משרד האוצר בודק: האם החישגד חוקי

משרד האוצר החליט לבדוק אם משחק החישגד עומד בתנאי הזיכיון שניתנו לו, וייתכן כי יחליט לחייב את מפעל הפיס לשנות את כללי המשחק. כך נודע ל"ממון." הסיבה: רוכשי כרטיסים רבים לא יודעים שהסיכוי שלהם לזכות בפרס הראשון לא קיים במקרים רבים.

מוקד הסיפור בשיטה של מפעל הפיס בהנפקת כרטיסי החישגד: מדי שבוע נרכשים בישראל 1.2 מיליון כרטיסי חישגד. במהלך השנה מנפיק מפעל הפיס יותר מ-30 סדרות של המשחק תחת כותרות שונות, כמו "חישגד ברצלונה", "חישגד לאס וגאס", או "חישגד מזלות." בכל סדרה מספר מוגבל וקבוע מראש של כרטיסים זוכים בפרס הגדול, הנע בין עשרות אלפי שקלים למיליון שקל.

ברוב הסדרות מדובר בשני כרטיסים זוכים בלבד בפרסים הגדולים. מרגע שנרכשו כרטיסים אלו, גם אם מדובר בשני הכרטיסים הראשונים שנרכשו, אין יותר סיכוי לזכות בפרס הראשון - שכן כל סדרה מכילה מספר מוגבל וידוע מראש של כרטיסים זוכים.

למרות זאת, מפעל הפיס לא מודיע לציבור אם הכרטיסים הזוכים בפרס הראשון נפדו. במילים אחרות: הציבור שרוכש את הכרטיסים לאחר שהפרס הראשון כבר נקטף – עלול לחשוב שיש לו אפשרות לזכות למשל במיליון שקל, למרות שאין לו אפילו סיכוי תיאורטי.

הפרשה כולה החלה לפני כמה שנים, עם תביעה שהגיש אברהם מנלה, תושב תל-אביב, נגד מפעל הפיס. בנובמבר 2002 הוכרה תביעתו כייצוגית. התביעה הסתיימה ב-2004 בהסכם פשרה, שבו התחייב מפעל הפיס להדפיס על כל כרטיס כיתוב האומר: "כרטיס זה עשוי להימכר לך גם לאחר שהפרס הראשון חולק". אלא שגם כיום, ישראלים רבים עדיין אינם מודעים לעניין.

כעת הוחלט באוצר לבדוק אם השיטה הזו הוגנת ועומדת בתנאי הזיכיון. על הבדיקה הוחלט בעקבות פנייה שהתקבלה מח"כ כרמל שאמה (ליכוד), שתובע להורות למפעל הפיס להודיע לציבור ברגע שנפדו הכרטיסים הזוכים באחת הסדרות.

וכך כותב ח"כ שאמה במכתבו לאוצר: "אבקשך לפעול במיידית להפסקת מצב מביך זה, שבו מונופול רשמי של מדינת ישראל מוליך שולל ציבור צרכני גדול, שהרי ברור שכל צרכן שהיה יודע שאין אפשרות לזכות בסדרה מסוימת לא היה רוכש כרטיס כדי לזכות בפרסים שוליים של עשרות שקלים או כרטיס נוסף".

במסמך מציין חבר הכנסת עוד כי בימים אלו נבחנים על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת שורה של היבטים בפעילות מפעל הפיס המצריכים שינוי חקיקה, אולם שינוי שיטת החישגד לדבריו אינו סובל דיחוי.

במפעל הפיס דוחים את הטענות ומפנים לכיתוב על גב הכרטיס. עוד טוענים שם שמדובר בכללי משחק הנהוגים ברוב העולם, אשר אומצו גם בישראל במסגרת הפשרה המשפטית מ-2004. בפיס הדגישו בנוסף כי ניתן לפדות את סכום הזכייה גם שישה חודשים לאחר מועד הקנייה, כך שבכל מקרה לעיתים לא ניתן לפרסם בזמן אמת אם נרכשו כל הכרטיסים הזוכים.

במישור העקרוני הסבירו בפיס כי פרסום כזה יפגע בכללי המשחק ובמודלים הכלכליים שעליהם הוא מתבסס: "מדובר במשחק לכל דבר ועניין עם כללים ברורים כמו כדורגל וכדורסל. מי שרוצה שישתתף, ומי שלא – לא חייב", סיכמו גורמים בפיס.

בהתייחס לטענות, שרוב הכרטיסים נרכשים בשל הפרס הראשון ולפיכך מדובר בכללי משחק לא הגונים, מסכמים בפיס כי על פי הבדיקות השיווקיות שערכו, רוב הציבור רוכש את כרטיסי החישגד בשל פרסי הביניים.

מהאוצר נמסר כי הם בוחנים אם מפעל הפיס עומד בהתחייבויותיו בשורה של הגרלות נוספות מלבד החישגד. במפעל הפיס מסרו בתגובה לכך כי הם עומדים בכל ההתחייבויות על פי ההיתר שניתן להם.