20 דקות בגן עדן. למה לא 40?

עשרים דקות של כדורסל מלהיב הספיקו למכבי תל אביב להביס את צסק"א מוסקבה 54:71 - שש עשרה הדקות הראשונות במשחק, ביחד עם עוד ארבע דקות ברבע הרביעי. מכבי שמרה, קפצה וגם קלעה יפה, בכדורסל תכליתי ויפה לעין. לו היתה משחקת כך עוד עשרים דקות, יתכן כי משחק זה היה נכנס להיסטוריה הצהובה כניצחון בהפרש שיא, שלא ישבר מול הדוב הרוסי.

• גרשון: "ניצחנו דרך ההגנה וזה אומר משהו"
• לעמוד תקצירי מכבי ת"א ביורוליג
  

• ויטוריה ניצחה בלובליאנה, מסינה גבר על אוברדוביץ'
• טבלאות ארבעת בתי היורוליג
  

למה זה לא קרה? לכך נגיע בהמשך, אך תחילה לצד המחמאות. ההגנה של מכבי, בעיקר בתחילת המשחק היתה מצוינת. העובדה שלא עמד מולה גבוה דומיננטי עזרה לשחקני החוץ לצאת לחטיפות, עם עזרה של הגבוהים ולהרחיק את קלעי צסק"א עד כדי הוצאתם מהמשחק לגמרי. לפני שקלעו נקודה אחת, איבדו הרוסים לפחות חמישה כדורים, וסיימו עם מספר אסטרונומי של איבודים - 24. 

לא פלא שבקושי הצליחו לגרד חמישים נקודות. בניגוד לשבוע שעבר, והקשיים בצבע מול טיאגו ספליטר וליאור אליהו, לגארדים של מכבי היה יותר קל ללחוץ על הכדור ביעילות רבה. סטפון לאזמה היה מצוין משני צידי המגרש, ומאצ'יי לאמפה הצליח לקלוע גם מאזור הצבע.

כשנבנה הסגל של השנה, זה מה שדמיינו בצוות המקצועי - אוסף של אתלטים שיישמרו חזק וינהיגו משחק ריצה עם הרבה נקודות קלות. סוף סוף נמצאה היד של צ'אק איידסון, שיחד עם הווירטואוזיות של אלן אנדרסון וההגנה של אנדרו ויזנייבסקי הובילו את הפתיחה המוחצת.

איידסון עולה לסל. 20 דקות מלהיבות לצהובים (צילום: אלי אלגרט)

ביום חמישי כאמור, זה עבד בחצי מהזמן. חלוקת הדקות של פיני גרשון מבוססת על רוטציה קצרה. יניב גרין פותח בחמישייה ונפרד אחרי שלוש דקות, ואת מירב הדקות מקבלים שישה שחקנים. למרות ההגנה המעולה שעזרה למכבי לקלוע סלים קלים, משחק ההתקפה של מכבי לא היה טוב הערב.

אחוזי הקליעה היו נמוכים מאוד, והרבה פעמים ראינו ששחקנים נתקעים והולכים עם הראש בקיר, בעיקר אנדרסון. לו היה מקבל יותר דקות מנוחה במחצית הראשונה, יכול היה להיות יותר אפקטיבי. היתה תחושה שהוא כופה את עצמו על המשחק ופיני מתאמץ לדחוף אותו בכוח. יכול להיות שעם מספר חילופים והזרמת רגליים טריות במחצית הראשונה, השטף היה ממשיך והקבוצה לא היתה נתקעת. מכבי בנו סגל רחב וארוך, והיה מקום להשתמש בו יותר.

הקהל הצהוב נהנה מההצגה מול צסק"א (צילום: אלי אלגרט)

דווקא כשירד ההפרש במחצית השניה נכנסו גיא פניני ודיאור פישר, שנראה די כבוי, ולמשך דקות ארוכות התקשו להתפקד במשחק ההתקפה. בדקות האלו מה שהחזיק את הסטטוס-קוו זה מבצעים אישיים של דורון פרקינס.

ויזנייבסקי שיחק היטב בהגנה, וגם כמעט ולא טעה, אך לא הצליח לתרום בהתקפה. אני בטוח שאם גל מקל היה מקבל ולו רק שליש מהדקות שלו, לא היה נגרם נזק, אלא להיפך התועלת היתה רבה וגם הקהל היה מתעורר ונהנה הרבה יותר.

דורון פרקינס משאיר את צסק"א מאחור (אלי אלגרט)

ערב המשחק דאג גרשון להצהיר שרק בישראל החליטו שצסק"א קבוצה חלשה. במשך דקות ארוכות נראה ששחקניו רצו להוכיח את צדקתו ונמנעו מלברוח לצסק"א, כפי שהתבקש מרמת משחקה. שחקניו של ייבגני פשוטין לעומת זאת, הפריכו את טענות המאמן הישראלי בתצוגת משחק אדישה, חלשה ודי מביכה עבור המועדון החזק באירופה בחמש השנים האחרונות.

זה לא רק המחסור במאסת הגבוהים שהתרגלנו לראות אצלה ותמיד היו נקודת החולשה של מכבי, ולמעשה של כל אירופה, בהתמודדויות מולה, אלא גם העדר המשמעת והסדר שאפיינו את הקבוצות של אטורה מסינה. מספיק שנציין את רמונאס שישקאוסקאס, להזכירכם שחקן השנה ביורוליג לפני שתי עונות, שנראה כמו צל של שחקן מזדקן. ג'יי.אר. הולדן וטראג'ן לאנגדון היו אפילו חלשים יותר ממנו.

נראה לי שעשרים וחמש נקודות במחצית מסמלות את תחילת הסוף של פשוטין בתפקיד. את ההבדלים בניסיון וביכולת בין שני המאמנים אפשר היה לראות גם אך לא רק במהלך האחרון לפני הירידה להפסקה.

 זה היה שיעור בבית ספר למאמנים.

הרוסים היו במיני קאמבק עם ריצה של 0:7 ופסק זמן 2.5 שניות לסיום כשהכדור מתחת לסל של מכבי. הצוות המקצועי (הפעם בראשות שרון דרוקר) סידר תרגיל נפלא שהסתיים בהטבעה של אנדרסון. עזרה לו העובדה שפשוטין חסר הניסיון שלח את שחקניו ללחוץ על כל המגרש בהתלהבות, אך ללא שכל, במקום לשמור על הסל.

לסיכום אגיד שמכבי ת"א עשו צעד נוסף בהתקדמות שלהם לקראת התגבשותם כקבוצה. העובדה שאחרי שמביסים את צסק"א, יש תחושה שאפשר היה הרבה יותר מראה שהפוטנציאל של הקבוצה גדול ויש לאן להתקדם. זה מצב טוב מבחינתה, לפחות עד שתתקל בקבוצה יותר פיזית ואגרסיבית מתחת לסלים.