דמי תיווך של כ-8,000 שקל בממוצע. ומה הם מקבלים בתמורה? ב"קו לעובד" מתארים תנאי מחייה גרועים, גזילת ימי חופשה ועיכוב דרכונים. מתחילת 2009 נפגעו כ-10% מעובדי החקלאות, 2,950 בני אדם, בתאונות עבודה.
עוד אומרים מחברי הדו"ח, כי בחקלאות ניתן לפגוש גם את תופעת הסחר בעובדים. "עובדים שרוצים לעזוב את מקום עבודתם - בעקבות הלנות שכר מתמשכות,
בעיות תברואה ובטיחות בעבודה, ותנאי מחייה לא ראויים - נמצאים במצב של חוסר אונים. על רקע האינטרס הכלכלי המשותף למעסיקיהם של העובדים וללשכות כוח האדם, פועלים שני גורמים אלו להשתקת תלונות של עובדים", נטען.
בעמותה גורסים כי משרד התמ"ת, הגוף האחראי לאכיפת החוקים על מעסיקים מפרי-חוק, "פועל בלא מתורגמנים מקצועיים ובלתי תלויים לשפה התאית, ולכן אינו יכול לקבל תמונת מצב אמיתית של הפרות החוק".
"מועסקים בריסוס בלי פיקוח"
חנה זהר, מנהלת "קו לעובד", אמרה: "האגרסיביות בה נוקטים החקלאים כדי לקבל עוד עובדים היא אותה אגרסיביות בה הם משתמשים כנגד העובדים: הלנות שכר, אי תשלום שכר מינימום כחוק, והקשה ביותר, סיכון חיי העובדים בהעסקתם בריסוס באופן לא מבוקר ולא מפוקח".
היא מנתה את הצעדים הדרושים: "יש להתנות רישיונות יצוא לחקלאים בשמירה על זכויות עובדים; לבטל היתרי העסקה למעסיקים מפרי חוק; ליידע את העובדים לגבי זכויותיהם ולהגביר אכיפה בענף החקלאות. פרט לפעולות אלו ראוי כי רשויות החוק יקימו "קו חם" למהגרי עבודה, בו יוכלו העובדים להעביר תלונות לדוברי שפתם. התלונות המגיעות כיום לגורמי האכיפה הן, למיטב ידיעתנו, רק אחוז זעיר מכלל הפרות החוק בשטח".
מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, חבר הכנסת לשעבר אבשלום (אבו) וילן, אמר בתגובה לעיקרי ממצאי הדו"ח ש"לא ניתן שום גיבוי למפרי חוק.
אנחנו בעד תשלום שכר מינימום ושעות נוספות לעובדים וכאשר מעסיקים לא ממלאים אחר התנאים צריך להעמיד אותם לדין. תנאים סוציאליים אלמנטריים הקבועים בחוק - בפרט כאשר מדובר בעובדי חקלאות - זה אלף-בית".
לדברי וילן, "ייתכן כי מדובר בתופעות הקיימות בשוליים של עולם החקלאות. אין לנו שליטה של 100% על הנושא. יחד עם זאת בחקלאות בדרך כלל אנשים עובדים במשך שנים. זה לא דבר שעושים בהיחבא, ייתכן שזה קיים בשטחים האפורים. בחקלאות הכל שקוף אך באותם מקומות בהם חקלאים מתנהגים לא בסדר, יש לנהוג בהם בחומרה".
לפנייה לכתב/ת 
