כמה טיפות גשם - ואנחנו שוב שיכורים
ב-2002 דחה חורף גשום אחד את תוכנית ההתפלה - ועל הטעות הזו אנו משלמים עד היום. לכן כה עצוב שנבחרי הציבור שוב השתכרו מכמה טיפות של גשם, וכבר הם קוראים לביטול מס הבצורת היעיל, מגדילים הקצאות לחקלאות ושוכחים מהחסכמים
משבר המים לא עוזב את כותרות כלי התקשורת בתקופה האחרונה. כולם עסוקים במס הבצורת וההתייקרות הצפויה, מקווים לחורף גשום ותולים תקוות במתקני ההתפלה. מדי פעם גם מפנים את האצבע המאשימה כלפי פקידי האוצר, על שהחליטו - בעקבות החורף הגשום של 2001/2002 - לדחות את הקמתם של מתקני ההתפלה.
אך הביקורת שממהרים להטיח נבחרי הציבור באותה החלטה לא מונעת מהם לנהוג באותו דפוס ממש. הרי רק ירדו כמה טיפות של גשם בשבוע שעבר ומבחינתם, משבר המים כבר מאחורינו. הם כנראה כה התרשמו מהכמות הבלתי צפויה שירדה תוך יומיים באוקטובר והחלו בחגיגות: הם מגדילים את הקצאת המים לחקלאות ב-100 מיליון קוב; רוצים לבטל את מס הבצורת למרות שהוכח כיעיל בצורה בלתי רגילה, והם גם עורכים קבורה חגיגית של היוזמה החשובה לחלוקה והתקנה של חסכמים במרבית הבתים בארץ.
ובאמת, למה לתת לעובדות לבלבל אותנו? אמנם, משק המים נמצא בגרעון עצום של כשני מיליארד מ"ק ומפלסי הכנרת והאקוויפרים נושקים לקווים האדומים והשחורים, אבל הרי הסטטיסטיקות - כמו גם כמה ידעוניות ורואים בעננים - מבטיחים לנו חורף גשום במיוחד, אז קדימה - אפשר לפתוח את הברז.
"יהיה בסדר" זו לא תוכנית עבודה
הדפוס הזה של הליכה על הקצה, של חיים מהאוברדראפט, הוא שהביא אותנו למשבר בו אנו נמצאים כעת. כמה עצוב שזהו בדיוק הדפוס שאנשי רשות המים ונבחרי הציבור הרעבים לכותרות חוזרים עליו כעת.
כולנו תקווה שאכן תהיה זו שנה ברוכת משקעים, אך אין לנו את הפריבילגיה להמר על כך ולחלק עוד ועוד מים "על החשבון" ולהפטיר "יהיה בסדר". הרי את ההמחאה שאנו רושמים עכשיו נצטרך לפרוע, ומאיזה חשבון בדיוק? המאגרים כה מדולדלים ובכל זאת אנו שואבים מהם שאיבת יתר ומסתכנים בזיהום בלתי הפיך. הנחלים הולכים ומתייבשים והבארות במישור החוף עוד רגע יוצפו במי מלח. מה עוד צריך לקרות כדי שהאנשים היושבים "שם למעלה" יבינו כי הפופוליזם הזול הזה יוביל אותנו, שוב, לשוקת שבורה?
שיטת ה"יהיה בסדר" איננה תכנית עבודה. שכרון החושים כתוצאה מגשם שהציף כמה רחובות בוודאי שאינו תכנית פעולה מסודרת ליציאה ממשבר. ניהול אחראי של משק המים מחייב להמשיך ולהדק את החגורה. דווקא עכשיו, כשמעונן בחוץ, חייבים להסביר כמה חשוב להמשיך בריסון הצריכה והחיסכון במים של התושבים, ובמקביל להגדיל את היצע המים של ישראל. דווקא עכשיו, לקול טיפות הגשם המבורכות, צריך לשוב ולהיזכר כי משק המים הישראלי נמצא בסכנה ממשית. אסור לתת לכמה שלוליות "להטביע" אותנו שוב.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
